אח שלי הגדול נפצע בעזה

יואו החלמה מהירה איזה גיבור
תגידי לו שאת ממש אבל ממש מפחדת

אני מבינה אותך זה ממש קשה. תנסי אולי להתפלל משהו..?
מצדיעה לו

כל הכבוד לו
תנסי להסביר לו מה את מרגישה

תבכי לו קצת שלא ילך אולי הוא ישתכנע.
מחזיקה לך אצבעות מאמי

שואל השאלה:
^^^ אם אני אתמוך בו אני זאת שתחייה בחרטה כל החיים ואם יקרה לו משהו בגלל שלא עצרתי אותו אני לא אסלח לעצמי

כלום, הבנאדם נחוש החליט להילחם וכול הכבוד לו.

אומנם זה קשה אבל אם הבנאדם נחוש לתת מעצמו ולהילחם אני מאמין שהדבר הנכון הוא לתת לו.

חצי מהחברים שלי בעזה ועכשיו החלק שלא הלכו קיבלו צוי 8 לצפון אז אני דיי מבין אותך בדאגה אבל אם הם החליטו אז עדיף לתת

שואל השאלה:
אבל זה לא סתם כי יש לי חרדות
אני כבר ראיתי אותו פצוע וחלש וזה היה הדבר הכי קשה שראיתי בחיי
ואני זאת שהייתה לצידו כל הזמן הזה וללכת עכשיו אחרי כל מה שקרה לו, זה מתסכל

אני יודעת שאין לי מה לעשות עם ההחלטה שלו ושבסופו של דבר הוא יחזור לעזה אבל אני פשוט לא מסוגלת להכיל את זה
והדבר היחידי שאני יכולה לעשות עבורו זה לתמוך בו אבל במקביל זה גם הדבר הכי קשה שאני אעשה

אין מה לעשות, זה קשה אולי תבקשי מההורים פסיכולוג

מסכנים האנשים האלה ומשפחותיהם, אני כמובן מעריך כל מי שנפצע או נהרג בעזה. חבל שלא כולם כמוני שירתו כג'ובניקים עם אוכל טוב ותנאים טובים ועכשיו כמוני מבלים באזרחות עם פתור ממילואים בכלל.
נקווה שיהיה הכל טוב עם אחיך.

אנונימית יקרה,
קראתי את הדברים שכתבת והלב יוצא אלייך...לא יכולה לדמיין עד כמה המחנק בגרון כבד מנשוא והכיווץ בבטן שתופס אותך ולא משתחרר... שומעת את הפחד בדברייך...ניכר עד כמה את אוהבת את אחיך ודואגת לו... שומעת גם את חוסר האונים מההבנה שאין לך שליטה על הבחירה שיעשה ... יכול להיות מאד מטלטל להתמודד עם מה ששיתפת.
כמה לא קל להישאר עם המחשבות והפחדים האלה לבד. כמה לא מובן מאליו שבחרת להעלות פה ולשתף בתחושות שלך. לעתים לדבר עם מישהו קרוב או עם איש מקצוע יכול לסייע ולהקל.
כמתנדבת בעמותת סה"ר מזמינה אותך לצ'אט שלנו - אפשר לדבר, לשתף בתחושות ובמחשבות ולמצוא אוזן קשבת. המתנדבים שלנו שם בשבילך. מצרפת את הלינק ואפשר גם ליצור קשר בווטסאפ במספר 055-9571399.

שלך,
מתנדבת סה"ר