אני בכיתה יב , אין לי כ"כ חברים/חברות ואף פעם לא באמת היה לי את החוויה הבית ספרית של התיכון עם החברים וזה , אני מרגישה

אני איתך בזה, תצאי, תהני כמה שאת יכולה

לדעתי תצאי לטיול כי גם אם לא יקרה כלום עדיף לדעת שיצאת וקרה מה שקרה מאשר לא לצאת ולהתחרט אחר כך ולחשוב על מה יכל להיות.
תמצאי מישהי שנראית נחמדה ואת רוצה להתחבר אליה ותנסי בבית ספר/ בטיול כשאת באוטובוס או הולכים בדרך למצוא תירוצים להתחיל שיחה עדיף כשהיא לבד או עם עוד מישהי אחת כזה כי יותר קל לפנות ככה. וזה באמת מפחיד והצעד הכי קשה זה באמת להתחיל שיחה ולפנות אבל גם אם לא ילך לא קרה כלום והכל בסדר.
את יכולה להתחיל שיחה על ציונים, או משהו שאת יודעת שקרה לה לאחרונה ואת יכולה להזדהות או סתם הערה.
הכי חשוב פשוט להיות את ולנסות להיות רגועה אם כמה שזה יכול להיות מלחיץ. בהצלחה

תצאי לטיול, תהיי חברותית תנסי להתעניין בבנות שאת מדברת איתן תנסי להעמיק את השיחות.
ההבדל בין חברות ל"חברות מהבית ספר" זה האם הקשר תלוי במסגרת, אז תציעי להן להיפגש מחוץ לבית ספר , ללמוד ביחד/ אם יש מסיבה תציעי שתלכו יחד או לדוגמה אם דיברתן על איזה סרט שאתן רוצות לראות תציעי שתפגשו לראות אותו ביחד וכו
זה יכול להיות מלחיץ בהתחלה אולי זה ירגיש לך לא טבעי אבל תתאמני על זה ותשתפרי מפעם לפעם
בהצלחה אחות

היי אנונימית
קראתי את מה שכתבת על תחושת הבדידות שאאת חווה, ושחסרה לך מאוד החוויה הבית ספרית של התיכון
וגם על ההתלבטות אם לצאת לטיול השנתי ולנסות לחולל שינוי במצב הזה שמרגיש אולי לא נוח, בנוסף הוספת את החשש מכך שאולי בהמשך תצטערי על כך
אני רוצה להזמין אותך לחשוב ביחד, מה היתרונות והחסרונות של הטיול? אילו סיבות מעודדות אותך לצאת ומה מונע בעדך?
אם תרצי נוכל להרחיב בפרטי
אני אסתי ואני עובדת בעמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת.אפשר בפרטי (פה בצ'אט), באינסטגרם או בטיקטוק (elem.digital) או בווטסאפ משמונה בערב ועד חצות (מצרפת לינק)

אני כמוך

גמני ככה למרות שאני בכיתה ח' מאוד מבטס