למה יש בני 20+ שמתנהגים כמו 40 אבל בני 20+ שמתנהגים כאילו הם עדיין בני 17?

חלק חווים אירועים שמכריחים את המחשבה שלהם להתבגר, במיוחד בשירות הצבאי

שואל השאלה:
אני מגיל קטן עברתי חיים שהם מאוד קשים.. כאילו לא משהו שהיה בשליטתי זה פשוט קרה ואני עדיין בגיל 21 מרגישה שאני בגיל 18 לא שאני כזו רחוקה מגיל 18 אבל כשאני רואה בנות בגילי או קצת יותר ממני מתנהגות למשל מדברות כמו אימהות או פחות מדברות בקול או פחות זורמות כבר ליציאות ושוקעות רק בעצמן ובחבר שלהן זה מרגיש כאילו הן כבר אימהות ל6 ילדים ואז אני יוצאת "מפגרת" ומישהי אחת קראה לי ולשתי חברות שלי "אוטיסטיות" כי היא שמעה אותנו בבית קפה אומרות שאנחנו שמחות שאנחנו בנות 21 כי אין צרות על הראש ושאנחנו יכולות לחגוג כמה שבא לנו
וואו יצא ארוך אבל מקווה שזה הסבר טוב
זה קצת מעורר חוסר ביטחון כי אני לא מרגישה שאני אשתנה גם בגיל 30 אבל זה גם כי מרוב הילדות והנעורים הקשים שעברתי בבתי חולים אני מרגישה שהאופי שלי תמיד ירצה להיות בקטע של לחגוג ולהנות ולהיות עם אנשים במציאות ולהרגיש בת 18 כי זה חסר לי וזה די חזק באופי שלי כבר

מותר לחיות את הרגע וזה הכי יפה בעולם הלואי והייתי נותנת לעצמי להיות בגיל האמיתי שלי

זה תלוי באופי יש בני אדם יותר בוגרים מאחרים

תלוי בנקודות פתיחה של הבן אדם האופי המולד הדברים שהוא חווה

מותר לחיות את הרגע וזה הכי יפה בעולם הלואי והייתי נותנת לעצמי להיות בגיל האמיתי שלי