ואוו אני לא יודעת מה לעשות ואמא שלי לא מבינה אותי ובאלי להיקבר באדמה ברגע זה.

תסבירי לה ברצינות את הסבל שאת חוות, היא אמא שלך היא לעולם לא תרצה לראות אותך סובלת.

בתור מישהי שבפניימיה אני יכולה להגיד לך שעדיף לך פשוט לעבור בית ספר (עם זה לא קשור לזה שרע לך בבית ) פניימיה זה לא הדבר הכי כיף שיש את עם המון ילדים כל היום ומלא חוקים, כמובן שבאיזה מקום זה גם כיף, אבל אני מעדיפה בתור מישהי שפעם היה לה חיים נורמלים, לחיות כמו רוב הילדים בבית, בלי מלא חוקים ואנשים...

ועם באמת קשה לך בבית, תדברי איתה על זה פשוט לא מתאים לך ושאת חייבת לנסות עוד מקומות... ושהיא צריכה להבין אותך

אני לא יודע איך הבית ספר הזה שאת רשומה אליו,
אבל בסופו של דבר רוב הנערים בגילך לומדים בבית ספר, וזה לא כזה נוראי.. זו מערכת שנועדה להתאים לך.

שואל השאלה:
טוב בסדר מה שתגידו אתם לא מבינים כלופ

רק אנשים שנותנים עצות שיכולת לעזור לך...
את לא חייבת להקשיב לנו

שואל השאלה:
אבל אני רוצה ללמוד זה חשוב ואני רוצה להוציא בגרות אבל אני לא מסוגלת ללכת לשם, אין לי חברות ואני מרגישה שם רע כל כך וכל דקה זה כמו שעה ופשוט בית כלא, הנפש שלי חשובה לי יותר מלימודים, זה לא שווה את זה.
אמא שלי אמרה לי "אני מבקש את ממך תגידי לי טוב ובלה בלה בלה" אבל למה היא לא יכולה להגיד לי טוב? אני רוצה להמשיך לחפש פנימיות למרות שממש רציתי את הקודמים אלה שלא קיבלו אותי אבל מה אני אעשה

תנסי בן שמן

זה גם אפשרות להיות בחינוך ביתי...
אבל בטוח יש מקום שכן היה לך נחמד,
פניימיה זה לא הפתרון, אפילו תנסי בית ספר שיחסית רחוק ממך

אולי תתני לזה צ'אנס?

שואל השאלה:
אין בתי ספר שמתאימים לי באמת שאין אני כנראה אפרוש וזהו

שואל השאלה:
^האמת נראה טוב

אנונימית יקרה,
בתוך כל הלחץ אבדן התקווה והתחושה שבית הספר הוא כלא אני מנסה למצוא את השורש של מה שמפריע לך, אולי לכוון אותך לכיוון הפתרון.
תחושה ששום בית ספר לא יכול להיות לך טוב - האם זה נכון?
הבסיס הוא במה שאת בעצמך כותבת - את רוצה ללמוד, מכירה שזה חשוב אבל פשוט לא מסוגלת...

מי שייתן לך עצה צריך להכיר אותך יותר. יש לנו כמה כיוונים:

האם את יכולה לחשוב על מישהו מבוגר בסביבתך שאת מרגישה שאת יכולה לפנות אליו ולסמוך על עצה שהוא יכול לתת לך. את מתארת חילוקי דעות עם אמא שלך, אבל אולי יש עוד מישהו במשפחה שיש לו יכולת להבין מה מעיק עליך, לתת לך את העצה הטובה...

אם לא - אולי תוכלי לפנות לעמותות סיוע - שיכולות לתת לך עצות גם בצורה אנונימית.

תוכלי לפנות לאחת מהעמותות הבאות.

לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]
או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.

תנסי למצוא מה בדיוק מפריע לך, שיהיה בהצלחה...

לאילו פנימיות רצית להתקבל? סתם מתוך סקרנות

יואו:((
מה הייתה השנייה??

שואל השאלה:
אמרתי הראשונה זה קדמה
והשנייה זה כנות

תילחמי

י

לפנימיות יש מקום מאוד מוגבל והם מסננים את המועמדים שלהם לפי סטנדרטים שונים, בהם התנהגות, הישגים לימודיים או נוער בסיכון וכדומה. אני מניחה שלא עמדת בסטנדרטים שלהם או שלא היה מקום ולכן כרגע לא עומדות בפנייך אפשרויות רבות. עם זאת, אם יש תיכון, את יכולה לקחת על עצמך את האתגר להשלב בו, להיכנס לקבוצה חברתית, לסיוע עם היועצת, לשיחות עם הפסיכולוגית ולעשות בעצמך שינוי לטובה. אבל אם החלטת מראש שרק מה שלא הצליח הוא האפשרות שלך - הרי שגזרת לעצמך עתיד של אכזבות. תקחי על עצמך את האתגר למצוא חברות חדשות, להשתלב ולהשקיע בלימודים. את הבחורה היחידה שיכולה לגרום לזה להצליח - אל תתיאשי מראש. תשתדלי ותנצחי את זה!

שואל השאלה:
^רציתי לקדמה ואז בשנייה שניסיתי זה כנות וכנות ממש התחברתי להכל שם אני ממש מבואסת שבסוף לא קיבלו אותי..