3 תשובות
גוגל
חפשי בבוגל
השבת נקרא את פרשת שופטים. אני עכשיו הולך להכניס אתכם לסצנה שבה הכהן מברך ומרים את המורל של הלוחמים במלחמה הקרבה ובאה. לאחר שהכהן מסיים את דבריו באים השוטרים ואומרים מי לא יוצא למלחמה עם כולם:
1. מי שבנה בית חדש ולא הספיק לחנוך אותו.
2. מי שנטע כרם ולא הספיק לחללו.
3. מי שהתארס ולא הספיק להתחתן.
4. ומי שפוחד ממש.
אני חושב שבקלות אפשר לראות ששלוש הסיבות שונות מהסיבה האחרת שהיא גם הסיבה שהכי קל להבין. הרי אם בן אדם שיוצא למלחמה מפחד כל כך הוא עלול לשתף אחרים בפחדו ולהוריד דרמטית את המורל לא רק שלו אלא גם של חבריו. אבל מה לגבי השאר? מה הבעיה שהם יילחמו? והאם זה בגלל התחשבות באדם עצמו או בחבריו?
רש''י אומר שאם בן אדם בנה בית וברגע שהוא חונך אותו קוראים לו למלחמה זה ממלא אותו בעוגמת נפש ועלולה להוציא אותו מריכוז במלחמה. לטענת רש''י הפטור הוא מתוך התחשבות באדם עצמו.
אבן עזרא על דברים כ':ה':א'
חנכו. כמו חנכת המזבח וכן חנוך לנער ומזה למדו רבותינו ז"ל מחנכין את הנערים והטעם כי לבו וכל תאותו לחנוך ביתו והנה לבו לביתו לא למלחמה על כן ינוס ויניס אחרים:
אבן עזרא אומר שזו לא עוגמת נפש אלא תאווה גדולה של הבן אדם לחנוך את ביתו. אומנם הוא במלחמה אך ליבו בביתו החדש. כך סביר שברגע שהפצצה הראשונה תתפוצץ הבן אדם יברח ויגרום לאחרים לברוח. לפי אבן עזרא מתחשבים פה בעיקר בלוחמים האחרים.
רמב"ן על דברים כ':א':א'
והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו ויבטיחם אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם פן ימות במלחמה כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים וצוה על השלשה האלה לשוב כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס:
הרמב''ן מסכים עם אבן עזרא אך מוסיף שאומנם הכהן אומר שה' איתנו וכך ננצח במלחמה אך השוטרים אומרים שכמו בכל מלחמה גם אצלנו אנשים כנראה ימותו וזה ממש חיזק את הרצון של הבן אדם שרצה לחנוך בית או כרם או להתחתן לא להיות מרוכז בכלל וכך זה מתחבר למה שאבן עזרא אמר.
1. מי שבנה בית חדש ולא הספיק לחנוך אותו.
2. מי שנטע כרם ולא הספיק לחללו.
3. מי שהתארס ולא הספיק להתחתן.
4. ומי שפוחד ממש.
אני חושב שבקלות אפשר לראות ששלוש הסיבות שונות מהסיבה האחרת שהיא גם הסיבה שהכי קל להבין. הרי אם בן אדם שיוצא למלחמה מפחד כל כך הוא עלול לשתף אחרים בפחדו ולהוריד דרמטית את המורל לא רק שלו אלא גם של חבריו. אבל מה לגבי השאר? מה הבעיה שהם יילחמו? והאם זה בגלל התחשבות באדם עצמו או בחבריו?
רש''י אומר שאם בן אדם בנה בית וברגע שהוא חונך אותו קוראים לו למלחמה זה ממלא אותו בעוגמת נפש ועלולה להוציא אותו מריכוז במלחמה. לטענת רש''י הפטור הוא מתוך התחשבות באדם עצמו.
אבן עזרא על דברים כ':ה':א'
חנכו. כמו חנכת המזבח וכן חנוך לנער ומזה למדו רבותינו ז"ל מחנכין את הנערים והטעם כי לבו וכל תאותו לחנוך ביתו והנה לבו לביתו לא למלחמה על כן ינוס ויניס אחרים:
אבן עזרא אומר שזו לא עוגמת נפש אלא תאווה גדולה של הבן אדם לחנוך את ביתו. אומנם הוא במלחמה אך ליבו בביתו החדש. כך סביר שברגע שהפצצה הראשונה תתפוצץ הבן אדם יברח ויגרום לאחרים לברוח. לפי אבן עזרא מתחשבים פה בעיקר בלוחמים האחרים.
רמב"ן על דברים כ':א':א'
והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו ויבטיחם אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם פן ימות במלחמה כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים וצוה על השלשה האלה לשוב כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס:
הרמב''ן מסכים עם אבן עזרא אך מוסיף שאומנם הכהן אומר שה' איתנו וכך ננצח במלחמה אך השוטרים אומרים שכמו בכל מלחמה גם אצלנו אנשים כנראה ימותו וזה ממש חיזק את הרצון של הבן אדם שרצה לחנוך בית או כרם או להתחתן לא להיות מרוכז בכלל וכך זה מתחבר למה שאבן עזרא אמר.