מה החלק האהוב עליכם בתניא?

אע איזו שאלה!
זה כמו לשאול את מי אני יותר אוהבת, אבא או אמא;)

אני רואה אור מיוחד בכל חלק מהתניא.
ליקוטי אמרים עושה סדר בחיים, מנרמל את הרגשות והמחשבות.
מה חשוב יותר ופחות, למה עושים ולמה דברים נראים כך (במיוחד הפרקים הראשונים).

שער היחוד והאמונה זה פשוט תענוג שכלי, ממש אפשר להרגיש מזה התבוננות שמעוררת אהבה ויראה.

באגרת התשובה יש משו שקצת מאיים עליי, מבחינת האבסלוטיות המסויימת שהאגרת משדרת.
אבל עם הפירושים של הרבי אני מצליחה להכניס קצת חמלה ותקווה לתשובה;)

באגרת הקודש שוב יש תענוג שכלי, עם הוראות מעשיות לצדקה, צדקה, צדקה.
הפרקטיות נחמדה.

קונטרס אחרון גם, תענוג שכלי
דורש יותר עומק והבנה.

קיצר אני חושבת שמבחינת פרקטיקה וסדר בחיים, ליקוטי אמרים לוקחים אצלי.
ומבחינת התבוננות, תענוג שכלי ועומק לימוד- שער היחוד והאמונה.

שואל השאלה:
תודה על התשובה היפה
האמת שהתכוונתי איזה חלק מבין לקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש, קונטרס אחרון

שואל השאלה:
^^איזה כיף שיש אותך

חח לא נראלי שאני יכולה לענות עלזה.

יש את פרקים כ"ו כ"ז בליקוטי אמרים עם כלים לשמחה וחיוביות.
אולי זה

^^❤

שואל השאלה:
^^לאלא, מה שענית זה מה שהתכוונתי

הא שכוייח

החלק שמדבר על הקליפות והנפש הבהמית

מה שהכי חרוט בי זה שעל ידי ברכת יוצר אור ואהבת עולם עם התבוננות מעמיקה - אפשר ליצור אהבה עצומה לקדוש ברוך הוא

וגם העניין הזה שהאדמור הזקן אומר "כי באור פניך נתת לנו ה אלוקינו" וכו' שבדרך כלל אנחנו מפסקים את זה בתור "כי באור פניך נתת לנו ה אלוקינו: ואז מפרטים את כל הדברים ולעומת זאת האדמור הזקן מפסק בתור "כי באור פניך נתת לנו: ה אלוקינו, וכו' כלומר שחלק ממה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו זה אותו