חייבת לפרוק, קצת ארוך...(מעריכה מראש את מי שיקרא)

שואל השאלה:
אבל הוא רק מדרדר בכל יום שעובר. העיקר הוא הולך לשיעורי תורה, אומר תפילין בבוקר, עושה קידוש אבל מתנהג כמו (אתם יודעים מה) לי ולמשפחה שלו.
ועכשיו אתם שואלים בטח אז מה אחותי קשורה לכל העיניין - למעשה, היא הכי הושפעה ממנו, אבל לא לצד הטוב כמובן.
לחשוב שאחותי, (היא קטנה ממני בשנתיים) החברה הכי טובה שלי לשעבר שהיינו משחקות ביחד בלי סוף, מתאפרות עושות שטויות ומדברות ונהנות ביחד, וכשהיינו רבות היינו משלימות ומתחשבות אחת לשנייה תמיד בלי לבקש תמורה או משהו - היום אנחנו אויבות.
יש לה את אותה האישיות של אבא שלי, אבל גרוע יותר....
היא מתרגזת בקלות מכל דבר שאני אומרת, (כי היא שונאת את זה שאני צודקת) למרות שלרוב אני באה אליה בגישה רגועה, והיא לפתע מתחילה להיות אלימה כשאני מנסה לגשת אליה ולהסביר לה, אבל לא רק מילולית, אלא גם פיזית.
אבל ממש פיזית ומילולית, שזה חוצה גבולות שלא ידעתי שיש לנו. בכל הזדמנות שאני נראת לה לא טוב היא מקללת אותי ומשפילה אותי... ואני רק בוכה בצער שזה הכול בגלל אבא שלי והשטויות שלי למדה ממנו....
אני חייבת להודות שזה גם עליי קצת השפיע... אבל עברתי תהליך ארוך ועדיין עוברת כדי להבין שזאת לא אשמתי, ושאני לא הם.
אתמול הייתה לנו מריבה גדולה. ועל משהו מטומטם- להוציא זבל. אני ואחותי אמורות לעשות כלים תור תור, כאילו תור אחד אני, ותור אחד היא ואנחנו אמורות להשאיר את השיש נקי ולהוציא זבל. אלא שבכל פעם שהיא צריכה לעשות, היא טוענת שיש לה הרבה כלים והיא לא יכולה 'לעשות הכול' ולהוציא גם זבל. ניסיתי עוד פעם להסביר להורים שלי, אבל הם תמיד בוחרים בפתרון הקל, כמו שהם תמיד עושים כשזה נוגע אליה, כדי שתפסיק לקטר ולהתלונן ושיהיה להם קצת שקט.
אימא שלי מודעת למצב של שניהם, היא מעמידה פנים שהיא תטפל בזה, (כי אני אומרת לה על כך הרבה) אבל אני יודעת שהיא לא יכולה לעשות כלום. ושגם היא תצטרך איכשהו להתמודד עד שזה יעלם. אבל זה לא..

בסוף הוצאתי את הזבל כשאחותי לא מפסיקה לרדת עליי ולקלל אותי וגורמת לי להרגיש קטנה ולא חשובה.
זרקתי את הזבל בפיר האשפה שבביניין שלי וחשבתי מה הייתי יכולה להגיד להם אחת ולתמיד. חזרתי הבייתה, נעלתי את הדלת ונשמתי עמוק בתקווה שאוכל לאכול את זה ולהתאפק, אבל אחותי לא פסקה, ואני לא יכולתי לשתוק עד שעמדתי באמצע הסלון וזה פרץ החוצה.
את מה שאמרתי להם לא אוכל לכתוב לכם כאן כי הן מילים קשות ועצובות שלא חשבתי שאי פעם יצאו ממני...
אחרי זה רצתי מיד לחדר ופשוט התפרקתי בבכי אומלל...
אני יודעת מה אתם חושבים. גירושים אולי יפתרו את המצב...
אבל לא. לאבא שלי יש שם טוב מידי כדי להרוס אותו, ואין מצב שאימא שלי תציע את זה מעצמה אם לא ידרדר לקיצוניות. (למרות שניסיתי להסביר לה עד כמה זה כן)
בינתיים חסמתי אותם בפלטפורמות, ואני לא הולכת לדבר איתם פנים מול הפנים, אבל הפעם אעמוד על זה כמה זמן שיידרש.
אני עוד כמה חודשים בת 18, וזה אומר שאוכל לעזוב את הבית כשארצה וכשאוכל עוד לפני השירות - כך לא אצטרך להיות תלויה בכסף של אבא שלי ותירוץ לתלונות שלו.
אני בספק שאשמור איתם על קשר אחרי שאתחתן בעז"ה...
כי אני לא מרגישה שמגיע להם כרגע להיות חלק מהמשפחה העתידית שאני רוצה שתהיה לי...
למדתי שלא אוכל לשנות אותם... אז אני מחליטה לשנות את עצמי אליהם אם זה מה שצריך.
אז אני מקווה לחסוך קצת, מי יודע... אולי אגור אצל סבתא שלי בדרום תל אביב עד סוף השנה... אני לא מוכנה שבגללם תיהרס לי השנה הלימודית האחרונה שלי.
ועוד משהו קטן...
בחיים לא סיפרתי למישהו על הבעיות האלה. שום חבר, מכר, או ידיד - אפילו לא למטפלות הרגשיות שהיו לי... אני שמחה שאני יכולה לפרוק את הדבר הזה כאן מבלי לפחד אחרי הרבה מאוד זמן...
אז תודה למי שקרא והקשיב לי. מעריכה את זה ממש.

אני מצטערת שזה נופל עלייך ככה.. את צריכה לדעת שזה לא פשוט ולא קל אבל זה משפתר ופשוט להתרחק מהאש הזו

תקשיבי באמת אין לי שום דרך לעזור לך כי זה מצב מאוד קשה והדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה לשבתעל הראש של אמא שלך כדי שהיא תעשה משהו למרות שאמרת שהיא לא עושה כלום, לפי מה שכתבת פה אני מבינה שאי אפשר לדבר איתם אז באמת תברחי משם הכי מהר שאת יכולה, ואל תסתכלי אחורה את תלמדי להיות עצמאית ובתכלס זה רק יחזק אותך לעתיד, אז אני לא יכולה לעזורר אבל כן קראתי הכלל ואם את צריכה לפרוק אני תמיד פהה (נעצתי)

היי
קראתי וזה נשמע קשה ממש ואף אחד מהם לא נשמע מספיק טוב בשביל שיהיו לך חיים נעימים במשפחה. לטעמי את צריכה כמה שאת יכולה לנתק איתם קשר, למרות שזה יכול להיות קשה מאוד כשאת נמצאת באותו בית איתם..

רציתי להמליץ לך ללכת לפנימייה אבל ראיתי שאת עוד מעט בת 18. אם את יכולה ללכת לסבתא שלך שבדרום זו לדעתי אופציה נהדרת ויכולה להיות גם חוויתית וכיפית לשתיכן ובטח תוסיף המון לקשר של שתיכן. אם את עוברת הייתי ממליצה לך לעבוד כדי שיהיה לך כסף משלך להוצאות ושטויות

אם את חושבת שזה שווה לעבור בית ספר והכל כי ממש נורא לך כמובן, בכל זאת שנה אחרונה ואולי תרצי להיות באותו בית ספר
ואם זאת שנה שלמה אולי כן אפשר לשקול פנימייה או אם יש לך איזה משפחה בסביבה שלך

וואו הזוי כמה שהרקע המשפחתי שלנו דומה אולי לא האחיות שלי בינתיים אבל אני ממש מבינה אותך. אני גם חושבת שלאבא שלי יש את השריטה הזאת ואני מבינה פשוט קשה לשקף את זה בבןאדם שלא מאמין בשינוי עצמי )חוץ מהתמכרויות(. אבל תמשיכי להגיד לעצמך שזאת לא את הבעיה. לכל בןאדם יש שריטות והשריטות האלה לפעמים גם משפיעות על הסביבה ובנו בעצם.
פשוט תמשיכי בתהליך שאת נמצאת בו, תגיעי למקום השלם שלך.!
תמשיכי כמה שפחות להתפקס בהם כי זה תהליך שלהם עם עצמם במידה והם בוחרים לעבוד ולתקן.
אני גם ממש שמחה שפרקת ומצאת את הפורקן הזה בפלטפורמה הזאת ושבעיקרון זה עזר ועוזר לך.!!!!!
שולחת לך המון כוחות ומאמינה שתמצאי את עצמך ואת השקט שלך33>

דיימ זה הרבה אבל אני אגיב על מה שהבנתי
זה ממש כמו שאבא שלי היה
היום אמא שלי התגרשה ממנו ואני מוציא חייל בודד
בקיצור
התשלום שלו יגיע ותאמרי לאמא שלך שתתעורר כי זה לא הגיוני שהוא מתייחס לאנשים כמו זבל ולא ישלם על זה

וואוו אני קודם כל מצטערת שהכל ככה עלייך ולא היה מישהו ששיתפת איתו והוא היה מקשיב לך.
אני לא באמת חושבת שאוכל לעזור לך
אבל כן קראתי הכל ואני מצטערת שאת עוברת את זה, מקווה בשבילך שהכל יסתדר והם יתחילו להתנהג יותר נורמלי או שתעברי לסבתא שלך.

וואו אני ממש מצטערת שזה קורה לך! ):
אני ממש מקווה שזה יסתדר אבל בגלל שאמרת שכנראה זה לא יסתדר אז לפחות תגורי אצל סבתא שלך ותעשי חיים!
הם לא צריכים להשפיע עליך!
אני תמיד כאן לעוד פריקה❤

שואל השאלה:
תודה לכולם על העזרה והתמיכה אני מעריכה את זה מאוד ! : )
אני מאמינה שלמרות שזה קורה הקארמה תחזור אליהם פי שתיים ומי יודע אולי הם כן ירצו להשתנות מתישהו... אבל יו נואו, זה לא תלוי בי יותר.
תודה ולילה טוב לכם!

לילה טוב❤
את מוזמנת לפנות אליי בפרטי

לילה טובב אני תמיד פהה

גישור. גישור דחוף, אני דיי בטוח שהוא לא יסכים לבוא איתך לגישור משפחתי, תנסי. אם לא יש עוד מוקדים שאת יכולה לפנות אליהם

וואו קראתי את זה ובא לי לבכות.
את נשמעת ממש חזקה ובטוחה בעצמך.
גאה בך❤.
זה ממש מתסכל כל הסיפור הזה....את יותר טובה מהם...מכל מה שקורה וקרה.
אל תדאגי בסוף יהיה טוב.

זה חתיכת נטל..וואו. קודם כל ריספקט שהתמודד עם כל זה עד עכשיו לבד מבלי לספר על אףאחד. זה נשמע נורא אני אפילו לא יכולה לתאר איך זה מרגיש שיורדים עליך כל היום כל היום ועוד ככה. אני שמחה לשמוע שדווקא כן יש לך פתרונות ותכנונים וזה נשמע דווקא פתרון שיכול לעבוד. אני מאחלת לך שנה טובה ומוצלחת בלי שום הפרעות וכמובן שירות חלק ושבעז"ה הכל יסתדר בבית.. וגם אם לא זה בסדר, פשוט תתמקדי בעצמך ובעתיד שלך. אני גם בת גילך אז אני כן קצת יכולה להבין באיזה תקופה של מעבר ולימודים את נמצאת. בכל מקרה אם את צריכה עוד לפרוק או סתם לדבר על איך שעבר עלייך היום אני בפרטי :)

אם את צריכה לפרוק אני כאן

את לא לבד!!
אבא שלי גם ככה בסגנון ואני לא מדברת איתו כבר מלא זמן

מקווה שלא מוזר אבל אם את צריכה את תמיד יכולה לכתוב לי

נרקיסיסט?
א' כל בחיים אל תאשימי את עצמך. כי את עושה מה שאפשר ואם *הוא* לא רואה את זה זאת בעיה שלו, ואת לא צריכה לבוא לקראת בגלל שלו יש בעיה.

וואלה כל הקטע של דו פרצופיות זה מגעיל, אבל השאלה אם הוא מודע לזה.

בנוגע לאחרי ריב שהוא מאשים אטתך אל תיפלי לקטע שהוא נחמד - זאת צורת מכירה שהוא עאלק אכפת לו ושעאחק מצטער (נראלי).

ניסית פעם להגיד לו.. "וואלה אבא דווקא כיף להתסלבט איתך ככה" - בגירסה נשית בואי נגיד. תנסי את זה אולי. תגידי לו איך את חודבת דהכי כיף איתו כדי שהוא באמת יבין במילים שזה כיף לך.

הכי מבאס בכל זה נראלי, שזאת אחותך גם שהאנרגיה דלו נדבקת בתוכה.
אבל יש מצב שבגלל גיל התבגרות אז היא עוד לומדת מה לספוג ומה לא ויש מצב עוד כמה דנים היא תתעורר ותבין שהוא לא בסדר בעצמו והיא תזרור מה שספגה ממנו. כמו שאת עשית בערך.

והסוף של ההודעה הראשונה מה זה מוערך כי זה גורם להרגיש שאת סומכת עלינו פה וזה עושה לי טוב אפילו. אז תודה על הפתיחות.