מישהו מעוניין להגיד לי דעה *כנה* על הפואמה שכתבתי?

אתה קפה שחור חזק,
אני תה קמומיל.
אתה תלך דוך לכביש,
אני אבחר את השביל.

אתה תגיד שמאל,
אני אגיד ימין.
אני אסביר מאה פעם,
ואתה לא תבין.

אתה עם חולצה מלוכלכת,
אני עם שמלה בצבע לבן.
אתה אוהב הפתעות,
אצלי הכל מכוון.

אתה לא אדם של משפחה,
אני כל שישי בהורים.
אתה שם את השעון על נודניק
ואצלי אין איחורים.

אני לא מבינה את הציניות,
אתה לא מבין תהומור.
אתה לובש רק צבעים חשוכים,
ואני לא סובלת שחור.

ואיכשהו,
אתה מושלם בשבילי.
גם אם אתה ההפך
הגמור שלי.