סוג של כתבתי שיר תגידו מה דעתכם, צאט גיפיטי קצת עזר לי

אני והלילה
אין לאן לברוח,
צללים בקיר לוחשים לי ספקות שאני מנסה לשכוח.
לא מוצאת את האור, לא משנה כמה אנסה,
זה רק אני והפחד, מה יוצא מזה?
הלילה לוחש לי שקברתי בו את עצמי.
אולי איכשהו תקווה שתבוא ותנער אותי,
אולי תעורר בי את החלום לאהבה,
לאהבה עצמית שתמלא אותי בכוח לצאת מהצללים,
ולחיות את החיים כמו שאני רוצה,
כי אני רוצה אהבה, והיא קיימת בתוכי.
ולתת לעצמי את מה שמגיע לי,
כי אני זאת אני, ואני מלאה באהבה,
שמרגישים אותה בעוצמה גדולה.