12 תשובות
אני מיוחד אולי בקטע של חינוך מיוחד
כן
שואל השאלה:
תפרטו למה כן או לא
תפרטו למה כן או לא
אנונימית
הייתי אומר שאני מיוחד. 1.92, טסלה, עשיר, פמיניסט גאה
לא
סתומה ברמה רגילה
חכמה ברמה של פח זבל
פשוט לא
סתומה ברמה רגילה
חכמה ברמה של פח זבל
פשוט לא
אני מתמיד חשבתי שיש בי משהו מיוחד והרבה אמרו לי את זה אז מזדהה איתך
כן
אני חושבת שאנשים מיוחדים לא צריכים לפרט ולהסביר על כמה שהם מיוחדים. פשוט רואים עליהם ויודעים.
אני חושבת שאנשים מיוחדים לא צריכים לפרט ולהסביר על כמה שהם מיוחדים. פשוט רואים עליהם ויודעים.
אנונימית
אמא שלי תמיד אמרה לי שאני מיוחד
שואל השאלה:
^^לא חושבת שאת צודקת בעיקר כי את עונה תשובה בסטיפס אף אחד לא רואה עלייך כלום לדעתי אני לפחות יודעת מה מייחד אותי ברור שיש אנישן שיותר קשה להבין למה הם מיוחדים אבל זה לא כולם
^^לא חושבת שאת צודקת בעיקר כי את עונה תשובה בסטיפס אף אחד לא רואה עלייך כלום לדעתי אני לפחות יודעת מה מייחד אותי ברור שיש אנישן שיותר קשה להבין למה הם מיוחדים אבל זה לא כולם
אנונימית
לא
כן
כבר בגן הייתי שונה קראתי ספרים להתרועע עם פשוטי העם צילמתי במצלמה קטנה שאבא שלי הביא לי ועוד כהנה וכהנה כשהייתי בבית ספר הרבה מורות היו מתנכלות לי כי הייתי פותרת את החוברות עבודה בשבוע הראשון ובשאר הזמן מציירת הן היו אוהבות לנסות להתקיל אותי בשאלות בזמן שאני לכאורה לא מקשיבה והיו מתחרפנות כשהייתי עונה בקול שלו רגוע ומפורט את התשובות זה היה משגע אותן מקנאה נוסף לזה דבר שלא עניין אותי בזמנו זה שהייתי ילדה מאוד יפה והיו שם חלק שהיו מושכות לי בשיער(מהצוות הלימודי) סבתא שלי עשתה לי דאז אחרי שמיעה מדוקדקת של הסיטואציה שיחת מוטיבציה מעמיקה של קנאה של אנשים ובעיקר נשים ואיך לקחת את זה ולהבין שהן רוצות מה שלי יש ולהן אין זה גרם לי להסתכל עליהן ברחמים במקום לתהות בתור ילדה בכיתה ב למה הן עושות את זה.
בכיתה ד התחשמלתי קשות ממכונת כביסה
יותר מאוחר התחילו לי חלומות שהתרחשו במציאות
התחלתי לפגוש אנשים שלא פגשתי זמן רב יום לפני שהם מתים
הרגשתי כוונות של אנשים ובכיתה ה רשמתי את עצמי לפנימייה נסעתי בלי ידיעת ההורים לראיון ובחינה הם גילו על זה רק כשהתקשרו אליהם
בגיל 7 הייתי עם שכל של אישה בת 30 לכל הפחות הייתי מנהלת שיחות עומק עם חברות של אמא שהיו נשים פתטיות ביותר שאהבו לבוא לאימי ולהתלונן על הגברים העלובים שלהם,הייתי מייעצת עד שהבנתי שהן לא מיישמות ורק אוהבות להתלונן ולסבול אז התחלתי להתרכז בעצמי ולכתוב יומנים זה היה מעצבן את ילדי הכיתה שראו בזה התנשאות בשלב זה כבר הבנתי שאני לא כמוהם שהם לא יבינו אותי ואין מה להתייחס לזה אלא להמשיך להשקיע אך ורק בעצמי השקעה שהוכיחה עצמה בהמשך
בכיתה ד התחשמלתי קשות ממכונת כביסה
יותר מאוחר התחילו לי חלומות שהתרחשו במציאות
התחלתי לפגוש אנשים שלא פגשתי זמן רב יום לפני שהם מתים
הרגשתי כוונות של אנשים ובכיתה ה רשמתי את עצמי לפנימייה נסעתי בלי ידיעת ההורים לראיון ובחינה הם גילו על זה רק כשהתקשרו אליהם
בגיל 7 הייתי עם שכל של אישה בת 30 לכל הפחות הייתי מנהלת שיחות עומק עם חברות של אמא שהיו נשים פתטיות ביותר שאהבו לבוא לאימי ולהתלונן על הגברים העלובים שלהם,הייתי מייעצת עד שהבנתי שהן לא מיישמות ורק אוהבות להתלונן ולסבול אז התחלתי להתרכז בעצמי ולכתוב יומנים זה היה מעצבן את ילדי הכיתה שראו בזה התנשאות בשלב זה כבר הבנתי שאני לא כמוהם שהם לא יבינו אותי ואין מה להתייחס לזה אלא להמשיך להשקיע אך ורק בעצמי השקעה שהוכיחה עצמה בהמשך