יש פה מישהו שעשה את היומן קריאה בספרות על הספר "כל החיים לפניו"?

שואל השאלה:
פליז אני חייבת זה דחוף תהיו אחים ואחיות

יש לי משהו שעשיתי מלפני 3 שנים אם עוזר, 2 שאלות שעניתי עליהם אשלח לך

היצירה "כל החיים לפניו" מאת רומן גארי הידוע בשם העט כאמיל אז'אר הוא רומן ריאלסטי העוסק ב'עלובי החיים' שבחברה הצרפתית, בדרכי חייהם, בדידותם והניכור בינם לבין שאר החברה. העלילה מתרחשת ברובה בבניין בעל שש קומות ברובע "בלוויל" בפריז, באזור בו חיו כפי שכינה אמיל אז'אר "עלובי החיים", זרים, שחורים, יהודים וערבים היו בתחתית הסולם של החברה הצרפתית מבחינה כלכלית וחברתית אך גם בתוך חברה מפוקפקת שכזו חיו להם גם אנשים הגונים בהם גיבור הרומן מומו שגדל אל תוך מציאות מורכבת, כאשר היה בן 3 בלבד נפרד מאימו ועבר למעון של רוזה בבלוויל, בזמן זה פיתח מומו קושי רגשי ונאלץ היה להתמודד על תשומת לב עם ילדים אחרים במעון. מומו עסק רבות בשאלות זהות ובחיפוש אחר תחליפים לחום והאהבה של אימו. בתשובתי אנמק ואדגים על פי האירועים השונים במהלך הרומן איך מומו חיפש אחר התשומת לב והקשרים החברתיים.
כתחילה מומו שהגיע כילד קטן אל המעון של רוזה נהג היה לצפות בילדים אחרים מקבלים ביקור מאימם ורק הוא נותר בודד, היה נדמה לו שלכולם יש אמא ורק לא אין. להעדר תשומת הלב מומו נאלץ להשתמש בדרכים שונות על מנת שאימו תבוא לבקרו. "כך החלו הבעיות שלי עם אמי...התחלתי לסבול מהתכווצויות בקיבה ומעוויתות רק כדי שתבוא" מומו חשב שאם ישתמש בחולשה פיזית הוא יזכה לביקור ולתשומת לב מאימו. אפשר להגיד שהוא היה מוכן לסבול למען זה "אבל זה לא הועיל" למרות הניסיון אימו של מומו לא הגיעה, לכן במקרה נוסף של מומו למשיכת תשומת לב הוא פעל בדרך כזו "אפילו חירבנתי בכל הדירה, כדי שידעו. שום דבר. אמי לא באה" מומו אימץ את ההרגל הזה שמשך שבועות, גם כאשר רוזה איימה לשלוח אותו למוסד של לשכת הסעד הוא המשיך בהרגל שהקנה לו קבלה של תשומת לב. כאשר ילדים אחרים חיקו את התנהגותו הוא הרגיש שוב שלא מבחינים בו יותר וחשב על דרכים אחרות שימשכו אליו תשומת לב. (מתוך עמוד 10) הבעיה של מומו נמשכה והוא הרגיש בלתי נראה "אחר כך ניסיתי להתבלט בצורות אחרות" מומו המשיך לנסות ולהשיג את תשומת ליבם של הסובבים אותו 'התחלתי לסחוב מדוכני החנויות, פה עגבנייה ושם מלון, וחיכיתי תמיד שמישהו ישים לב, כדי שלא אעשה זאת לחינם" מומו פעל למען השגת התחושה, ההתבלטות, הרצון שישימו לב אליו והתייחסו אליו הביאה אותו לבצע פעולות קיצוניות כמו גניבה. "העדפתי לגנוב במקום שישנה אישה, כי הדבר היחיד שהייתי בטוח בו הוא שאימי היא אישה; הרי לא יתכן אחרת" הקשר המורכב של מומו עם אימו השפיע על האנשים מהם ירצה למשוך את תשומת הלב חיובית או שלילית תשומת לב עברו היא תשומת לב. ( מתוך עמוד 11) ברוב המקרים זכה מומו לתשומת לב שהייתה רגעית מה שסיפק אותו לזמן קצר בשביל לחזור ולקבל עוד, - "כשהתחלתי לצרוח, היו כל האחרים צורחים יחד איתי" מומו שהיה הבכור מילדי המעון הבא להם מן דוגמה, הם ממש חיקו את התנהגותו שהוא היה רוצה תשומת לב הם היו לוקחים מהתנהגותו השראה ומתחילים גם הם. מה שיצר מעט כאוס לפחות אצל רוזה " ממש התקף היסטריה קבוצתית".(מתוך עמוד 14)
במקרה נוסף בו מומו עשה שימוש בעבריינות הוא חיכה לתשומת הלב שיקבל כתוצאה מההתנהגות הזו, כאשר רוזה סחבה אותו לבית הכיסא וקראה לו מסית, כי נהגו שאר הילדים לקחת דוגמה ממנו. " היא הסבירה לי רואה כל מה שאני עושה, ואם אני בכלל רוצה לראות אותה אי פעם, עלי לחיות ביושר ובהגינות, בלי עבריינות נוער" רוזה ידעה על איזה נקודה עליה ללחוץ בכדי לרסן את מומו, החוט שבין הקשר של מומו לרוזה לבין הקשר של מומו לאימו היה דק כי ציפה לקבל את החום שהיה חסר לו בעיקר ממנה.
בחמשת הדוגמאות וההסברים על ההתנהגות של מומו להשיג תשומת לב מהסובבים אותו בין אם הם זרים או קרובים, מומו הוכח כדמות המנסה בדרכים שונות להישג את תשומת לב כהינו דמות

הרומן "כל החיים לפניו" מאת רומן גארי הידוע בשם העט כאמיל אז'אר הוא רומן ריאלסטי העוסק ב'עלובי החיים' שבחברה הצרפתית, בדרכי חייהם, בדידותם והניכור בינם לבין שאר החברה. עלילת הסיפור מתרחשת ברובה בבניין בעל שש קומות ברובע "בלוויל" בפריז, באזור מפוקפק עם אוכלוסייה דחויה שם היה המעון של גברת רוזה ניצולת השואה שגידלה ילדי זונות בניהם היה מומו גיבור הרומן. ביו השנים היה קשר מיוחד של דאגה, מומו שחיפש את תשומת ליבה של רוזה ורוזה ששמרה על מומו כמה שיותר קרוב.

שואל השאלה:
אני תריכה את הדמויות בספר בכל פרקק