20 תשובות
בשביל ןכצכוהחאמ
הידברות
כך כתב הגאון מחבר ספר הברית: ואדם אין שיוכל לדעת כמה מינים ממינים שונים יש בקטני היצירה ועל מה ולמה הם בעולם בלתי לה' לבדו אשר ברא אותם גלוי וידוע כל זאת וכלם בחכמה ובדעת עליון עשוים באמת לתכלית איזה דבר המשלמת היצירה בכללה עד אשר אם היה חסר מין אחד מאלה אי אפשר להתקיים העולם בכללה, אף כי דעתנו קצרה להבין את זאת איך ולמה ידענו בטח כי כאשר חקרנוה כן היא אחרי כי ככה התחייב חכמת קדוש וברוך שאמר והיה העולם ולא מצא אותו בתכלית השלמות עד כי ברא בו ארבעים מיני כנים וי"ח מיני נמלים ומאה מיני יתושים וק"כ מיני זבובים וקמ"ט מיני צרעין וכדומה לזה בשאר בריות קטנות כאלה, והבריות הדקות במאד מאד הנעלמים מעינינו ומחושינו להם אין מספר ולקטנם אין חקר. עכ"ל ויש שכתבו שיש בהם תועלת לשרשרת המזון.
הרב מוצפי:
שלום לכבוד הרב
למה ה' ברא את הזבובים בלי לזלזל חס ושלום לפעמים אני רואה הרצאה או לומד תורה והזבוב בא ומציק. במה הוא טוב למה הוא נברא מה מטרתו? והאם מותר לי להרוג זבובים?
תשובה
הוא בא להזכיר לך את יצר הרע שמגרשים אותו והוא חוזר אליך. תקרא פרק שירה ותראה שהוא אומר שירה להקדוש ברוך הוא.
יש עוד הרבה הסברים אני מאמין וסודות לגביי, זה גם משהו שקשור לעריות ומשפחה אם זכור לי נכון
כך כתב הגאון מחבר ספר הברית: ואדם אין שיוכל לדעת כמה מינים ממינים שונים יש בקטני היצירה ועל מה ולמה הם בעולם בלתי לה' לבדו אשר ברא אותם גלוי וידוע כל זאת וכלם בחכמה ובדעת עליון עשוים באמת לתכלית איזה דבר המשלמת היצירה בכללה עד אשר אם היה חסר מין אחד מאלה אי אפשר להתקיים העולם בכללה, אף כי דעתנו קצרה להבין את זאת איך ולמה ידענו בטח כי כאשר חקרנוה כן היא אחרי כי ככה התחייב חכמת קדוש וברוך שאמר והיה העולם ולא מצא אותו בתכלית השלמות עד כי ברא בו ארבעים מיני כנים וי"ח מיני נמלים ומאה מיני יתושים וק"כ מיני זבובים וקמ"ט מיני צרעין וכדומה לזה בשאר בריות קטנות כאלה, והבריות הדקות במאד מאד הנעלמים מעינינו ומחושינו להם אין מספר ולקטנם אין חקר. עכ"ל ויש שכתבו שיש בהם תועלת לשרשרת המזון.
הרב מוצפי:
שלום לכבוד הרב
למה ה' ברא את הזבובים בלי לזלזל חס ושלום לפעמים אני רואה הרצאה או לומד תורה והזבוב בא ומציק. במה הוא טוב למה הוא נברא מה מטרתו? והאם מותר לי להרוג זבובים?
תשובה
הוא בא להזכיר לך את יצר הרע שמגרשים אותו והוא חוזר אליך. תקרא פרק שירה ותראה שהוא אומר שירה להקדוש ברוך הוא.
יש עוד הרבה הסברים אני מאמין וסודות לגביי, זה גם משהו שקשור לעריות ומשפחה אם זכור לי נכון
בשביל שתשאל
הוא לא כי הוא לא קיים
זבובים קיימים בשביל לשמור על המאזן האקולוגי, אם זו הכוונה
השטן יצר אותם
להרוג זבובים זה חוקי?
אנונימי
שואל השאלה:
כע
כע
מעשה שטן
הוא לא, אני בראתי אותם כדי להציר לך
שואל השאלה:
לא יפה שלך בחור אלמוני,
לא יפה שלך בחור אלמוני,
סליחה
שואל השאלה:
סולח
סולח
זבובים מציקים לך?!
לא יצא לך לראות מקקים שזה מה שאתה מתלונן עליו????
לא יצא לך לראות מקקים שזה מה שאתה מתלונן עליו????
דוד והצרעה והעכביש הוא שמה של אגדה מפי חז"ל, המופיעה במדרש אלפא ביתא דבן סירא. לאגדה מוסר השכל: אין לפקפק בתועלת הבריאה ולתמוה על מעשי הבורא.
באחד הימים ישב דוד בגנו קודם שהוכתר למלך, וראה צרעה המשתקת עכביש. משתומם מן המחזה, נשא דוד דברים אל אלוהים, ושאלו מדוע ברא יצורים אלה שאין בהם כל תועלת: הצרעה אינה מפיקה דבש, אך ממיתה דבורים, ואילו העכביש טווה יום ולילה, אך לארוג בגד לא יצלח.
השיב לו אלוהים: עוד תבוא השעה שתלמד להעריך יצורים אלה כיאות.
בחלוף תקופת מה, החל שאול המלך לקנא בהצלחותיו הצבאיות של דוד ורדף אותו כדי לאסרו. דוד נמלט אל שפלת יהודה והסתתר במערה. מצא עכביש את פתח המערה וטווה בו את רשתו. הגיע שאול המלך אל הפתח, הבחין בקורי עכביש ואמר בלבו: אילו היה נכנס אדם למערה, לבטח היה קורע את הרשת. על כן הלך לו משם ודוד ניצל מן הרעה. לאחר שעזב שאול המלך, ניגש דוד אל העכביש והודה לו.
אז הלך דוד אל מחנה המלך במדבר, כדי להוכיח את רמתה הירודה של השמירה על המלך. הוא ניגש ליטול את צפחת המים של המלך, והנה זע אבנר בן נר, שר צבאו של שאול, בשנתו, הניח את רגליו הכבדות על דוד, ומנע ממנו לצאת. אלא שאז עקצה צרעה את רגלו של שר הצבא וזה הזיזה, וכך נחלץ דוד מן הסכנה. הודה דוד בלבו לצרעה ופנה אל אלוהים ואמר: לעולם לא אפקפק עוד במעשיך.
החיד"א ציטט מדרש זה מחז"ל בשינויים קלים "אמר דוד למה ברא השטות העכביש והפרעושים? ובשלושתן ניצול מהמוות, השטות כשהיה אצל אכיש מלך גת. העכביש, כשנטמן במערה מפני שאול, והעכביש עשה תכף מחיצה כמו כותל במערה וניצול. והפרעוש כשעבר מתחת רגלי שאול ואחר כך שאול השפיל רגליו והיה דוד המלך עליו השלום נמסר בידו, לולי הפרעוש שנשכו וזקף רגליו"[1], כך שלפי מדרש זה תמיהתו של דוד הייתה על מציאות הפרעושים, וכמו כן הפרעוש עקץ את שאול בעצמו ולא את שר צבאו.
על פי התרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל, את מזמור נז מספר תהלים חיבר דוד על נס העכביש: לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה. חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת. אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וכך תרגם יונתן בן עוזיאל את הפסוק "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי" - "אצלי קדם אלהא תקיפא (=אתפלל לפני האל החזק) די פקד לעכוביתא (=שציווה לעכביש) דיגמר באיספלידא עיזלא אמטלותי (=שידע במערה לטוות קורים בשבילי)".
[העתקתי מוויקפדיה]
באחד הימים ישב דוד בגנו קודם שהוכתר למלך, וראה צרעה המשתקת עכביש. משתומם מן המחזה, נשא דוד דברים אל אלוהים, ושאלו מדוע ברא יצורים אלה שאין בהם כל תועלת: הצרעה אינה מפיקה דבש, אך ממיתה דבורים, ואילו העכביש טווה יום ולילה, אך לארוג בגד לא יצלח.
השיב לו אלוהים: עוד תבוא השעה שתלמד להעריך יצורים אלה כיאות.
בחלוף תקופת מה, החל שאול המלך לקנא בהצלחותיו הצבאיות של דוד ורדף אותו כדי לאסרו. דוד נמלט אל שפלת יהודה והסתתר במערה. מצא עכביש את פתח המערה וטווה בו את רשתו. הגיע שאול המלך אל הפתח, הבחין בקורי עכביש ואמר בלבו: אילו היה נכנס אדם למערה, לבטח היה קורע את הרשת. על כן הלך לו משם ודוד ניצל מן הרעה. לאחר שעזב שאול המלך, ניגש דוד אל העכביש והודה לו.
אז הלך דוד אל מחנה המלך במדבר, כדי להוכיח את רמתה הירודה של השמירה על המלך. הוא ניגש ליטול את צפחת המים של המלך, והנה זע אבנר בן נר, שר צבאו של שאול, בשנתו, הניח את רגליו הכבדות על דוד, ומנע ממנו לצאת. אלא שאז עקצה צרעה את רגלו של שר הצבא וזה הזיזה, וכך נחלץ דוד מן הסכנה. הודה דוד בלבו לצרעה ופנה אל אלוהים ואמר: לעולם לא אפקפק עוד במעשיך.
החיד"א ציטט מדרש זה מחז"ל בשינויים קלים "אמר דוד למה ברא השטות העכביש והפרעושים? ובשלושתן ניצול מהמוות, השטות כשהיה אצל אכיש מלך גת. העכביש, כשנטמן במערה מפני שאול, והעכביש עשה תכף מחיצה כמו כותל במערה וניצול. והפרעוש כשעבר מתחת רגלי שאול ואחר כך שאול השפיל רגליו והיה דוד המלך עליו השלום נמסר בידו, לולי הפרעוש שנשכו וזקף רגליו"[1], כך שלפי מדרש זה תמיהתו של דוד הייתה על מציאות הפרעושים, וכמו כן הפרעוש עקץ את שאול בעצמו ולא את שר צבאו.
על פי התרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל, את מזמור נז מספר תהלים חיבר דוד על נס העכביש: לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה. חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת. אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וכך תרגם יונתן בן עוזיאל את הפסוק "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי" - "אצלי קדם אלהא תקיפא (=אתפלל לפני האל החזק) די פקד לעכוביתא (=שציווה לעכביש) דיגמר באיספלידא עיזלא אמטלותי (=שידע במערה לטוות קורים בשבילי)".
[העתקתי מוויקפדיה]
שואל השאלה:
^^^^מה שאנונימית אמרה
^^^^מה שאנונימית אמרה
שואל השאלה:
^^תודה
^^תודה
שרשרת המזון ומאזן אקולוגי כמו שמישהו פה הזכיר
נהנה נראה לי לראות אותנו מרביצים לעצמנו
סתם אין לי שמץ
סתם אין לי שמץ
כדי שנרצה למות מהסבל שהם מביאים