11 תשובות
אין נכון או לא נכון יש רק את מה שקיים
מה זאת אומרת הוא לא ימצא?
תסביר שוב את השאלה שלך
תסביר שוב את השאלה שלך
האמת בדיוק היום ראיתי סרטון ביוטיוב שמציג את ההסבר של אריסטו לגבי התפיסה של הצבע האדום (תשובה לאתגר שהסופיסטים בזמנו הציבו) .
אם נעשה תצפית על אדם אשר מביט על עגבנייה, נוכל לראות שבאישוני העיניים שלו נוצר הצבע האדום.
כלומר, האיברים של האדם לא רק קולטים, אלא גם יוצרים בעצמם גירסא משלהם של הדברים שבהם הם מתבוננים, וכך למעשה "מעתיקים" את הדבר מהמציאות אל תוך המוח (בצורה פיזית של ממש, פשוט גירסא מונמכת מהמקורי).
דוגמא נוספת זה מים חמים, אם נכניס אצבע למים אז לא רק שנרגיש את החום של המים, אלא גם האצבע שלנו תהיה בעצמה חמה למשך כמה רגעים.
אז למעשה המחשבות שלך הם רק של דברים אשר חווית וחיקית מהמציאות. "העתקת" אותם אל תוך המוח שלך, ובגלל שלמוח יש יכולת לאחסן דברים בזיכרון, אז מחשבה על הצבע אדום פשוט תשחזר מהזיכרון את הגרסא של הצבע האדום שאותו החושים שלך העתיקו בעבר והעבירו למוח.
ואם לקצר את כל העניין, אנו חיים במציאות אובייקטיבית (אחת) ולגוף שלנו יש יכולת פרספציה (תפיסה) של המציאות הזאת, וזה מתרחש באמצעות האותות שהחושים מעבירים למוח.
אין דבר כזה מציאות סובייקטיבית שקיימת בתוך המוח.
אם נעשה תצפית על אדם אשר מביט על עגבנייה, נוכל לראות שבאישוני העיניים שלו נוצר הצבע האדום.
כלומר, האיברים של האדם לא רק קולטים, אלא גם יוצרים בעצמם גירסא משלהם של הדברים שבהם הם מתבוננים, וכך למעשה "מעתיקים" את הדבר מהמציאות אל תוך המוח (בצורה פיזית של ממש, פשוט גירסא מונמכת מהמקורי).
דוגמא נוספת זה מים חמים, אם נכניס אצבע למים אז לא רק שנרגיש את החום של המים, אלא גם האצבע שלנו תהיה בעצמה חמה למשך כמה רגעים.
אז למעשה המחשבות שלך הם רק של דברים אשר חווית וחיקית מהמציאות. "העתקת" אותם אל תוך המוח שלך, ובגלל שלמוח יש יכולת לאחסן דברים בזיכרון, אז מחשבה על הצבע אדום פשוט תשחזר מהזיכרון את הגרסא של הצבע האדום שאותו החושים שלך העתיקו בעבר והעבירו למוח.
ואם לקצר את כל העניין, אנו חיים במציאות אובייקטיבית (אחת) ולגוף שלנו יש יכולת פרספציה (תפיסה) של המציאות הזאת, וזה מתרחש באמצעות האותות שהחושים מעבירים למוח.
אין דבר כזה מציאות סובייקטיבית שקיימת בתוך המוח.
זאת שאלה יפהפייה שאנחנו לא יודעים מה התשובה אליה עד הסוף.
בfmri אפשר בהחלט לראות דברים מסוימים, למשל אם אתה מסתכל על פרצוף האיזור ffa ידלק יותר בהשוואה לאיזורים אחרים, אם אתה מסתכל על משהו רגשי האמיגדלה תדלוק. אז כן במידה מסוימת יש אינדיקציה ל"קריאת מחשבות" מתוך טכנולוגיה. אגב, כשמגרים את איזור הffa עם אלקטרודה המוח "מקרין" פנים על פני כדורגל שמונח מול הפציינט, כלומר יוצר חוויה של צפייה בפרצוף יש מאין.
כשאתה מדמיין משהו ויזואלי האיזורים באונה האוציפיטלית דולקים גם, אבל באופן קצת שונה מאיך שהם היו דולקים אם היית רואה ולא מדמיין, כי המוח חייב דרך להבדיל בין מה שאמיתי ומה שלא. גם זכרון זה הכל פעילות של נוירונים שמייצגים את הדבר עצמו (מספיק חזרה על שם של עיר בירה למשל יצור קשרים בין נוירונים שהם מהווים את הזכרון בעצם), אבל זה מאוד מורכב כי יש תזוזה של דפוסי פעילות אפילו משעה לשעה גם אם חושבים על אותו דבר, וכל מוח שונה ממוח אחר. אני מנסה לא להכנס יותר מדי לטרמינולוגיה.
איך משלבים את הרבדים הביולוגי, הכימי, המבני, ההורמונלי, החשמלי, הרגשי- זה מיסתורין במידה רבה.
בfmri אפשר בהחלט לראות דברים מסוימים, למשל אם אתה מסתכל על פרצוף האיזור ffa ידלק יותר בהשוואה לאיזורים אחרים, אם אתה מסתכל על משהו רגשי האמיגדלה תדלוק. אז כן במידה מסוימת יש אינדיקציה ל"קריאת מחשבות" מתוך טכנולוגיה. אגב, כשמגרים את איזור הffa עם אלקטרודה המוח "מקרין" פנים על פני כדורגל שמונח מול הפציינט, כלומר יוצר חוויה של צפייה בפרצוף יש מאין.
כשאתה מדמיין משהו ויזואלי האיזורים באונה האוציפיטלית דולקים גם, אבל באופן קצת שונה מאיך שהם היו דולקים אם היית רואה ולא מדמיין, כי המוח חייב דרך להבדיל בין מה שאמיתי ומה שלא. גם זכרון זה הכל פעילות של נוירונים שמייצגים את הדבר עצמו (מספיק חזרה על שם של עיר בירה למשל יצור קשרים בין נוירונים שהם מהווים את הזכרון בעצם), אבל זה מאוד מורכב כי יש תזוזה של דפוסי פעילות אפילו משעה לשעה גם אם חושבים על אותו דבר, וכל מוח שונה ממוח אחר. אני מנסה לא להכנס יותר מדי לטרמינולוגיה.
איך משלבים את הרבדים הביולוגי, הכימי, המבני, ההורמונלי, החשמלי, הרגשי- זה מיסתורין במידה רבה.
למה זה משנה ?
אחת מההנחות שלך (שלא ביססת אותן) הן שחוויות הן בהכרח משהו לא פיזי. וזה פשוט לא נכון.
יש כמה אפשרויות להסביר את התופעה.
אני מכיר שלוש.
על אחת חשבתי בעצמי, אחת היא המוכרת ביותר בעולם, ואחת היא גם אפשרות אבל לא ממש מוכרת.
אין באמת דרך אמפירית לבדוק איזו אפשרות סבירה יותר.
- אפשרות אחת היא שיש משהו פיזי לא ידוע שבדרך לא ידועה (כי אותו משהו אינו ידוע) יוצר את המחשבות והדימיון שמרגישים לנו מנטליים ולא פיזיים. אני מדבר על משהו ברמה הקוונטית, אולי איזושהי תופעה קוונטית בידי חלקיקים לא ידועים שמצליחה ליצור את החוויה התודעתית. הצעה אחת שאני מכיר היא תופעה קוונטית שנקראת "שיזור קוונטי". אין לי שמץ איך זה יוצר את התודעה, אבל אני יודע שהתחום הזה וההצעה הזו עדיין נחקרים היום.
חשוב לי בנקודה הזו לציין שהאפשרות על חלקיקים לא ידועים שאיכשהו יוצרים את התודעה היא לא כזו מופרכת כמו שאנשים נוטים לחשוב. העולם, או יותר מדויק ה-"יש" ביקום, מורכב רק מ-5 אחוז חומר ואנרגיה שאנחנו מכירים. כן, כל החומר שכולם רואים, מרגישים, חווים, כל הגלקסיות והחפצים - זה חומר שמהווה גג 5 אחוז מהיקום. 25 אחוז מהחומר ביקום הוא בכלל חומר אפל. זה חומר שלא הצלחנו לתקשר עם החלקיקים שלו, לא בעזרת קול, ולא בעזרת מגע פיזי. הדבר היחיד שאנחנו יודעים על החומר הזה זה שהוא קיים. בכל אופן, 75 האחוז הנותרים ביקום זו אנרגיה אפלה. אנרגיה שגם איתה לא הצלחנו לתקשר ואנחנו רק יודעים שהיא קיימת.
אז יש אפשרות, אם כי לא ברור כמה סבירה, שיש חלקיקים לא ידועים שבאפשרותם ליצור מחשבות מנטליות. חלקיקים שאינם חלקיקי חומר רגילים של החומר הידוע לנו, אלא משהו שונה מכל מה שאי פעם הכרנו.
- נשמה.
נשמה לא פיזית. זו האפשרות המוכרת ביותר. נשמה היא מרכיב לא פיזי שמולבש על גוף האדם והוא זה שדרכו נוצרת התודעה והדימיון לפי אחת האפשרויות. אנשים נוטים לקבל אוטומטית דווקא את הסבר הנשמה כהסבר הסביר והפשוט ביותר.
אמנם לדעתי זה לא המצב.
יש כמה בעיות קשות ביותר עם ההנחה שמרכיב לא פיזי הוא זה שבעזרתו התודעה שלנו עובדת ואנחנו חווים את החוויות המנטליות ויכולים לדמיין צבעים דרכו.
בעיה אחת היא בעיית המנגנון. איך בדיוק משהו שאינו פיזי (נשמה) ישפיע ישירות על משהו פיזי (המוח והנוירונים שלו)? כמובן, גם הפוך - איך בדיוק הנוירונים במוח משפיעים על הנשמה וגורמים לה לדמיין את הדברים האלו ואלו?
איך זה אפשרי אם הנשמה היא לא פיזית? איך משהו לא פיזי משפיע על משהו פיז? זה לא סביר. הבעיה היא שגם ההנחה שמחומר פיזי נוצרת תמונה לא פיזית ותודעה אינה נשמעת סבירה.
בעיה נוספת עם אפשרות הנשמה, לדעתי קשה אפילו יותר, היא העובדה שיש סנכרון מושלם בין האזורים והנוירונים במוח לבין הדימיון והתודעה. אכן, מדעני מוח נכון לעכשיו לא ימצאו את הצבע האדום במוח שלך, אבל הם בבירור, בצורה שאינה מוטלת בספק בכלל והוכחה כבר לפני עשורים - ימצאו אזור ספציפי במוח שמופעל בדיוק ברגע בו אתה חושב על הצבע אדום. וספציפית על הצבע האדום. הבעיה היא שלתינוקות, למשל, יש יכולת דימיון פחותה בהרבה משל מבוגרים. הם יכולים לדמיין ולחשוב, אבל בקושי. שום דבר לעומת מה שמבוגרים מבצעים במוח שלהם. אם נשמה לא פיזית היא מקור התודעה - למה, למען השם, הנשמה צריכה שהמוח יגדל כדי שתוכל לחשוב ולדמיין יותר? איך זה שככל שהילד גודל יכול התודעה שלו גודלת, אם מהרגע שהוא נולד (וקיבל את יכולות התודעה והדימיון) הייתה לו את אותה הנשמה בדיוק? האם הנשמה גדלה? היא בכלל לא פיזית. זה קורה גם עם חיות כמו חתולות. הן איכשהו מדמיינות אבל לא ברמה של בני אדם. למה, אם יש לכולנו נשמה שיכולה לדמיין מה שהיא רוצה? המחשבה שהנשמה גודלת בדיוק כשהמוח גודל ואז רק יכולת התודעה שלה משתפרת נשמעת לא סבירה. אפשר גם לראות שיש חיות דוגמת פילים שהמוח שלהם גדול בפער עצום משל בני אדם, הם כמובן מדמיינים צבעים שונים כמו שאדם מדמיין צבע אדום, אבל היכולת הזו שלהם פחותה מזו של בני האדם והם פחות אינטליגנטים. למרות שהמוח גדול יותר. מה שמסבך את העניינים אפילו יותר והופך את הנשמה לפתרון שאינו בהכרח הכי סביר.
- אמרגנטיות. מלשון emergence - יציאה. זו האפשרות הפחות מוכרת אבל בהחלט אפשרית ומעולם לא הופרכה או הייתה קרובה ללהיות מופרכת בדיוק כמו האחרות.
האפשרות אומרת שהתודעה והדימיון הם תוצאה של עבודה משותפת של המון תאים וחשמל במוח. למרות שהם פיזיים, אם כולם עובדים ביחד יכולה לצאת (emerge, לנבוע) ההרגשה של הדימיון והתודעה.
זאת אומרת, ירי של המון נוירונים במוח יוצר תמונה כזו.
הדוגמה שבדרך כלל מובאת כדי להדגים את האמרגנטיות היא מים. נהר של מים הוא זורם ונוזלי לגמרי. אבל מולקולה אחת של מים ממש לא נוזלית ואין בה את תכונת הנוזליות. רק כשהמון מולקולות מים חוברות זו לזו ונעות ביחד נוצרת תמונה חדשה של נוזליות.
באותה מידה, ירי של נוירונים ואותות אלקטרוכימיים וחשמליים יוצרים ביחד את התודעה. כשמדען מצביע על אזור פעיל אחד במוח כשאתה חושב על הצבע האדום, נוצרת תמונה מנטלית מהפיזיות והעבודה המשותפת של תאי המוח, יחד עם מהירות מסוימת, חשמל, ומה שצריך וקיים במוח.
למרות שהיא לא כזו מוכרת, זו אפשרות בהחלט אפשרית.
אז לשאלה שלך, אין שום תשובה ודאית וזה נושא שנידון המון. אישית, אני משתדל שלא לפסול שום אפשרות, גם את אלו שנראות פחות סבירות, מהסיבה הפשוטה שלא משנה איזו אפשרות היא הצודקת - חסר לנו ידע משמעותי וזה יהיה מפתיע כשנגלה זאת (אם בכלל). כל האפשרויות מרתקות ומראות כמה ידע נותר עוד לגלות. כמעט בוודאות אנחנו מפספסים כרגע משהו.
אני מכיר שלוש.
על אחת חשבתי בעצמי, אחת היא המוכרת ביותר בעולם, ואחת היא גם אפשרות אבל לא ממש מוכרת.
אין באמת דרך אמפירית לבדוק איזו אפשרות סבירה יותר.
- אפשרות אחת היא שיש משהו פיזי לא ידוע שבדרך לא ידועה (כי אותו משהו אינו ידוע) יוצר את המחשבות והדימיון שמרגישים לנו מנטליים ולא פיזיים. אני מדבר על משהו ברמה הקוונטית, אולי איזושהי תופעה קוונטית בידי חלקיקים לא ידועים שמצליחה ליצור את החוויה התודעתית. הצעה אחת שאני מכיר היא תופעה קוונטית שנקראת "שיזור קוונטי". אין לי שמץ איך זה יוצר את התודעה, אבל אני יודע שהתחום הזה וההצעה הזו עדיין נחקרים היום.
חשוב לי בנקודה הזו לציין שהאפשרות על חלקיקים לא ידועים שאיכשהו יוצרים את התודעה היא לא כזו מופרכת כמו שאנשים נוטים לחשוב. העולם, או יותר מדויק ה-"יש" ביקום, מורכב רק מ-5 אחוז חומר ואנרגיה שאנחנו מכירים. כן, כל החומר שכולם רואים, מרגישים, חווים, כל הגלקסיות והחפצים - זה חומר שמהווה גג 5 אחוז מהיקום. 25 אחוז מהחומר ביקום הוא בכלל חומר אפל. זה חומר שלא הצלחנו לתקשר עם החלקיקים שלו, לא בעזרת קול, ולא בעזרת מגע פיזי. הדבר היחיד שאנחנו יודעים על החומר הזה זה שהוא קיים. בכל אופן, 75 האחוז הנותרים ביקום זו אנרגיה אפלה. אנרגיה שגם איתה לא הצלחנו לתקשר ואנחנו רק יודעים שהיא קיימת.
אז יש אפשרות, אם כי לא ברור כמה סבירה, שיש חלקיקים לא ידועים שבאפשרותם ליצור מחשבות מנטליות. חלקיקים שאינם חלקיקי חומר רגילים של החומר הידוע לנו, אלא משהו שונה מכל מה שאי פעם הכרנו.
- נשמה.
נשמה לא פיזית. זו האפשרות המוכרת ביותר. נשמה היא מרכיב לא פיזי שמולבש על גוף האדם והוא זה שדרכו נוצרת התודעה והדימיון לפי אחת האפשרויות. אנשים נוטים לקבל אוטומטית דווקא את הסבר הנשמה כהסבר הסביר והפשוט ביותר.
אמנם לדעתי זה לא המצב.
יש כמה בעיות קשות ביותר עם ההנחה שמרכיב לא פיזי הוא זה שבעזרתו התודעה שלנו עובדת ואנחנו חווים את החוויות המנטליות ויכולים לדמיין צבעים דרכו.
בעיה אחת היא בעיית המנגנון. איך בדיוק משהו שאינו פיזי (נשמה) ישפיע ישירות על משהו פיזי (המוח והנוירונים שלו)? כמובן, גם הפוך - איך בדיוק הנוירונים במוח משפיעים על הנשמה וגורמים לה לדמיין את הדברים האלו ואלו?
איך זה אפשרי אם הנשמה היא לא פיזית? איך משהו לא פיזי משפיע על משהו פיז? זה לא סביר. הבעיה היא שגם ההנחה שמחומר פיזי נוצרת תמונה לא פיזית ותודעה אינה נשמעת סבירה.
בעיה נוספת עם אפשרות הנשמה, לדעתי קשה אפילו יותר, היא העובדה שיש סנכרון מושלם בין האזורים והנוירונים במוח לבין הדימיון והתודעה. אכן, מדעני מוח נכון לעכשיו לא ימצאו את הצבע האדום במוח שלך, אבל הם בבירור, בצורה שאינה מוטלת בספק בכלל והוכחה כבר לפני עשורים - ימצאו אזור ספציפי במוח שמופעל בדיוק ברגע בו אתה חושב על הצבע אדום. וספציפית על הצבע האדום. הבעיה היא שלתינוקות, למשל, יש יכולת דימיון פחותה בהרבה משל מבוגרים. הם יכולים לדמיין ולחשוב, אבל בקושי. שום דבר לעומת מה שמבוגרים מבצעים במוח שלהם. אם נשמה לא פיזית היא מקור התודעה - למה, למען השם, הנשמה צריכה שהמוח יגדל כדי שתוכל לחשוב ולדמיין יותר? איך זה שככל שהילד גודל יכול התודעה שלו גודלת, אם מהרגע שהוא נולד (וקיבל את יכולות התודעה והדימיון) הייתה לו את אותה הנשמה בדיוק? האם הנשמה גדלה? היא בכלל לא פיזית. זה קורה גם עם חיות כמו חתולות. הן איכשהו מדמיינות אבל לא ברמה של בני אדם. למה, אם יש לכולנו נשמה שיכולה לדמיין מה שהיא רוצה? המחשבה שהנשמה גודלת בדיוק כשהמוח גודל ואז רק יכולת התודעה שלה משתפרת נשמעת לא סבירה. אפשר גם לראות שיש חיות דוגמת פילים שהמוח שלהם גדול בפער עצום משל בני אדם, הם כמובן מדמיינים צבעים שונים כמו שאדם מדמיין צבע אדום, אבל היכולת הזו שלהם פחותה מזו של בני האדם והם פחות אינטליגנטים. למרות שהמוח גדול יותר. מה שמסבך את העניינים אפילו יותר והופך את הנשמה לפתרון שאינו בהכרח הכי סביר.
- אמרגנטיות. מלשון emergence - יציאה. זו האפשרות הפחות מוכרת אבל בהחלט אפשרית ומעולם לא הופרכה או הייתה קרובה ללהיות מופרכת בדיוק כמו האחרות.
האפשרות אומרת שהתודעה והדימיון הם תוצאה של עבודה משותפת של המון תאים וחשמל במוח. למרות שהם פיזיים, אם כולם עובדים ביחד יכולה לצאת (emerge, לנבוע) ההרגשה של הדימיון והתודעה.
זאת אומרת, ירי של המון נוירונים במוח יוצר תמונה כזו.
הדוגמה שבדרך כלל מובאת כדי להדגים את האמרגנטיות היא מים. נהר של מים הוא זורם ונוזלי לגמרי. אבל מולקולה אחת של מים ממש לא נוזלית ואין בה את תכונת הנוזליות. רק כשהמון מולקולות מים חוברות זו לזו ונעות ביחד נוצרת תמונה חדשה של נוזליות.
באותה מידה, ירי של נוירונים ואותות אלקטרוכימיים וחשמליים יוצרים ביחד את התודעה. כשמדען מצביע על אזור פעיל אחד במוח כשאתה חושב על הצבע האדום, נוצרת תמונה מנטלית מהפיזיות והעבודה המשותפת של תאי המוח, יחד עם מהירות מסוימת, חשמל, ומה שצריך וקיים במוח.
למרות שהיא לא כזו מוכרת, זו אפשרות בהחלט אפשרית.
אז לשאלה שלך, אין שום תשובה ודאית וזה נושא שנידון המון. אישית, אני משתדל שלא לפסול שום אפשרות, גם את אלו שנראות פחות סבירות, מהסיבה הפשוטה שלא משנה איזו אפשרות היא הצודקת - חסר לנו ידע משמעותי וזה יהיה מפתיע כשנגלה זאת (אם בכלל). כל האפשרויות מרתקות ומראות כמה ידע נותר עוד לגלות. כמעט בוודאות אנחנו מפספסים כרגע משהו.
שואל השאלה:
צדיק עם צ' > הכוונה שלי ללא משהו פיזי שאפשר לראות בעניים, הכוונה למשהו אישי ופרטי שלא ניתן לעשות עליו תצפיות. אם אני אעצום עניים ואדמיין פיל לא משנה איזה מדען מוח תביא אף אחד מהם לא ידע שאני מדמיין פיל.
צדיק עם צ' > הכוונה שלי ללא משהו פיזי שאפשר לראות בעניים, הכוונה למשהו אישי ופרטי שלא ניתן לעשות עליו תצפיות. אם אני אעצום עניים ואדמיין פיל לא משנה איזה מדען מוח תביא אף אחד מהם לא ידע שאני מדמיין פיל.
אנונימי
^
כאשר יהיה לנו ידע של 100% על המוח שלך, כיצד ואיך הוא מתנהג, אנחנו כנראה נדע שאתה מדמיין פיל.
כאשר יהיה לנו ידע של 100% על המוח שלך, כיצד ואיך הוא מתנהג, אנחנו כנראה נדע שאתה מדמיין פיל.
שואל השאלה:
אנונ ימית : הקשר שאת מביאה בין פעילות מוחית ותודעה לא מסביר כלום. אני לא חושב שאת הבנת את הקושי. הרי בסופו של דבר מה שאת אומרת לי הוא הוכחות אמפיריות ללא הסבר. את אומרת לי שכשאני מדמיין חוויה y חלק x1 במוח שלי דולק ולא מסבירה למה לא x2 או x3 וכן הלאה. וגם בסוף את לא מסבירה **איך** x1 מייצר את y. רק הבאת הוכחה אמפירית.
אנונ ימית : הקשר שאת מביאה בין פעילות מוחית ותודעה לא מסביר כלום. אני לא חושב שאת הבנת את הקושי. הרי בסופו של דבר מה שאת אומרת לי הוא הוכחות אמפיריות ללא הסבר. את אומרת לי שכשאני מדמיין חוויה y חלק x1 במוח שלי דולק ולא מסבירה למה לא x2 או x3 וכן הלאה. וגם בסוף את לא מסבירה **איך** x1 מייצר את y. רק הבאת הוכחה אמפירית.
אנונימי
^^^ מדעני מוח דווקא כן יוכלו לדעת שאתה מדמיין פיל לפי הפעילות המוחית שלך.
הטכנולוגיה קיימת. יש מכונות שעושות את זה.
תראה כאן למשל.
אנשים אשכרה יושבים וחושבים וזה כותב את המחשבות שלהם.
ככל שעובר הזמן הטכנולוגיה הזו מתקדמת.
כרגע זה מאוד יקר ונועד לאנשים עם מוגבלויות שלא יכולים לדבר.
הטכנולוגיה קיימת. יש מכונות שעושות את זה.
תראה כאן למשל.
אנשים אשכרה יושבים וחושבים וזה כותב את המחשבות שלהם.
ככל שעובר הזמן הטכנולוגיה הזו מתקדמת.
כרגע זה מאוד יקר ונועד לאנשים עם מוגבלויות שלא יכולים לדבר.