13 תשובות
1. כן
2. רגיל, לא קרה משהו מיוחד
3. לא
4. לא זה לא עניינם
5. האמת שזאת הייתה עבודה זמנית כדי לחסוך כסף לתואר אז לא הייתי אומרת שסופר מעניין אבל עבודה זאת עבודה
6. לא
2. רגיל, לא קרה משהו מיוחד
3. לא
4. לא זה לא עניינם
5. האמת שזאת הייתה עבודה זמנית כדי לחסוך כסף לתואר אז לא הייתי אומרת שסופר מעניין אבל עבודה זאת עבודה
6. לא
אנונימית
שואל השאלה:
לא היה לך קשה לעבור ראיון עבודה?
לא היה לך קשה לעבור ראיון עבודה?
אנונימית
לא ^
אנונימית
שואל השאלה:
^אם יש לך טיפים מסויימים לראיון עבודה אני אשמח
^אם יש לך טיפים מסויימים לראיון עבודה אני אשמח
אנונימית
במה את מתקשה באופן ספציפי?^ כאילו איפה "נפלת" בראיונות שהיו לך בעבר?
אנונימית
אני ממסכת של החיים אני יכולה לכתוב לך דוקטורט על כל החוקים והניאואנסים החברתיים זה למה לא קשה בראיונות (קשה ברמה שמוציא ממני את הנשמה אבל לא ברמה שאני לא מצליחה לנהל ראיון מוצלח) ולא קשה גם בדברים אחרים מקצועיים.
^ חבל ככה לכבול את עצמך אני עוד שנה מסיימת את התואר ומתכוונת לצאת לעבוד במקצוע שלי אין סיבה להגביל את עצמך רק כי יש לך תווית של אוטיזם.
^ חבל ככה לכבול את עצמך אני עוד שנה מסיימת את התואר ומתכוונת לצאת לעבוד במקצוע שלי אין סיבה להגביל את עצמך רק כי יש לך תווית של אוטיזם.
אנונימית
בחיים לא עבדתי ולא ניסיתי לעבוד יש לי ביטוח לאומי אז אין צורך
אני חושבת שכל אוטיסט שכן ירצה לעבוד יצטרך להתפשר כי האבחנה מאוד מצמצמת את האפשרויות
אני חושבת שכל אוטיסט שכן ירצה לעבוד יצטרך להתפשר כי האבחנה מאוד מצמצמת את האפשרויות
אנונימית
שואל השאלה:
אה. הרבה פעמים לאנשים על הספקטרום קשה יותר בראיונות אז לכן שאלתי את השאלה
אה. הרבה פעמים לאנשים על הספקטרום קשה יותר בראיונות אז לכן שאלתי את השאלה
אנונימית
שואל השאלה:
אני מתקשה בשלב של לדבר בטלפון. שיחות טלפון מלחיצות אותי וגם בגלל שיש לי קול שקט אז לפעמים לא שומעים אותי ואני לא בטוחה איך להתחיל את השיחה. עוד לא ממש הייתי בראיון עבודה כי הייתי בשירות לאומי עד עכשיו אז היו לי ראיונות של שירות לאומי. אני יודעת שאני אתקשה באופן כללי בתקשורת עם המראיין. בכללי אני מתקשה בקשר עין ואני לא יודעת מה לענות אם שואלים אותי שאלות כלליות, אני כנראה עונה באופן מתומצת מידי
אני מתקשה בשלב של לדבר בטלפון. שיחות טלפון מלחיצות אותי וגם בגלל שיש לי קול שקט אז לפעמים לא שומעים אותי ואני לא בטוחה איך להתחיל את השיחה. עוד לא ממש הייתי בראיון עבודה כי הייתי בשירות לאומי עד עכשיו אז היו לי ראיונות של שירות לאומי. אני יודעת שאני אתקשה באופן כללי בתקשורת עם המראיין. בכללי אני מתקשה בקשר עין ואני לא יודעת מה לענות אם שואלים אותי שאלות כלליות, אני כנראה עונה באופן מתומצת מידי
אנונימית
אני גם התקשיתי בעבר עם העניין של הטלפון, במיוחד כי בנוסף לאוטיזם אובחנתי בחרדה חברתית אז הכל היה בלגן אחד גדול.
עם הזמן ועם הניסוי וטעייה וגם האמת מהצבא למדתי בעצם איך לנהל שיחה בטלפון.
קודם כל גם אם את לא מרגישה את זה צריך להקרין ביטחון, כשאת כבר לא נערה מתבגרת זה לא נתפס בצורה נכונה אם את לא מדברת בצורה ברורה ובטוחה (לא צריך להיות קולנית או להשתלט על השיחה, פשוט לדבר בצורה ברורה ולהראות שאת נוכחת). אפילו שאת לא מרגישה ככה זה מה שנקרא fake it till you make it.
דבר שני זה לתת למראיין להוביל אבל גם להראות יוזמה שלך ואת העניין שלך בתפקיד.
המראיין/ת בטח קודם יתחילו בלהציג את עצמם ואז את יכולה להגיד שלום ואפילו מה נשמע כדי להראות שאת מנומסת.
ואם הם ישאלו בחזרה אז תגידי שאצלך בסדר גמור ותודה (לפעמים גם אני אומרת "הכל מעולה" תלוי באינטונציה של הבן אדם. אם הוא נשמע רציני מדי אני כנראה אגיד רק בסדר גמור).
אחר כך שהם יתחילו לשאול שאלות אז לענות על השאלה ולהרחיב לפי הנושא שהשאלה עוסקת
אם זה לדוגמה אם יש לך ניסיון קודם אז להדגיש את הניסיונות המשמעותיים יותר, למשל "כן, עבדתי ב(ככה וככה) למשך שנה, אחר כך המשכתי ל(ככה וככה) והייתי שם חצי שנה" וכדומה.
ואם המראיין/ת מסיימים את השאלות ויש איזושהי "הפוגה" את יכולה לשאול שאלות משל עצמך
אין לי הרבה מאוד ניסיון בראיונות לעבודה רצינית כמו שאמרתי אני רק מסיימת את התואר עוד שנה ורק אז אני אצא לעולם המקצועי
אז עד עכשיו עבדתי בעבודות זמניות שהשאלות היחידות שלהם היו "את בן אדם מסודר?" ו"כמה משמרות את יכולה בשבוע"
אבל ממה ששמעתי מאחרים אם יש לך שאלות משל עצמך אז קודם כל - לחקור לפני זה על התפקיד שאת מתראיינת אליו ו השכר הממוצע בשוק ואז בראיון אין שום בעיה לשאול מה המשכורת שהם מציעים
זה למשל
עם הזמן ועם הניסוי וטעייה וגם האמת מהצבא למדתי בעצם איך לנהל שיחה בטלפון.
קודם כל גם אם את לא מרגישה את זה צריך להקרין ביטחון, כשאת כבר לא נערה מתבגרת זה לא נתפס בצורה נכונה אם את לא מדברת בצורה ברורה ובטוחה (לא צריך להיות קולנית או להשתלט על השיחה, פשוט לדבר בצורה ברורה ולהראות שאת נוכחת). אפילו שאת לא מרגישה ככה זה מה שנקרא fake it till you make it.
דבר שני זה לתת למראיין להוביל אבל גם להראות יוזמה שלך ואת העניין שלך בתפקיד.
המראיין/ת בטח קודם יתחילו בלהציג את עצמם ואז את יכולה להגיד שלום ואפילו מה נשמע כדי להראות שאת מנומסת.
ואם הם ישאלו בחזרה אז תגידי שאצלך בסדר גמור ותודה (לפעמים גם אני אומרת "הכל מעולה" תלוי באינטונציה של הבן אדם. אם הוא נשמע רציני מדי אני כנראה אגיד רק בסדר גמור).
אחר כך שהם יתחילו לשאול שאלות אז לענות על השאלה ולהרחיב לפי הנושא שהשאלה עוסקת
אם זה לדוגמה אם יש לך ניסיון קודם אז להדגיש את הניסיונות המשמעותיים יותר, למשל "כן, עבדתי ב(ככה וככה) למשך שנה, אחר כך המשכתי ל(ככה וככה) והייתי שם חצי שנה" וכדומה.
ואם המראיין/ת מסיימים את השאלות ויש איזושהי "הפוגה" את יכולה לשאול שאלות משל עצמך
אין לי הרבה מאוד ניסיון בראיונות לעבודה רצינית כמו שאמרתי אני רק מסיימת את התואר עוד שנה ורק אז אני אצא לעולם המקצועי
אז עד עכשיו עבדתי בעבודות זמניות שהשאלות היחידות שלהם היו "את בן אדם מסודר?" ו"כמה משמרות את יכולה בשבוע"
אבל ממה ששמעתי מאחרים אם יש לך שאלות משל עצמך אז קודם כל - לחקור לפני זה על התפקיד שאת מתראיינת אליו ו השכר הממוצע בשוק ואז בראיון אין שום בעיה לשאול מה המשכורת שהם מציעים
זה למשל
אנונימית
שואל השאלה:
תודה :)
האם התגברת על החרדה בזה שכל פעם זייפת ביטחון בשיחות טלפון או שהיתה לך גם עוד שיטה להתגבר?
אני חושבת שהשיטה הזאת הגיונית, אבל מצד שני אצלי ככל שאני מנסה לדבר בצורה יותר ברורה אני גם יותר חוששת לעשות טעות בדיבור, ואז כשאני עושה טעות קטנה אני נכנסת יותר ללחץ וטועה עוד יותר
תודה :)
האם התגברת על החרדה בזה שכל פעם זייפת ביטחון בשיחות טלפון או שהיתה לך גם עוד שיטה להתגבר?
אני חושבת שהשיטה הזאת הגיונית, אבל מצד שני אצלי ככל שאני מנסה לדבר בצורה יותר ברורה אני גם יותר חוששת לעשות טעות בדיבור, ואז כשאני עושה טעות קטנה אני נכנסת יותר ללחץ וטועה עוד יותר
אנונימית
שואל השאלה:
זה מעודד לשמוע שאחרי הרבה ניסיונות מצליחים ומדהים שהצלחת כל פעם לנהל שיחות טלפון למרות החרדה. מקווה שגם אצליח :)
זה מעודד לשמוע שאחרי הרבה ניסיונות מצליחים ומדהים שהצלחת כל פעם לנהל שיחות טלפון למרות החרדה. מקווה שגם אצליח :)
אנונימית
אני לא אשקר התהליך הזה כולו היה ניסוי וטעייה והיו המון מקרים שבהם הרגשתי שעשיתי משהו לא נכון לפי התגובות של האנשים
אבל מזה לומדים והיום הגעתי למצב ש99% מהזמן אני יכולה לנהל אינטראקציות כאלה מבלי "לטעות"
הפעמים שאני כן טועה זה כשאני לא מרוכזת בגלל עייפות או תשישות
והאמת שהניסוי והטעייה לא שיפר את החרדה
הייתה תקופה שחשבתי שכן ואז הפסיכיאטר אמר לי שומעת, זה שלמדת איך ליצור אינטראקציות לא אומר שהחרדה לא קיימת יותר וזה אפילו עוד יותר מחמיר את זה
אולי זה פשוט עם הניסיון והגיל וכל פעם שהזכרתי לעצמי שגם אם זה הרגיש לי ש "טעיתי" אני לא יכולה להיות מושלמת וזה מוגזם לצפות מעצמי להיות on top of it כל הזמן זה סוחט ממך את כל האנרגיות
ולפעמים אני אפילו שלמה עם זה והגעתי למצב שבהרבה אינטראקציות מסוימות אני לא נותנת את אותה השתדלות כי הבן אדם מולי לא שווה את זה
אבל מזה לומדים והיום הגעתי למצב ש99% מהזמן אני יכולה לנהל אינטראקציות כאלה מבלי "לטעות"
הפעמים שאני כן טועה זה כשאני לא מרוכזת בגלל עייפות או תשישות
והאמת שהניסוי והטעייה לא שיפר את החרדה
הייתה תקופה שחשבתי שכן ואז הפסיכיאטר אמר לי שומעת, זה שלמדת איך ליצור אינטראקציות לא אומר שהחרדה לא קיימת יותר וזה אפילו עוד יותר מחמיר את זה
אולי זה פשוט עם הניסיון והגיל וכל פעם שהזכרתי לעצמי שגם אם זה הרגיש לי ש "טעיתי" אני לא יכולה להיות מושלמת וזה מוגזם לצפות מעצמי להיות on top of it כל הזמן זה סוחט ממך את כל האנרגיות
ולפעמים אני אפילו שלמה עם זה והגעתי למצב שבהרבה אינטראקציות מסוימות אני לא נותנת את אותה השתדלות כי הבן אדם מולי לא שווה את זה
אנונימית