12 תשובות
המספרים? אולי
שואל השאלה:
אבל אני בוגרת לגילי אני גרה לבד אני מפרנסת את עצמי איך זה שונה ממנו
אנונימית
לא ממש
שואל השאלה:
הוא עשה שירות לאומי
אנונימית
אחותי תהני לך כל עוד הוא טוב לך ואמא שלך בסדר אז הכל טוב
אנונימית
שואל השאלה:
סיימתי תיכון, גם אני מחפשת מישהו לחתונה עברתי מספיק מצדי להתחתן בגיל 18
אנונימית
סתם שאלה איך זה לגור לבד בגיל 17לא קשה?
שואל השאלה:
קשה ברור קשה לי בלי חום ואני מתגעגעת לחזור הביתה לרעש של משפחה אבל היה לי יותר קשה בבית לא קיבלתי את התנאים הבסיסים אח שלי אוגר הייתי צריכה לטפס על אופניים ואגירות זבל כל פעם שנכנסתי לחדר, לא היו לנו מים חשמל חצי מזמן הייתי הולכת שבוע פלוס בלי להתלקח צחצחתי שיניים עם בקבוקי מים ממש התיש לחיות ככה
כל עוד אין לך את התנאים שהיו לי תישארי בבית אני חולמת לחזור יום אחד שהכל יסתדר
אנונימית
ההפרש כן, אבל הגילאים לא
בשלבים שונים יש ציפיות/צרכים שונים מקשר.
בגיל תיכון - קשר יומיומי הוא לרוב שטחי: עסוקים בלימודים, ומפגשים הם קצובים ופחות אינטנסיבים (אלא אם נמצאים באותו בית ספר והקשר מתחזק עם מפגשים קצרים בהפסקה או בלימוד משותף)
בגיל צבא - או שמדובר בקשר בתוך היחידה, או שסובלים מבעיה דומה: נפגשים בסופי שבוע.

אחרי הצבא זה משתנה מאוד: קשר מתחזק ומתבסס על מפגשים קבועים, גם סטודנטים הרבה פעמים עוברים לגור ביחד.

כשהפער בציפיות ובצרכים גדול מדי - זה יוצר בעיה:
כשאת שקועה בלימודים, הוא כבר אחרי צבא ומוכן לקשר עמוק יותר.
כשאת תיכנסי לצבא, ותוכלי להיפגש בעיקר בסופי שבוע - הוא יצטרך להמתין לך שנים, עם מפגשים של פעם בשבוע.
עד שסוף סוף תשחררי מהצבא - הוא כבר יסיים תואר, ויתרחק מהאוניברסיטה.

ומכל זה יוצא זמן מאוד ממושך של פער בצרכים (אלא אם מחליטים שאין טעם לחכות ומתחתנים מייד אחרי התיכון)
שואל השאלה:
אנחנו דתיים אני לא מתגייסת אני אעשה שירות לאומי וגם הוא עשה
והוא לא מתכוון ללכת לאוניברסיטה
אנונימית