11 תשובות
זה ברכה כזאת שמברכים אחרי אסון או משהו רע שניצלת ממנו נגיד מברכים הגומל אחרי שעברת תאונה קשה ויצאת חי
עושים ברכת הגומל אחרי טיסות אחרי נסיעות ארוכות אחרי טיולים ארוכים
וגם אחרי אסונות
וגם אחרי אסונות
בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.
ברכה שמברכים אחרי שטסת לחול או שקרה לך נס מברכים בבית הכנסת תגיע בימים שני חמישי או שבת אחד מהם ותדבר עם הגבאי לפני ברכת התורה שאתה רוצה לברך הגומל
לפני קריאת התורה
ברכה שמברכים אחרי אסון שקרה לך וניצלת
ברכה שמברכים כשעולים לתורה
אחרי טיסה או כשקורה נס אחרי סכנת חיים.
אחרי טיסה או כשקורה נס אחרי סכנת חיים.
האמת שאף אחד לא נתן כאן תשובה מדויקת. זה לא אחרי אסון. חכמים תיקנו את הברכה הזאת רק לארבעה אנשים: הולכי מדברות, חולה שנפל למשכב לשלושה ימים ונתרפא, היוצא מבית האסורים, יורדי הים.
מי שניצל בדרך ניסית, הברכה נכונה היא "שעשה לי נס במקום הזה" ולא ברכת הגומל.
"אמר רב יהודה, אמר רב: "ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" (ברכות נד ע"ב). כל זה מבוסס על מזמור קז שהם מוזכרים שם. .
זאת גם הלכה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ריט. מנהג הספרדים לברך גם על נסיעה מעיר לעיר שהיא יותר מ-72 דקות מחוץ לעיר שאין שם יישוב ומנהג של בני אשכנז אינו כן, אלא דווקא אנייה וגם מטוס.
מי שניצל בדרך ניסית, הברכה נכונה היא "שעשה לי נס במקום הזה" ולא ברכת הגומל.
"אמר רב יהודה, אמר רב: "ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" (ברכות נד ע"ב). כל זה מבוסס על מזמור קז שהם מוזכרים שם. .
זאת גם הלכה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ריט. מנהג הספרדים לברך גם על נסיעה מעיר לעיר שהיא יותר מ-72 דקות מחוץ לעיר שאין שם יישוב ומנהג של בני אשכנז אינו כן, אלא דווקא אנייה וגם מטוס.
אנונימי
^ זה לא, זה דין שאני יודע מתוך מקורות, כמו גמרא ופוסקים.
אנונימי
תכל'ס תעשי כמו אנומימי. יש באמת הבדל בדין בין ספרדים לאשכנזים
מברכים אץ זה אם היה לך משהו כמו אסון, ויצאת בחיים. אחרי נסיעות, טיסות או כל דבר שיכול לסכן אותך.
באותו הנושא: