עשיתי מחקר מעקיף על פסיכופתיות וסוציופתיות

הייתה לי ילדות לא פשוטה אני בקושי זוכרת זכרונות טובים מאבא שלי ומהתקופה שהיינו בקשר אני רק זוכרת עד כמה הוא היה לא רגיל
ניתקתי איתו קשר לפני כמה שנים ומאז לא התראנו חסמתי את המספר שלו כי בכל פעם שקרה משהו בכל פעם שהרגשתי שאני נפגעת ממנו הוא היה מעמיד פנים שלא קרה כלום תמיד צוחק צחוק מלחיץ שתקוע לי בראש כל הזמן אני לא מנסה לאבחן אותו או משהו
פשוט כל פעם שהיו את הריבים האלו בטלפון על ככה שהוא לא נותן לי את החופש הזה ולא באמת אכפת לו הוא עושה את זה רק כי הוא יכול הוא היה משקר המון ומנסה לעשות עליי מניפולציות וכשהייתי מציעה לטוס לחול וביקשתי אישורים (כי ההורים שלי גרושים) הוא תמיד היה מתחרפן שאמא שלי תגנוב אותי ממנו
היו פעמים רבות שניסיתי להיות שונה ממנו שמתי את עצמי בבועה וזייפתי רגשות או תחושות או שיקרתי כדי להשיג דברים שאני רוצה ועשיתי כמה וכמה דברים אנוכיים ולא הרגשתי באמת חרטה על זה אבל מאוד רציתי להרגיש.לא רציתי להסתכל במראה ולהבין שאני לא רק דומה לו בפנים
גם ככה אני לא מצליחה לקבל את זה עד היום
אני באמת רוצה לחקור את זה לעומק כי כל פעם שאני מנסה לדבר על ההתנהגות של אבא שלי -אמא שלי משנה את הנושא ומסיימת בזה "שהוא משוגע" / "הוא לא שפוי עזבי."
אני לא רוצה לחשוב על זה שיש מצב שאני כמוהו..