למה תמיד מנסים להשתמש בדוגמאות של גאונים מפורסמים בשביל להחמיא לאוטיסטים ולייפות את האוטיזם

כדי להראות שלהיות על הספקטרום לא אומר שאי אפשר להיות מצליח, סיפורי הצלחה של אנשים עם מוגבלויות יכולים להיות מקור השראה

ניתן לראות את זה בעוד מקומות, למשל שאנשים מעריצים סלבס שגדלו במשפחות עניות או קבוצות אוכלוסייה חלשות אחרות (כמו למשל נשים או בעלי צבע עור כהה, שעד לא מזמן היה להם קשה הרבה יותר להצליח)

אגב, גם בקרב האנשים הרגילים הסיכוי להיות ברמה של איינשטיין ומסי הם מאוד נמוכים, אין סיבה אבל להגיד "הוא הצליח והוא לא אוטיסט" כדי להחמיא לאנשים שהם לא על הספקטרום, כי להיות "לא אוטיסט" לא נחשב לקבוצת מיעוט חלשה

נראה לי לתת תקווה ולעודד אוטיסטים

באים סך הכל להראות לך שאם הם הצליחו להגיע לשם כל אחד יכול

מה מפריע לך בזה?