אתיופים הייתם נרשמים למכינת גל (במקומי)?

אני ממש חושבת ששווה לך לנסות, יכול להיות שהיה לך ממש כיף גם אם את לא "קשורה" כמו שאת חושבת.
חייבת להגיד שאני גם במכינה וכל התיכון הייתי רק עם הלבנות כיאלו לא התחברתי לאתיופיות כי אני לא שומעת בוץ והוויב שלהם היה שונה ממש משלי, אבל במכינה יש כמה איתיופיות (אנחנו לא הרבה, רק 4) וממש כיף לי איתם, הם חברות טובות שלי עכשיו ותמיד חשבתי שהיה קשה להיות בסביבה שלהם כי אין לנו אותו טעם אבל זה ממש ההפך.
מכינת גל זה מקום נדיר ואני מצטערת שלא המשכתי במיונים שם כי זה נראה וויב מטורף, ואני בטוחה שתמצאי אנשים להתחבר אליהם אז שווה לתת לזה צאנס

שואל השאלה:
זהו אז כאילו אני מכירה שם כמה אנשים שכבה מעליי וזה באמת לא אני, לא יודעת.. זה לא שאני סתם לא קשורה, דווקא אני כן שומעת בוץ, פשוט שוב אני קצת ביישנית ופחות הזאת שעושה צחוקים וזה, כאילו זה באמת לא האופי שלי
כן בול גם בתיכון יש לי את החברות שלי, אבל ה2,3 אתיופיות שיש לי חברות ממש טובות שלי, כאילו השיחות איתן זה משהו אחר.

וסתם שאלה - מה הסיכוי לא להתקבל לאף מכינה? תקשיבי אין לי תחביבים אני לא מתנדבת או משהו, אבל באמת שאני אחלהה אוף. איך היה לך בתהליכי מיון?

^ את ממש מזכירה לי אותי קצת כי אני גם ביישנית בהתחלה כיאלו ממש ביישנית אבל באמת שזה עניין של זמן, לפעמים זה לוקח הרבה זמן לפעמים אפילו עשר דקות ואת כבר את הכיפית והאמיתית, את לא חייבת להיות רועשת וזאת שעושה צחוקים, תהיי את ואם לא בא להם טוב בעיה שלהם ולא חסר עוד אנשים להתחבר אליהם. אל תנסי להיות עם אופי אחר כי זה סתם מעצבן בישבלך להעמיד פנים וגם חבורה שכולם בה אם אותו אופי זה משעמם אז להיות הביישנית זה לא דבר רע בכללי, להפך אנחנו הכי כיפים שמכירים אותנו.

ולשאלה שלך, הסיכויים שלא תתקבלי לאף מכינה הם אפסיים, יש הרבה מכינות שהם לא דווקא במועצת המכינות והם ממש אחלה, אני לדוגמא ברשת שחר (יש כמה מכינות של זה אבל זה אותו רשת) וממש סבבה לי שם, לגבי תחביבים בטוח יש לך משהו, אפילו לקרוא ספרים,לצייר להיות עם חברות או סתם לראות סרטים זה תחביב, מקסימום תמציאי ;)
אבל בכל שאר המיון תהיי את כי זה סתם באסה אם תתקבלי ואז יראו שאת שונה ויעשו לך בעיות שם ואת לא תתחברי כי את לא אמיתית איתם וזה
יצא ארוך אבל מקווה שעזרתי לך 3>

שואל השאלה:
וואי תודה רבה רבה עזרת לי
אני בכלל דיי חוזרת בתשובה אני עוד לא החלטתי אפילו אם להתגייס או שירות לאומי ואם ללכת למכינה או שנת שירות, אני לא החלטית בעליל

במכינה שאת נמצאת בה יש גם דתיים? או שזו מכינה חילונית? לא שמעתי עליה לפני

^זה מכינה מעורבת, יש דתיים, מסורתיים (כמוני) וחילוניים אבל כולם מכבדים את כולם מבחינת כשרות, דעות וגם בשבת שומרים במרחב המשותף וזה.
קודם כל את מלכה שאת חוזרת בתשובה (אני גם מנסה אבל זה קשה רצח חחח), אומרים שהצבא זה מקום קשה לשמור בו את הדת אבל אני לא מאמינה בזה אז תעשי את החושבים שלך ומה שנראה לך מתאים, אבל אני באמת ממליצה על צבא כי לי אישית זה מרגיש יותר משמעותי כי שירות ממה שחברות שלי עושות זה פשוט משרד ולהיות במחשב כל היום..

יש לך כבר תפקיד בראש לצבא? או איפה את רוצה לעשות שירות לאומי?

שואל השאלה:
חחחח תודה תודהה, בקרוב אצלך, יש לי שיעור תורה בשכונה אז מתחזקים לאט לאט. תכלס החצאית זה מה שהביא את החותם של "הדתייה". בקיצור שתדעי שגם רק רצון זה מבורך, עכשיו עשרת ימי תשובה את יכולה לקחת על עצמך משהו קטן

כןן בגלל זה אני ממש בהתלבטות, כאילו מצד אחד כל התיכון הייתי ביישנית ואני מחפשת משמעות, מצד שני אני יודעת שרבנים ממש נגד גיוס.

אם צבא אז עשיתי מיונים לכלל חמן ובא לי גם משקית תש או מדריכת סימולטור. כאילו תפקידים שגם משמעותיים וגם חוויתיים. אם שירות לאומי אז ממש ממש לא פקידה, לא יודעת מה בדיוק אבל בדירת שירות ולא משהו קרוב לבית ומשעמם כדי שיהיה לי קל ונוח.
מה איתךך?

^לקחתי על עצמי לעשות תפילת בוקר כל השבוע, זה תהליך אבל אני מקווה ששתינו נצליח חחח

תכלס תקשיבי הרבנים נגד הרבה דברים שלא תמיד הגיוניים, אז לא נראלי שהם אמורים להשפיע על הדעה שלך.
אני חושבת שהתפקידים שאת רוצה הם ממש סבבה אם את דתייה (לא ממש מבינה בזה כן אבל תחקרי אם אפשר ללבוש מדים עם חצאית שם וזה)
ואם את עושה שירות לאומי, כמו שאמרת אל תעשי שירות שקשור לפקידה, חברה שלי עושה משהו בסגנון אם אני לא טועה והיא לא אהבה בכלל, את יכולה לעשות בבית חולים או גם ילדים, משהו משמעותי כמו שרצית.

אותי דפקו בחיר גבולות ואני רוצה מגב, אז מהיום שהם שלחו לי את השיבוץ (לפני שלוש ימים) אני שולחת להם מכתבים לשינוי שיבוץ אבל אם לא יעבוד אז כנראה זה מה שה' רוצה אבל זה לא אומר שאני יפסיק לנסות חחח

שואל השאלה:
אה וואוו לוחמהה בהצלחה לךךך, כן בסוף את תהיי איפה שהכי טוב לך
גם תפילה בכלל מלכה, בעזרת ה' יהיה לנו גמר חתימה טובהה
כןן גם אני בעזרת השםם אחליט כבר איפה אני רוצה להיות

שואל השאלה:
תגידיי תהיי כנה שנייה חחחח
הסתכלתי בעמודי אינסטגרם של כל מיני מכינות וכאילו גם מה שיעני מעורב/דתי אז הם חופשי שמים ראש אחד על השני, מתאמנים ביחד, יושבים ביחד באוטובוס.. גם אצלך במכינה זה ככה? אני באמת לא יודעת אם אני אסתדר במכינה חחחח
ואיך היה לך בתור ביישנית?

^תיראי, שאת במכינה את תקועה בתחת של אחד השני אז שבוע או כמה ימים זה הרבה זמן כדי להתקרב אז זה נורמלי להיות קרובים ככה, וברור שמתאמנים ביחד (לדוגמה אני עושה גם אימונים עם אחרים גם לא קשור ללו"ז המכינה) ושעייפים אז כן מניחים ראש על מי שלידך חחח, במכינה שלי גם כולם חברים של כולם ברור שיש שיותר קרובים כמו בכל מקום אבל בעיקרון כן כולם כזה מרגישים בנוח פיזית (להניח ראש, לשבת ביחד, להיות על המיטה וזה..)
בתור ביישנית היה לי מזה חששות בהתחלה אבל באמת שעל השעה הראשונה הייתי כבר יותר משוחררת כי כולם היו נחמדים, ואם להיות כנה איתך אני עדיין ביישנית אם אנשים שעדיין לא התחברתי אליהם במכינה אבל הרוב אני ממש סבבה איתם, אז בהתחלה קשה ועם כמה קרינג שזה נשמע אבל זה עובר עם הזמן בין אם את רוצה או לא
ואם את עושה מכינה אני מאמינה שתצליחי להסתדר כי בסופו של דבר כולם לחוצים ובאותו סירה כמוך אז אין באמת מה להתבייש או להלחץ מזה אבל ברור שזה נורמלי שהיה חששות פשוט לא לתת לזה להשפיע עלייך ועל החוויה שלך, כי זה לא חוזר על עצמו :)

שואל השאלה:
וואו אבל מה בנים בנות ביחד הכל? חשבתי שהקושי היחידי זה הטיולים ושאני אצטרך ללכת עם חצאית, אבל מה גם אימונים זה ביחד בנים בנות?
וואי אין לי מושג מה אני אעשה, מעניין בסוף איפה אני אהיה שנה הבאה, לבנתיים אני אלך לימים הפתוחים

^אצלנו האימונים ביחד, אני די בטוחה שזה ככה אצל כל מכינה מעורבת.
אם את לא מרגישה בנוח תמיד יש מכינת בנות שזה לא בהכרח דתי (כמו שחר מקווה ישראל שהן ממש סבבה כי הלכתי ליום פתוח ועפתי על זה).
אל תלחצי את עצמך איפה תהיי ומה יקרה זה סתם דאגות, בסוף הכל יסתדר ובנתיים תלכי לימים פתוחים כמו שאמרת ואני בטוחה שתתקבלי למכינות :)

שואל השאלה:
תודהה לך על הכלל

^ הכי בכיףף, בהצלחה בהמשך 3>