שאלה מוסרית לגבי בתי חולים

שואל השאלה:
^^^
מישהו בן 18 יוכל לחיות עוד הרבה זמן, ויש לו סיכוי לחיות מעולה בגלל שהמערכת החיסונית בגיל הזה היא בשיא.

כי ילד הוא בקושי יכול לעשות דברים בעצמו, אין לו את היכולת
אז שמים אותו במקום מסויים
אבל מישהו שהוא כבר לא קטין, יש לי יותר יכולות ודברים לעשות, אז שמים אותו במקום אחר.
חוץ מזה חייב חלוקה מסויימת.
ואם אתה מקבל יחס לא טוב, זה לא משהו שאמור להיות בסדר. אתה אמור לקבל את היחס הכי טוב שאפשר לא משנה בן כמה אתה

שואל השאלה:
מה ההבדל הכל כך גדול בין מישהו בן 17 ל18? (חוץ מזה שהוא לא קטין על פי חוק). לא אומר שכל הדברים שעוזרים לילדים צריך לתת לכולם, אני כן חושב שצריך לדאוג לוודא שכולם מטופלים בהתאם לפחדים שלהם גם, ואולי צריך למתוח שני קווים, קו אחד של גיל, ועוד קו של פחדים וכו'

לא ידוע לי על העדפה לקטינים בבתי חולים. כל מה שאני יודעת זה שקטין חייב שיהיה איתו מבוגר תמיד גם אם הוא בן 17 ומעל 18 יכול להישאר לבד גם.

שואל השאלה:
^
אין העדפה, אבל יש גישה שונה

כולם מקבלים את אותו סוג טיפול כל אחד וצרכיו שן

בד"כ ילדים מתחת 18 פחות יכולים לדאוג לעצמם, ומעל 18 זה כבר מבוגר שיכול לדאוג לעצמו.

שואל השאלה:
^
נכון, אבל יש אצל הרופאים הבדל בגישה בין ילד מתחת לגיל 18 מאשר מישהו מעל גיל 18.

^לא מהותית.
בני 17 מבחינה רפואית הם מאוד דומים לבני 18. הטיפולים כמעט זהים.

כי בסוף אתה רוצה לשמור על מי שפוטנציאלית יחיה יותר זמן ויש לו יותר סיכוי לשרוד

אולי הגישה נובעת מהרופאים המטפלים. מי שמטפל בקטינים זה רופא ילדים שרגיל לטפל בילדים מגילים מאוד נמוכים עד 18 וכנראה בגלל שנחשף להמון ילדים קטנים שאיתם צריך להתנהג אחרת אז כבר טבוע בו הגישה הזאת והוא יתנהג כך גם למי שבן 17

קטינים חוקית זכאים לפחות דברים.
הם לא יכולים לקבל החלטות בנוגע לעצמם.
בגירים יכולים.
זה ההפרדה.

אין הבדל עד כדי כך בין 17 ל18 אבל איפשהו צריך לשים את הגבול בין מבוגר לקטין
אם זה היה גיל 20 היית שואל מה ההבדל בין 19 ל20

כי יש הבדל בין קטינים למבוגרים
כמו בכל מסגרת או מוסד שקיים אז גם בבית חולים

שואל השאלה:
^
לא שואל למה צריך הבדל בסביבה, לפי מה שהבנתי יש הבדל בגישה