10 תשובות
שואל השאלה:
^תוכל לנמק?
אנונימית
אני רואה מוסר כמערכת אמונות שנועדה להרבות שלוּמות ולהפחית סבל.
שואל השאלה:
^השאלה היא איך קובעים שמערכת אמונות מסויימת היא נכונה אבסולוטית? הכוונה שלי באבסולוטי זה לא שרוב בני האדם מסכימים, אלא שזה משהו מעל בני האדם, שזה פשוט חוקי העולם.
אנונימית
אני לא חושב שלבני אדם יש תפקיד בעיצוב הגדרת המוסר
אלא זה רק מדד אם הם אכן מתנהגים במוסריות או לא
אם פעם היו מוציאים להורג אנשים שלא הסכימו עם השאר אף שלא עשו רע ולא התכוונו לעשות רע לאיש
זה לא מוסרי
וזה לא משנה כמה הגדירו את זה בתור מצווה/מעשה טוב/קרבן/טובת הכלל
בסוף מה שגורם סבל ולא מרבה שלווה בריאות נוחות והשאר - לא מוסרי.

אני מניח שלאורך כמעט כל האנושות הגדרת המוסר הייתה בהתאם למה שהשלטון רצה - ככה שהמושג הזה יכול להיתפס לעיתים כמשהו שהוא בידי בני אדם.
כן, יכול להיות שקיימת סוג של מערכת מוסר אובייקטיבית ואמתית. כיוון שבדרכ דעות לגבי מוסר הן דבר בלתי מבוסס, זאת אומרת שהן רק דעות. ולכן, אנחנו צריכים/תמיד יכולים לבטלן ולשאוף לסוג של אמת אחוותית אחת, שתגרום לפחות סבל בעולם כפי שאת טענת/אמרת (וזה לפי דעתי האישית לפחות.) וכל זה למרות שתמיד יש/יהיו כאלה וכאלה שיטענו שזה כביכול דבר מכפיף את הפוליטיקה או את הפילוסופיה, או אפילו גם מערכת של אמונה דתית מסויימת, אבל בפועל זה אינו נכון. כי בסופו של הדבר, הכללים והחוקים הקיימים והמוסר הקיים כיום בעולמנו, הם רק נורמות שהשתרשו מתוך מאבקי "כוח שונים", שאין להם שום תוקף אובייקטיבי לא מתוך דת, ולא מתוך הומניזם אריסטוטלי או דבר אחר..
גם יש עוד דבר לגביי שאלתך שרוצה להוסיף, דעתי האישית היא: שאי אפשר לקבוע אם יש מוסר אבסולוטי אפלטוני בעולם שלנו בצורה כלשהי.
לא כי אין דבר כזה אובייקטיבי כשמדברים על דעה, יש כל מיני גישות מוסר וכולן ברוב המקרים סותרות את אחת השניה

לדוגמא מוסר דתי לעומת מוסר חילוני
מי שקובע שיש מוסר אובייקטיבי לא מבין שמוסר שאוביקטיבית נכון בעיניו אינו אובייקטיבי ונכון בעיניי אחר
את מניחה מראש תפיסה נהנתנית-תועלתנית, לפיה מטרת המוסר היא להביא למצב בו יש פחות סבל בעולם. תפיסה תועלתנית היא אובייקטיבית בדרך כלל, אבל לא אבסולוטית-מוחלטת, מפני שפעולות שונות יכולות לקבל ערך שונה בהתאם לתוצאות שלהן. כדי להתמודד עם הבעיה שהצגת, יש תועלתנים שהגדירו את האושר והטוב בצורה יותר אובייקטיבית כרווחה (well-being) או בצורות אחרות, ולא במונחים בעלי אופי סובייקטיבי כמו הנאה וכאב, עונג וסבל.