מי שיכול להקשיב/ לעזור לי אשמח ממש זה לא שאלה זה יותר פריקה אבל אם יש לכם רעיון שאולי לא חשבתי עליו אשמח שתגידוו

טוב אז ככה
אני גרה בבית יחסית עם הרבה אחיות ושני ההורים שלי זה רק אבא שלי עובד, אמא שלי לא עובדת
(*רק להבהיר- אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי ואני לא שונאת אותם בשום צורה, אנחנו אפילו יוצאים לפעמים כולנו ביחד ואנחנו באמת משפחה יפה אבל הדברים הספציפיים האלה קשים לי)

ולא מעריכים אותי פה.
אמא שלי כל פעם יודעת לבוא רק אליי בטענות בכל מה שקשור לזה שהבית מבולגן, לאחיות שלי היא בחיים לא תעשה את זה.
נגיד היום חתכתי לעצמי קצת סלט, ויצא שנשאר קצת כרוב על השיש אבל באמת בקטנה זה לא היה רציני והיא פשוט צעקה עליי שאחיות שלי מכינות מוקפץ/ פסטה שמנת ובאמת מבלגנות של החיים את המטבח היא אשכרה לא אומרת להן על זה כלום..
או נגיד שמתי שהיא מדברת איתי אני מסתכלת לה בעיניים ואשכרה מכבדת ומקשיבה לה, אבל שאני רוצה לדבר איתה גם היא מתעלמת/לא עונה/לא מקשיבה או קוטעת אותי במקרה הטוב
ושלא נציין גם את זה שהפסקתי להיות תלותית בה ובאבא שלי וכבר שנה שאני מחכה לגיל שאתחיל לעבוד( ברוך השם עוד 3 חודשים אני בת 16) ,אם אני מבקשת מאמא שלי לקנות לי נגיד סתם דוגמה חולצה לבית ספר היא תזכיר את זה כל פעם ובריבים היא תגיד "לבקש בגדים אתמול ידעת טוב מאוד" ואבא שלי בכלל, אני יוצאת עם חברות פעם במאתיים שנה ואם הוא מחזיר אותי/לוקח אותי לשם הוא עושה טובה שהוא בכלל לוקח אותי ומתחיל לעשות לי סיפורים על כמה שהוא עייף ולא מתאים לו להחזיר אותי.

הם גם אשכרה לא יודעים עליי כלום.באמת.
אני עולה עכשיו לתיכון ושיחה אחת איתם לא הייתה לי בקשר לתיכון, אף פעם הם לא שאלו אותי "איך היה לך בבית ספר?" לא פלא שעברתי חרם שנה בלי שמישהו ידע מזה בכלל..
ושאני לא מספרת כלום הם מתפלאים למה אני שומרת לעצמי וחושבים שזה בעיה שלי ולא מבינים שהבעיה כבר בהם..

וכן תחסכו לי לדבר איתם על זה, אבא שלי לא מדבר עם אף אחד מתי שהוא חוזר מהעבודה או שהוא תוקף ומדבר רק הוא ולא נותן לצד השני לדבר גם, שלא נדבר על אמא שלי שבכלל לא יודעת להקשיב או לייעץ ואחרי כל מה שאגיד היא תאמר לי:" לא יודעת חיים שלי תעשי מה שנוח לך".

קיצור- איך אפשר להתמודד עם זה מבלי לדבר איתם ומבלי לעשות כלום ?