16 תשובות
וומפ
לא אחי
שואל השאלה:
הלוואי הייתי נולד בכדור ארץ אחר או בתור בן אדם אחר
אנונימי
כדאי לך להבין שאתה לא יותר טוב מאף אחד אחר, וזה כנראה למה אתה כל היום לבד בחדר בסטיפס
תצא מהבית ותראה שהעולם לא כזה נורא כמו שאתה חושב שהוא
אנונימית
פעם באמת הייתה יותר התפלגות.
היו יותר אנשים עניים, יותר אנשים מתו בגיל צעיר, יותר אנשים שלא חיו בחופש.
מאז התקדמנו.
היום אנשים הם חופשיים יותר, מאושרים יותר, עשירים יותר.
אני בוחר את היום.
שואל השאלה:
^אני של היום היה מעדיף לחיות פעם
היה אפשר להתנחם שיותר אנשים מאחוריך ולא להרגיש תקוע ובמקום לא טוב בחיים
אין מה לעשות זה מנחם להשוות את עצמך לאחרים ולא לחשוב שאתה בתחתית ושאתה מהחריגים
אנונימי
^ברור.
גם היה אפשר ללכת לעבוד במפעל בגיל 13 ולמות כי לא היו טיפולים למחלות.
שואל השאלה:
תלוי מאיזה בית באת
לכל תקופה יש את היתרונות ואת החסרונות אבל היום יותר קל לצמצם פערים ושמצמצמים אותך ואתה עדיין נשאר מאחור זה כואב
אנונימי
תלוי מאיזה בית באת?
בכל בית לפני 100 שנה זה היה ככה.

ואם נשארת מאחור ומעבידים אותך במפעל כשאתה בן 13 היום יש דרך להתמודד עם זה-קוראים לה משרד הרווחה, עוד דבר שלא היה לפני 100 שנים.
שואל השאלה:
התכוונתי פעם של ישראל בשנות ה80 וכו
שמי שבא נגיד מרקע חזק היה יכול להתנחם שאם לא מצליח לו בדברים מסוימים יש פערים מטורפים בכל כך הרב שכבות והוא יכול להתנחם
היום יש הרבה פחות את הפערים שהזכרתי מקודם
אנונימי
^ברור שמי שבא מרקע חזק יכול לשמוח לאיד שיש כאלה שמוכנים יותר ממנו.
גם היום, אם הבן של נוני מוזס יכשל במבחן במתמטיקה הוא יכול לצחוק על התלמיד שקיבל 100 כי לאבא שלו יש יותר כסף.
אבל רוב האוכלוסייה היא לא הרקע החזק.
היא דווקא הרקע החלש יותר.
שואל השאלה:
מה שאני מנסה להגיד זה שפעם אנשים במצב שלי לא היו נחשבים חריגים (בלי רישיון מעל גיל 18, בגרות עם 5 אנגלית זה משהו מאוד שכיח, לא לטוס עם חול לחברים זה היה משהו שהרבה מאוד לא עשו, להתלבש בסטייל פעם זה היה פחות שכיח)
היום הכל יותר קשה בקטע הזה
שהיום הרוב משקיעים במראה ובלבוש, שלרוב המכריע יש רישיון, שלהיות עם חבורה שמבלים איתם בחוויות שהן ממש מטורפות זה כל חבורה שנייה
קיצר פעם הדברים האלה היו הרבה פחות שכיחים
נגיד ילידי שנות ה70 80 מי שלא היה ככה לא הרגיש חריג
אנונימי
שואל השאלה:
לפחות אני מרגיש שאני לא מספיק מדליסט בשביל להיות חלק מהדור הזה ואני מרגיש שאני מפגר מאחור שפעם הייתי יכול לא להרגיש ככה אבל בתקופה שיותר אנשים הם בצורה שאני לא מצליח להיות וזה כל כך הרבה זה מאוד מאוד מתסכל
אנונימי
^^אתה מדבר על דברים מאוד ספציפיים (שחלקם אגב כן היו נפוצים בשנות ה80 אבל ניחא).
רק שאז היה את אותן הבעיות על דברים אחרים.
בשנות ה80 בישראל מי שלא דיבר עברית היה לו קשה להשתלב והוא הרגיש מנותק מכולם. מי שלא התגייס לקרבי היה מתנתק מהחבורה שלו בהמון מקרים. אפשר להמשיך עוד ועוד.
אתה מתלונן על בעיות באמת ילדותיות וזמניות, כשהבעיות האמיתיות שעומדות מולנו נפתרות כל הזמן.
שואל השאלה:
אני לא חושב שזה ילדותי וגם אם כן זה מאוד טבעי להרגיש כמו שאני מרגיש שכל כך הרבה אנשים מנסים לעשות את הדברים האלה ואצל חלק מהאנשים לשמר את הסטטוס הזה זו מטרה ושמישהו לא מצליח להשתלב והכל יוצא לו עקום זה מאוד כואב
למשל הרבה מהמוזרים בטיקטוק שאנשים נוהגים לצחוק עליהם זה אנשים שמנסים להשתלב ולהרגיש חלק ושהם "מגניבים" ומבינים דברים והם בעצם מושא ללעג והרבה צוחקים עליהם, גם אם הם בסוף כן מקבלים מודעות זה שלא עוקבים אחריהם מהערכה אלה יותר למטרות לעג הם התרגלו לתשומת לב הזו שהם רצו לקבל ומדחקיים את זה שצוחקים עליהם בגלל שהם כן נהנים מאור הזרקורים
כן זה כל כך מעצבן שאנשים בסביבה שלך מצליחים להיות על איזה תקן מסוים ושאתה מנסה יוצא לך עקום וצוחקים עלייך מאחוריי הגב שאתה מוזר שאתה בסך הכל רצית להרגיש כמו האלה שבפרונט כולם רוצים להיות לידם
אנונימי
ביום שבו תפסיק להיות בתחרות עם אנשים אחרים, מצבך ישתפר
אנונימית