צריך לרדוף אחרי אנשים ולשלוח מלא הודעות כדי שיהיו חברים שלך?

שואל השאלה:
די לשקר. זה ככה עם כל האנשים.

תמיד יהיו את אלו שיגידו שאין דבר כזה "אין לי זמן לכתוב הודעה" כי לכתוב הודעה זה עניין של דקה.

ונכון, יש בזה חד משמעית אמת. אבל בו זמנית, בתור מישהי שהיא עמוסה רוב היום קשה לי לחזור להודעות ששולחים לי.
גם עם הקשב וריכוז שלי, אני מסוגלת להיכנס לצאט, להתחיל להקליד הודעה ואז יקרה משהו שחייב את תשומת ליבי המלאה ואז אני שוכחת לסיים להקליד, לא שולחת את ההודעה ובסוף גם שוכחת להגיב לגמרי כי זה בורח לי מהזיכרון והצאט כבר לא מסומן בירוק כשיחה שלא נקראה.

חוץ מזה, יש סוג טיפוס של אנשים (ילדי קשב וריכוז יכולים להסכים איתי) שלא מסוגל להיות זה ששולח הודעות ו-וואלה צריך לרדוף אחרינו. לא מכוונה רעה, זה פשוט כי הראש שלנו נוטה לעשות סדר עדיפויות שונה. ובתוך כל הבלגן של החיים, קל לנו לשכוח מאנשים שלא נמצאים איתנו ביום יום וכדי לשמור איתם על קשר, חייב לעשוצ את זה דרך הודעות וטלפון.
אני כזאת לפחות, לא מכלילה את כולם בקטגוריה כטיפוס כזה, פשוט אני מכירה לא מעט שיאשרו את הטענה הזו.

כו

שואל השאלה:
אז כאילו את אומרת שבחיים לא תשלחי הודעה למישהו?

ותודה על הכנות! מעריכה את זה מאוד

אני מדי פעם שולחת.
שוב, אמרתי שזה עניין של סדר עדיפויות.

אם זכרתי באותו יום שלא הגבתי על ההודעה שקיבלתי, או שהתגעגעתי או משהו כזה, אני מסוגלת לשלוח בעצמי הודעה.

די נדיר מצידי, לא אשקר.
אבל חברים שלי יודעים שאני יותר נוכחת פנים אל פנים מאשר בהודעות או בטלפון. אז כדי לשמור על קשר והכל, אני קובעת איתם פעם בכמה זמן מפגש. אבל במהלך היומיום שלי, בקושי יש קשר.

הרבה מזה באשמתי, אבל לכל אחד יש את החיים שלו ואת העבודה והלימודים שלו, אז יש קושי לשמור על הקשר, ולא כי אנחנו לא רוצים בו.

ממש לא, זה נקרא קשר רעיל וחד צדדי

אצלי זה דיי ככה