אני סובלת ברמות בצופים ואני באמת לא יודעת מה לעשות פליז תקראו ותנסו לעזור

אם את במקום שלא טוב לך בו - אין לך באמת מה לעשות שם.
וצופים זה נוראי אני יודע.

שואל השאלה:
אני לא יכולה
אני מדריכה וזה גם לא עובד ככה ןבכללי הסיפור יותר ארוך
קיצר בלתי אפשרי

שואל השאלה:
ואני מדריכה בזוג כבר

שואל השאלה:
לא אבל הבעיה גם מעבר לחניכים אז בכלל

אוף אבל את לא יכולה לגרום לעצמך לסבול ככה שם

שואל השאלה:
כן אוף אני באמת במצב בעייתי גם האמת היה לנו איזה משהו שצריך להתחלק לזוגות בכל שכבה ואז מחברים זוגות ונפגשים ולא היה לי עם מי מהשכבה אז גם את זה אני עכשיו מפספסת שזה דווקא טוב להכיר מהשכבג ומבאס אותי

כשהייתי חניך אני סבלתי במסגרת הנוראית הזאת,
והדבר היחיד שהשאיר אותי שם זו המדריכה המהממת שלי שבאמת הקשר שלנו היה כל כך חזק.
אני לא בדיוק יודע איך היו היחסים שלה עם מדריכים אחרים, אבל היא באמת הצליחה לתפקד נורא טוב, למרות שהיו לה שם חניכים חרא שחלקן היו הילדים הכי זבל בעולם..
אני לא באמת יכול לייעץ לך בנוגע לכל שאר הדברים, בהתחשב בעובדה שחסרים פרטים ובעיקר שזאת חוויה שרק את חוות, אבל מה שאני זוכר מהמדריכה היא שהגישה שלה הייתה תמיד חיובית, היא תמיד הייתה נהנית ממה שהיא עושה, והיא העבירה את זה טוב לחניכים, עד רמה שחיכינו לראות אותה כל פעם אחרי בית ספר..
אולי אם תתרכזי בדברים הטובים, ותזכרי למה בעצם התחברת למקום הזה מלכתחילה, תצליחי להקל על הסבל.. ואולי אפילו לשנות את כל התמונה המלאה של המסגרת הזאת.

ובנוגע לשכבה שלך, זה אולי לא נראה כזה פשוט.. אבל אני מציע שתנסי למצוא מישהי או מישהו שנראים לך פחות "מאיימים"
כדי לחזק איתם קשר, ואז דרכו/ה אולי תצליחי להתחבר עם השאר.

שואל השאלה:
קודם כל לגבי ההדרכה תודה זה קצת עוזר לי לנסות לראות את הדברים שונה אבל לצערי בשכבה זה לא ממש המצב כבר הייתי חברה של כולם שם בערך ומי שלא זה כבר מאוחר מידי בגלל שאני מכירה אותם מכיתה ז וגם הייתי באחת החבורות החזקות בשכבה עד שהן סוג של הוציאו אותי (פירקו אותה ופתחו שתי חבורות אחרות ולא כללו רק אותי באף אחת) למרות שבאמת לא הייתה להן סיבה טובה אז כן אני לא חושבת שיש יותר מידי תקווה איתם שלא נדבר על זה שניסיתי להצטרף לזוג בדבר הזה שיש לנו וכל הבנות שם אמרו לי שהן מעדיפות שלא ולא היה להן באמת אכפת מזה שאין לי אהיה

אני מבין מה את אומרת.
את לא צריכה אותן, הן בנות אגואיסטיות שלא רואות אף אחד חוץ מאת עצמן, מכאלה צריך לשמור מרחק.
אני מודה שאני לא כל כך מבין ב"מאחורי הקלעים" של הצופים, אבל מה לגבי המדריך שאת מדריכה איתו בזוג? הוא גם קשור?
מה דעתך לחזק איתו קשר? יכול לעבוד? לשנות בטיפה את המצב?
כי זה נראה שאת בעיקר לא צריכה להיות שם לבד.

שואל השאלה:
אני מדריכה בזוג עם בת אבל בכללי היא כזה סוג של שקטה כזאת פחות מישהי שאני באמת אהיה חברה שלה כי גם כזה אין לנו באמת על מה לדבר וגם בכללי יש לה חבורה משלה אז לא יודעת זה יוצא כל אחת בנפרד גם שאנחנו בדריכות ביחד

אש פשוט תפרשיי

אם אפשר לשאול, למה את לא יכולה לפרוש?

שואל השאלה:
לא יכולה יש חניכים וזה וגם בכללי אני במקום הזה מכיתה ד אז אני מרגישה שאני לא מסוגלת לעזוב אבל גם שלא תבינו לא נכון הכרתי שם שתי חברות אבל הן שנה מעלי אז יש כזה הפרדה אז כאילו גם כן באלי להשאר בסופו של דבר אבל עדיין אני סובלת