גם אתם וויתרתם על חיי חברה וזוגיות?

לא

אני חושב שאת נמצאת במקום הנוח שלך, ומכבה דברים שאת מרגישה כי את לא רוצה להתמודד איתם
כל בנאדם צריך את התקשורת הזאת עם אנשים אחרים, אנחנו יצורים חברותיים ולא נועדנו לחיות לבד, ממליץ לך לשנות גישה או ללכת לדבר על זה עם פסיכולוג

שואל השאלה:
אני מדברת עם אנשים אחרים, אבל לנסות ליצור חברים זה בזבוז זמן בעיניי. 99% מהאנשים לא שווים את הזמן שתשקיע בהם, אז מה תעשה בשביל 1% תלך ותרדוף ותשלח הודעות ותתחנן שיהיו חברים שלך וישימו לב אלייך? לא צריך! סתם כאב ראש וסתם טרחה.
גם ככה אני יכולה להתסדר לבד. בעבודה נמצאת עם אנשים מדברת איתם שלום שלום, בבית אני עם אמא ואבא ויש לי גם משפחה ענקית כולם גרים קרוב אז אני רואה אותם הרבה. לא ניסיתי ליצור חברויות? ניסיתי. עובדה שתמיד אני הייתי זו שיוזמת ואף אחד לא היה שולח הודעה אלא אם הוא צריך משהו. אז אני לא מתכוונת לנסות יותר. אנשים ידברו איתך רק אם הם צריכים ממך משהו.

מבינה אותך כל כך

מוזמנת לחשוב ככה, מרגיש לי שזה מתקרבן קצת.. אבל כן כנראה שהמשפחה נותנת לך את החברה שאת צריכה

שואל השאלה:
והכי גרוע זה שאנשים מכירים אותי במציאות והם נורא חברותיים כאלה, אז איפה זה נעלם? למה זה לא באמת קורה?

^ אני חושבת ככה מנסיון של הרבה שנים שיש לי. אנשים הם פשוט צבועים ומגעילים. כאילו בואו נגיד את האמת גם אני לא הבן אדם הכיי חברותי שיש אבל אני לפחות לא מעמידה פנים שבא לי לשמור על קשר עם אנשים כשהם לא מעניינים אותי. כאילו באמת שאנשים צריכים להפסיק עם זה, זה פוגע ברמות! אתם לא מבינים כמה.
אם לא בא לכם להיות חברים של מישהו, אז אל תהיו ואל תגרמו לו לחיות באשליה שהוא מעניין אתכם.

אנשים זה מתיש כל כך.. לא משנה כמה מחפשים
זה פשוט מרגיש מאולץ או dead end