שאלה למאמינים או למבינים ביהדות מעט

שואל השאלה:
אני לא מאמינה בזה סליחה
בעיניי אין קשר יותר טהור שאתה בונה בעצמך עם הקדוש ברוך הוא, לפי ההלכות שהוא נתן לנו בתורה מהר סיני.
אני לא צריכה שום צדיק ש"יתווך" לי את הדרך, עם כל הכבוד אני כמובן מעריכה את הידע והחיזוק שהוא נותן, בעיניי תלמיד חכם מאוד אין על זה מחלוקת, אבל מכאן ועד לטוס לאומן? או להשתטח על קברי צדיקים במירון? או לשים תמונות של רבנים בבית?
האמונה בה' בעיניי צריכה להיות טהורה וישרה כלפיו, לא לעבור בדרך רבנים.

אין שום בעיה בגישה שלך.
יש כמה דרכים וסגנונות בעבודת ה'
ויש דרך כזאת הסוברת שכל יהודי עומד באופן ישיר מול הבורא ללא גורם ממצע.
אני גם סבור שזו דרך מדויקת יותר ולפחות לי היא יותר מתאימה.
אבל אני מכבד מאוד מי שצועד בדרך של קשר עם הצדיק.

לגבי תמונות של רבנים בבית,
זה לא הופך את הרב לאליל.
אנשים שמים על קירות הבית לא רק תמונות של נוי אלא גם תעודות הערכה ותמונות של דמויות שהם מאוד מעריכים.
יש כאלו שתולים תמונות של זמרים, של רמטכ"ל, נשיא מדינה או ראש ממשלה.
ממש לא רואה פסול בתמונה של רב. להפך!

שואל השאלה:
אולי כי הבעיה אצלי שלהעריץ בשר ודם זה די טיפשי
אבל כן יש הגיון במה שאתה אומר
בכל מקרה יש לי קצת סלידה מכל ההתעסקות החומרית הזאת, בעיני הבורא הרבה יותר קדוש מכל התמונות האלו, הקברים, וכו'

חלק יסודי במשנת החסידות הוא הקשר אל הצדיק, הרבי, האדמו"ר.
הצדיק לא מחליף את הקב"ה
אלא הוא דמות שמסייעת לתלמיד בעבודת ה'
בבניית הקשר הנכון והמדויק לו עם בורא עולם.
לא מתפללים אל הרבי
מבקשים מהרבי שיתפלל עבור תלמידו.

שואל השאלה:
מעניין אותי בטירוף

בתור בת לאבא חסיד, זו שאלת חיי.
מצטרפת לשאלה.

תראה פשוט שלא מתפללים לצדיק. אלא מבקשים מהצדיק שהוא יתפלל עלינו לפני ה' ואז מתפללים לה' והוא מעביר את זה.
יהודים זה דבר קדוש מאד. גם אתה ואני וכולנו, ו"גדולתנו ותפארתנו יגלה רק משיח צדקנו" - אבל על הצדיקים רואים את האור והשראת השכינה כבר עכשיו, אז ברור שמקום שצדיק נמצא נפתח הלב לאמונה וקדושה כי הצדיק חווה את ה' ממש חזק תמיד.
וגם "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיהוי". "כי חיי הצדיק הם רק אמונה ואהבה ויראה".

כמובן שצריך לפתח עצמאות ולא תלות בצדיק

זה פשוט לא נכון

שואל השאלה:
תודה לכולם!

ה' מתגלה גם בנשמה וגם בגוף של יהודי. לכן אנחנו עושים גם מצוות בגוף ומזככים ומטהרים אותו בטבילה.
וה' יתגלה גם בבית המקדש.

על משה רבינו התורה אומרת "איש האלוקים", וחז"ל מפרשים "חציו ומטה איש וחציו ולמעלה אלוקים".

לפי התניא (פרק ב. ע"פ חז"ל) הנשמה של כולנו היא חלק אלוה ממעל ממש. ממש חלק מה' עצמו. ואצל הצדיק היא גלויה.

דבר פשוט ביהדות שיש השראת שכינה על הצדיקים. היינו שה' שוכן בקרבם. ה' שוכן גם במקום בו יש עשרה יהודים. מה הכוונה שוכן? יותר קל לחוש בנוכחותו בעולם, להרגיש את האמונה - במקומות האלו, אצל הצדיק ובמניין של יהודים.

ואצל הצדיק מקבלים תורה ודרך בעבודת ה'. והרבה יהודים מתאספים סביבו לעבוד את ה' ביחד. ברור שיש בזה המון זכויות וקדושה.


הרב שלי אומר שלהתקשר לאופי של הצדיק או לחקות אותו זו עבודה זרה. אבל להתחבר לאור של הנשמה שלו, לאור המיוחד והחידושים שהוא מגלה בתורה באמונה ועבודת ה' - זה ממוצע המחבר לה' ולא מפריד.


באמת כולנו עושים טעויות כי אנחנו בני אדם. וגם חלקים בברסלב וחב"ד. אשריך על הביקורת הבונה. זה נושא מרתק. בהצלחה לכולנו. "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצא מטעי מעשי ידיי להתפאר"

*"נצר מטעי"

לא יודע מה איתך. אבל היו לי הרבה רגעים בחיים שעצם זה שזכרתי שיש לי קשר מיוחד עם הרב'ה שלי הזכיר לי עד כמה אני שייך לצד הקדושה ונתן לי הרבה כוח לעמוד באתגרים שלי.
זה כמו צבא של ה' והצדיק הוא המפקד שלך. את לא עובדת אותו אבל את חלק מהצבא שלו.


להרבה מאיתנו קשה שה' לא תמיד גלוי אז כשאנחנו רואים מישהו שחי את ה' כגלוי, וה' נוכח אצלו כל הזמן - הרבה יותר קל לנו לחיות גם ככה. זו דוגמא חיה. לא רק רעיונות או משהו שכתוב בספרים. מישהו שרואים בעיניים איך הוא חי ככה. כמה רוגע ויישוב הדעת וטוב קורן ממנו, איך הוא לא מפחד משום דבר חוץ מה', כמה הוא מתמסר לה' ובוטח בו וכמה הוא מאוהב בכל חכמה או דיבור בתורה של ה' וכמה הוא מתעסק בזה ומחדש בזה ונהנה מזה ושמח מזה. אי אפשר להישאר אדיש לזה.


ולא יודע אם זה הפורום אבל את צודקת שבהרבה חסידויות זה ממש לא מאוזן. נראה לי בכללי - צריך בעיקר לדבר על ה' יתברך, ולא בעיקר על הצדיק. כי הקשר עם הצדיק הוא די פשוט ולא איזו תורה ענקית. והוא רק כלי לעזור לי בעבודת ה'.

לפחות גם במקומות שזה לא מאוזן - זה מחבר גם את כוחות הנפש היותר נמוכים ולא רק את הנשמה - לדברים שבקדושה

יש תורה דאורייתא ויש תורה דרבנן

שואל השאלה:
נכון

דאורייתא זה תורה
דרבנן זה חכמים