8 תשובות
יש אפשרות להשאיר את הילדים לזמן מה אצל קרובי משפחה ולקחת זמן לעצמכם לחופשה, בילוי בחוץ או אפילו סתם זמן לעצמכם בבית?
אם כן-מצויין, אם לא- שכרו את שירותיה של בייביסיטר וקחו לכם ערב חופשי לעצמכם או אפילו יום שלם..
ילדים זה שמחה
אם כן-מצויין, אם לא- שכרו את שירותיה של בייביסיטר וקחו לכם ערב חופשי לעצמכם או אפילו יום שלם..
ילדים זה שמחה
לכו ליעוץ-הרבה חשים כך-אך לא מעזים להודות..
אפילו בפני עצמם.!
אפילו בפני עצמם.!
אין ספק שחיי זוגיות הם חשובים, וחשוב לשמור על הרומנטיקה בחיי נישואין. עצה שלי היא שכאשר תרצו לקחת ערב לעצמכם, אתם יכולים לקחת שמרטפית, או לשים את הילדות אצל חברות לישון. בנוסף, אני ממליצה על טיפול זוגי (תזכרו שאני לא מומחית) לאו דווקא כי יש או אין בעיה, אלא שדרך טיפול תוכלו להוציא קיטור ולומר את כל מה שאתם מרגישים, ובנוסף המטפל יוכל לתת לכם עצות לשיפור חיי הנישואין שלכם.
אנונימי
תתחילו עם חוקים בבית. מי שלא הולך לבד להתקלח, אחרי לדוגמא 10 לא מתקלח. מי שלא אכל לפני השינה, לא יאכל, כי היה לו זמן. אם לא מקשיבים לכם, תתנו עונשים, על מחשב, טלויזיה, חברים. זה מה שההורים שלי עושים, ויש לי שני אחים ואני האחות הבכורה (: אתם יכולים לקחת מטפלת, שטטפל בילדים בזמן שאתם יוצאים למקומות, או שסבתא וסבא יבואו לשמור עליהם, זה מה שאנחנו עושים במשפחתינו. תתחילו לתת עונשים, חוקים, ומי שלא עומד בהם לא מקבל דברים שהוא אוהב לעשות. מקווה שעזרתי (: תזכרו- חוקים עונשים. (:
שלום! זה לא קל נכון!
אבל, וזה אבל גדול תעמידי מולך את אלה שאין להן ילדים והן בוכות כל לילה ומתאכזבות כל פעם מחדש.
תמיד חשוב לראות את הטוב.
ותמיד יש אופציה להביא ביבי סיטר לכמה שעות ולצאת ביחד לים או לפארק לא חייב יציאה שעולה כסף.
אנחנו עם שלושה ילדים יותר קטנים, ומקפידים פעם בחודש לקחת יום חופשי מהעבודה הילדים בגנים ואנחנו יוצאים ליום כיף זוגי.
זה בונה ועוזר מאוד ונותן כח להמשיך הלאה
שיהיה בהצלחה. ותהנו מהבנות
אבל, וזה אבל גדול תעמידי מולך את אלה שאין להן ילדים והן בוכות כל לילה ומתאכזבות כל פעם מחדש.
תמיד חשוב לראות את הטוב.
ותמיד יש אופציה להביא ביבי סיטר לכמה שעות ולצאת ביחד לים או לפארק לא חייב יציאה שעולה כסף.
אנחנו עם שלושה ילדים יותר קטנים, ומקפידים פעם בחודש לקחת יום חופשי מהעבודה הילדים בגנים ואנחנו יוצאים ליום כיף זוגי.
זה בונה ועוזר מאוד ונותן כח להמשיך הלאה
שיהיה בהצלחה. ותהנו מהבנות
לכל הורה לא קל, גידול ילדים עם כל האהבה והאושר זהו גם קושי, ותפקידו של כל הורה להתמודד עם הקושי הזה כמה שניתן, יחד עם בן הזוג ולעשות את המקסימום עבור הילדים.
אני חושבת שמה שקרה במקרה שלכם זה שהקושי השתלט לכם על האהבה והאושר, נעשתם אובססים במידה מסויימת לקושי, זה התחיל ודאי בקושי קטן, משהו שלא היה קל ועבר לעוד אחד כזה, ועוד אחד (ובגידול ילדים יכולים להיות המון קשיים ביום אחד) וכך חשתם כיצד זה מתחיל להתגבר ולהשתלט עליכם, ופשוט הרמתם ידיים בלי לרצות אפילו, זרמתם עם הקושי, עם התחושות מה שהוביל לכך שגידו הילדים מעלה אצלכם אסוציאציה אחת - קושי.
האהבה נעלמה בין השורות, האושר נעלם גם הוא, השמחה ללא גבולות שיש לכל הורה בכך שיש לו את האושר שלו, את החלק שלו - וזה הילד שלו.
אם תשאלי כל זוג עם ילד שניים ויותר מה עם חיי הזוגיות שלו כיום, כולם יבכו על כך, לכולם היא אבדה כיוון שכבר אין אתם זוג, אלא משפחה. כעת יש מחוייבות לא רק אחד כלפי השני, אלא גם כלפי הילדים.
אין זה אומר כי אין להשאיר מקום לזוגיות, להפך זה חשוב, אבל צריך להבין שאתם כבר אינם עוד זוג אלא משפחה שלמה ויש לדאוג ראשית לצריכה כולה ואחר כך לזוג בנפרד.
אני בטוחה שלפחות לפחות פעם שחודש זה המינימום תוכלי להשאיר את הילדות אצל קרוב משפחה או לחילופין להביא בייביסיטר ולצאת לפחות ליום אחד בחודש לבילוי זוגי. אם תהייה האפשרות לעוד יום נוסף, מה טוב. אם לא - לא קרה כלום, בחודש הבא יהיה עוד בילוי.
בנוסף, כדאי מאוד להתחיל ללמוד להחליף בילויים זוגיים בבילויים משפחתיים. במקום לצפות לצאת רק את והוא, צאו יחד כל המשפחה, זה יכול להיות לפארק, לקניון, למסעדה, למשחקייה, לגן החיות, לביקורים משפחתיים וחברתיים, או אפילו סתם ללכת בטבע ולהנות יחד.
הבנות עוד לא גדולות ואינן יכולות להושיט ממש יד לעזרה, אך כדאי מאוד להקפיד על עזרה מינימלית שבנות גילן יכולות כן לעשות וזה לסדר את החדר, לאסוף משחקים, להכין שולחן לארוחת צהרים וערב, ולפנותו, להתפשט למקלחת ולהתלבש לבד אחרי, להעסיק את עצמן בשקט כאשר אמא נחה, להביא לה כוס מים וכדו'... ואם תתחילו להרגילן כבר מעכשיו לעזרה זו תראי שבתחילה זה יהיה מעט קשה, ההכרות עם העזרה, המעקב שהכל נעשה טוב וההמתנה עד לקבלת העזרה אלו לא קלים, אך לאחר תקופת מה שבה הילדות יכירו זאת וילמדו, לך יהיה שקט וירדו ממך הרבה מאוד עיסוקים שבופכים את הקושי בטיפול בהן לגדול יותר.
דבר נוסף חשוב מאוד, כדאי שתגשו לייעוץ משפחתי, משהו שם אבד לכם בדרך, בעצם זהו האושר והסיפוק בגידול הילדים, והחוסר הזה גורם לכל זאת להיות כקושי אחד גדול, וכדאי מאוד לטפל בכך.
המון הצלחה!
אני חושבת שמה שקרה במקרה שלכם זה שהקושי השתלט לכם על האהבה והאושר, נעשתם אובססים במידה מסויימת לקושי, זה התחיל ודאי בקושי קטן, משהו שלא היה קל ועבר לעוד אחד כזה, ועוד אחד (ובגידול ילדים יכולים להיות המון קשיים ביום אחד) וכך חשתם כיצד זה מתחיל להתגבר ולהשתלט עליכם, ופשוט הרמתם ידיים בלי לרצות אפילו, זרמתם עם הקושי, עם התחושות מה שהוביל לכך שגידו הילדים מעלה אצלכם אסוציאציה אחת - קושי.
האהבה נעלמה בין השורות, האושר נעלם גם הוא, השמחה ללא גבולות שיש לכל הורה בכך שיש לו את האושר שלו, את החלק שלו - וזה הילד שלו.
אם תשאלי כל זוג עם ילד שניים ויותר מה עם חיי הזוגיות שלו כיום, כולם יבכו על כך, לכולם היא אבדה כיוון שכבר אין אתם זוג, אלא משפחה. כעת יש מחוייבות לא רק אחד כלפי השני, אלא גם כלפי הילדים.
אין זה אומר כי אין להשאיר מקום לזוגיות, להפך זה חשוב, אבל צריך להבין שאתם כבר אינם עוד זוג אלא משפחה שלמה ויש לדאוג ראשית לצריכה כולה ואחר כך לזוג בנפרד.
אני בטוחה שלפחות לפחות פעם שחודש זה המינימום תוכלי להשאיר את הילדות אצל קרוב משפחה או לחילופין להביא בייביסיטר ולצאת לפחות ליום אחד בחודש לבילוי זוגי. אם תהייה האפשרות לעוד יום נוסף, מה טוב. אם לא - לא קרה כלום, בחודש הבא יהיה עוד בילוי.
בנוסף, כדאי מאוד להתחיל ללמוד להחליף בילויים זוגיים בבילויים משפחתיים. במקום לצפות לצאת רק את והוא, צאו יחד כל המשפחה, זה יכול להיות לפארק, לקניון, למסעדה, למשחקייה, לגן החיות, לביקורים משפחתיים וחברתיים, או אפילו סתם ללכת בטבע ולהנות יחד.
הבנות עוד לא גדולות ואינן יכולות להושיט ממש יד לעזרה, אך כדאי מאוד להקפיד על עזרה מינימלית שבנות גילן יכולות כן לעשות וזה לסדר את החדר, לאסוף משחקים, להכין שולחן לארוחת צהרים וערב, ולפנותו, להתפשט למקלחת ולהתלבש לבד אחרי, להעסיק את עצמן בשקט כאשר אמא נחה, להביא לה כוס מים וכדו'... ואם תתחילו להרגילן כבר מעכשיו לעזרה זו תראי שבתחילה זה יהיה מעט קשה, ההכרות עם העזרה, המעקב שהכל נעשה טוב וההמתנה עד לקבלת העזרה אלו לא קלים, אך לאחר תקופת מה שבה הילדות יכירו זאת וילמדו, לך יהיה שקט וירדו ממך הרבה מאוד עיסוקים שבופכים את הקושי בטיפול בהן לגדול יותר.
דבר נוסף חשוב מאוד, כדאי שתגשו לייעוץ משפחתי, משהו שם אבד לכם בדרך, בעצם זהו האושר והסיפוק בגידול הילדים, והחוסר הזה גורם לכל זאת להיות כקושי אחד גדול, וכדאי מאוד לטפל בכך.
המון הצלחה!
שואל השאלה:
בנוגע לדברים שנאמרו כאן:
יש משפחה קרובה אבל אנחנו פשוט לא סומכים על ההורים אלה רק על עצמנו, הם בגילאים שקשה להם והם לא ממש יודעים איך להתנהג עם ילדים קטנים מה לעשות, רצונות ושיגעונות, הם את הגידול כבר מזמן סיימו.
שמרטפית לא מתאים, לא מעוניינים לזרוק כסף סתם ככה.
לפני הילדים עוד היו לנו חיים, היינו יוצאים מבלים, המצב כיום הוא שהם מהווים "נטל" אין לנו כוחות כבר.
שישנו אצל חברות אין סיכוי הן קטנות מידי, כנ"ל לגביי מקלחת.
יום אחד בחודש זה כלום, גם אם מצליחים להגיע לזה ועושים זאת, זה נעלם ומתאדה כלא היה.
ללכת למקומות איתם ביחד הפך לדבר בלתי אפשרי לחלוטין, כי במקום להיות לבדנו בשקט ובכייף, הם מוכרחים לבוא איתנו ולהרוס את האוירה עם רעש, השתוללות, בקשות אין ספור, לא שהן רעות או בעיתיות חלילה, הן מקסימות, באמת בנות עדינות מתוקות ומקסימות, אבל אין אין קשה לנו לסחוב את כל הנושא הזה.
בנוגע לדברים שנאמרו כאן:
יש משפחה קרובה אבל אנחנו פשוט לא סומכים על ההורים אלה רק על עצמנו, הם בגילאים שקשה להם והם לא ממש יודעים איך להתנהג עם ילדים קטנים מה לעשות, רצונות ושיגעונות, הם את הגידול כבר מזמן סיימו.
שמרטפית לא מתאים, לא מעוניינים לזרוק כסף סתם ככה.
לפני הילדים עוד היו לנו חיים, היינו יוצאים מבלים, המצב כיום הוא שהם מהווים "נטל" אין לנו כוחות כבר.
שישנו אצל חברות אין סיכוי הן קטנות מידי, כנ"ל לגביי מקלחת.
יום אחד בחודש זה כלום, גם אם מצליחים להגיע לזה ועושים זאת, זה נעלם ומתאדה כלא היה.
ללכת למקומות איתם ביחד הפך לדבר בלתי אפשרי לחלוטין, כי במקום להיות לבדנו בשקט ובכייף, הם מוכרחים לבוא איתנו ולהרוס את האוירה עם רעש, השתוללות, בקשות אין ספור, לא שהן רעות או בעיתיות חלילה, הן מקסימות, באמת בנות עדינות מתוקות ומקסימות, אבל אין אין קשה לנו לסחוב את כל הנושא הזה.
אז אני מציעה לך למסור אותן לאימוץ: (.. מה זאת אומרת "נטל"? איך הורה מסוגל לכתוב כאלה דברים על בנותיו? אני אם חד הורית לשתי בנות סביב הגילאים הללו ועם כל הקושי הכלכלי הרגשי והנפשי מעולם לא העזתי לומר זאת אפילו לא בליבי. אם את מתקשה כל כך שתפי אנשי טיפול, ייתכן ואינכם מסוגלים להכיל את כל הקשור בגידול ילדים. הדברים שרשמת ציערו אותי מאוד. לקרוא דברים כאלה מאימא, זה כל כך עצוב, מרחמת על הבנות שלכם.
אמא מאושרת