רק אני ההזויה היחידה שחושבת שזה ממש לא לגיטימי שאנשים שכחו ויוצאים למסיבות ולבלות בזמן שחיילים ממשיכים ליפול בעזה

שומרים על שגרה את יודעת

שואל השאלה:
שגרה זה לעבוד, ללמוד, להתאמן, ואולי פה ושם לצאת לאיזה מסעדה
לא לחגוג כאילו לא קרה כלום
לא לחגוג כאילו לא נרצחים חיילים בעזה ומשפחות מתפרקות

שואל השאלה:
משפט מטופש
מי רוצה לחגוג אחרי חיים של בן אדם שנגמרו

שואל השאלה:
עוד יותר מטומטם

שואל השאלה:
אין לכם שום סיבה הגיונית להגיד ואתם יודעים את זה
זה פשוט לא בסדר

שואל השאלה:
אתה באמת משווה את השואה למה שקרה כאן בארץ?

שואל השאלה:
זו הטענה הכי טובה שלך? כי אה אפריך לך אותה בשנייה

שואל השאלה:
נתחיל מזה,
השואה קרתה משהו מלפני 70 שנה, היום זה כבר דור חדש.
בשואה יהודים נרצחו כשהיו מפוזרים במקומות, פה יהודים נרצחו כשהם היו בבתים שלהם, במדינה שלהם.
יש לך עדיין 100 חטופים בעזה, חלקם ילדים,
חלקם חיילים שבקושי מדברים עליהם כי הם בשרשרת התחתית, אחרונים,
יש נשים, שאלוהים יודע מה עובר עליהן, אולי חלקן בהריון, אולי חלקן ילדו כבר?
בשום מדינה בעולם בעל ריבונות, לא קרה שהאויב פולש לתוך קיבוצים, שורף בתים, מכניס תינוקות לתנור, חותכים את הבטן ההריונית של אישה, ונותנים לה לצפות באיל הם רוצחים את העובר שלה, ואז אותה לבסוף.
או שנתנו לבני זוג, לצפות איך הם אונסים שוב ושוב את האישה שלהם, מחדירים לתוך גופה חפצים, ולבסוף הורגים את שניהם.
נרצחו פה ביום אחד 1500 אנשים.
זה האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל.
עם כל הכבוד, אין מה להשוות בכלל בין ה7 באוקטובר לשואה,
ובעוד 70-80 שנה, שיתחלף דור, ויהיה דור חדש, זה יהיה לגיטימי שאנשים יבלו.

הדרך היחידה לשפר את המצב הזה היא להחזיר את החטופים, לעשות הצקדמות צבאית וכו'. כאזרח/ית, מה ביכולתנו לעשות? להיכנס עם רובה לעזה? ובכל מקרה, למה לעשות פגיעה עצמית ולסבול בכוונה? טבע האדם הוא לחזור לשגרה מלאה כמה שיותר מהר. זה לא מחמיר את המצב אם חוגגים, אנשים צריכים אנרגיות בשביל להמשיך להילחם על זה. אם כולם היו בדיכאון כל הזמן ובמחשבות על זה היינו מתים לגמרי- זו הסיבה שצריך להיות עצובים אחרי שהמצב ייגמר