אני מרגישה שמחרימים אותי. נמאס לי מהסיטואציה מה לעשות?

עברתי כבר 2 חרמות בעבר. זה לא ממש חרם מאורגן ושצוחקים עליי (לפחות לא בפנים אולי מאחורי הגב). אבל שנה שעברה (הייתי חדשה בכיתה) הייתי יחסית בסדר עם רוב הבנות בכיתה(נפגשנו כמה פעמים), ופתאום הגעתי השנה ומתעלמים ממני, מתייחסים אליי לא יפה ממש כאילו אני שקופה. יש אנשים שכבר לא מדברים איתי, יש אנשים שחברים שלי ונחמדים אליי כשנוח להם , וכשלא, הם מתרחקים.
מרגישה כל כך לבד (מקודם גם הרגשתי לבד כי הן לא היו באמת חברות וכשנפגשנו גם התעלמו ממני אבל עכשיו זה הרבה יותר גרוע). לא מזמינים אותי כבר לשום דבר. הן פתחו קבוצה שבא לא נמצאות מהבנות בכיתה אני ועוד חבורה של 3 בנות, אבל הן לא שם מבחירה.
ולא עשיתי כלום לאף אחד, מה רע בי? חשבתי אם אני אהיה יותר יפה יאהבו אותי יותר ועברתי גלואו אפ בקיץ וזה רק החמיר. אני לא אחת שמאמינה בדברים כאלה, אבל אולי ה הביא לי חוכמה והצלחה בחיים, ויש לי סוג של קללה שבכל מקום כמה שאני לא מנסה לא מקבלים אותי? אני באמת לא מבינה ככ השתדלתי שנה שעברה להיות חברה שלהן וככה הן מתנהגות. זה ממש מרגיש כאילו מחרימים אותי, אומנם לא צוחקים עליי וכאלה כמו חרמות שהיו לי בעבר אבל מתעלמים ממני כאילו אני שקופה. אין לי חברים בכלל ואני כבר לא מסוגלת. אמא שלי אמרה ללכת ליועצת אבל אין לה איך לעזור לי ואני מפחדת שהיא תעשה משהו ואז באמת יחרימו אותי. מה הייתם עושים במקומי? אני מפחדת להיכנס לדיכאון בגלל זה