מה הקטע שיש בנות דתיות שלובשות חצאית ארוכה אבל עם שסע ענק, מה צנוע בזה?

לא צריך לשפוט כל אחת וההשתדלות שלה.

מה אכפת לך?

מסכים

גם אני לא הבנתי אבל סבהה

שואל השאלה:
^סורי התחלת לדבר עם עצמך? על מה את מדברת?

צודק.

קשה להן עם הצניעות ולכן...

עיקר האמונה!
מספיק שמישהי בחרה ללכת בדרך הזו, עושה השתדלות ומשנה את כל ה"שגרה" שלה,
זה פותח שערי שמיים והיא צדיקה גדולה.
תמיד אפשר להתחזק יותר, ללמוד יותר ולהיות 100% בהלכה.
ההשתדלות והניסיון שלה נראים לקדוש ברוך הוא.
לא אנחנו אלו שצריכים לשפוט, בייחוד... אלה את אלה.

זה למה אני כותבת שתמיד אפשר ללמוד יותר ולהתחזק יותר.

כל מי שנותן את עצמו בשביל תוצאת 100%,משנים כל הדבר ביומיום שלהם.
בייחוד כאלו שמתחזקים בדת (כמוני ועוד הרבה...) לא חיו את הרגלי הדת, בשילוב חיי היומיום.
להרבה זה נראה שאנחנו לא נותנים מעצמנו 100%, זאת השתדלות שלנו גם אם זה לא בהכרח נראה מדויק לעיניי...
עוד יגיע החוזק שלנו להיות אפילו 200%, בשביל השם יתברך.
אם יש אמונה מספיק חזקה, הכל אפשרי גם אם קשה.
בטוחה שאני עוד אגיע לחוזק שאני שואפת אליו.

מה אכפת לך מה אנשים אחרים לבושים?

לדעתי גם אפשר להיות.

וכך כותב אדמו''ר הזקן:
והנה, מידת הבינוני היא מידת כל אדם, ואחריה כל אדם ימשוך, שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה. כי הבינוני אינו מואס ברע, שזהו דבר המסור ללב, ולא כל העיתים שוות;
אלא (תהלים לד טו): "סור מרע ועשה טוב", דהיינו בפועל ממש במעשה דיבור ומחשבה, שבהם הבחירה והיכולת.

והרשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשוב גם מה שהוא נגד תאות לבו והפכה ממש.
כי גם בשעה שהלב חומד ומתאווה איזו תאווה גשמיית, בהיתר או באיסור חס ושלום, יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי, באומרו לליבו:
אינני רוצה להיות רשע אפילו שעה אחת, כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד חס ושלום מה' אחד בשום אופן.

^^
לא מסכים. כל יהודי שייך וצריך לרצות לעשות 100% לפי ההלכה.