למישהו יש דבר תורה על פרשת השבוע לתת לי לשולחן שבת?

שואל השאלה:
אמאלה תודה לכםם שבת שלוםם❤
^וכן אחותי
נלמד בשבת

אני בעד שתקדימו את הלימוד לימות השבוע ונעשה חברותא
מה אומרות?

שואל השאלה:
אני ממש בעד
בכל זאת בואי נסכם שבמוצש אנחנו שולחות אחת לשניה נקודות שאהבנו מהשיחה?

אני מאוהב בשאלה הזאת
שבת שלום לכולם ❤

אתחיל ואומר שזהו לא דבר תורה שאני כתבתי. אלא הרב בני מרקוביץ- חב"ד מוסקבה

מבוסס על התוועדות כ' מנחם-אב התשט"ז פרשת עקב.

יהודי אחד ניגש אל הרבי מליובאוויטש על מנת לקבל את ברכתו בעניין מסויים. "רבי, יש לי בעיה וקושי" פתח היהודי את דבריו.
הרבי חייך חיוך רחב והפסיק את היהודי מדיבורו. " קושי ובעיה הינם דברים אינדבידואלים של בני אדם. יש אנשים שרואים בזה מכשול. יש אנשים שקוראים לזה "אתגר". ואני, אני קורא לזה "הזדמנות". הזדמנות לצמוח מתוך הקושי ולגלות תעצומות נפש אדירות."


בפרשת השבוע, משה רבנו ממשיך בנאום חייו אל עם ישראל. כשמגיעים לשלב האזהרות- מה יקרה במידה ובני ישראל יפנו עורף לריבונו של עולם, הוא פונה בדבריו ומזכיר להם את עמידתו האיתנה של אלוקים לצידם לאורך שנות הגלות במדבר.

"המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש, שרף, ועקרב. מקום צמאון אשר אין מים"

באחת משיחותיו השבועיות, עמד הרבי על תוכן הפסוק ופירשו כך:

הבה נקח לדוגמא יהודי שכל חייו למד תורה וקיים מצוות. הנה לצערנו אנחנו עדים לכך, שכל זה אינו ערובה לכך שימשיך לחיות על פי אורח היהדות כפי שחינכוהו משחר ילדותו. ובהחלט יתכן שלב בחייו בו הוא יתדרדר במדרון תלול אשר אין לו סוף.

כיצד קורה הדבר? איך יתכן שיהודי מפנה עורף לכל המסורת מבית אבא?
התשובה נעוצה בפסוק הנפלא שצוטטנו לעיל.

מגיעה התורה ואומרת. הבעיה מתחילה קודם כל בזה שאנחנו חושבים שהמדבר הוא "גדול ונורא". עצם העובדה שיהודי נותן מקום לדבר שלילי ומתייחס אליו כאל מציאות, כאל משהו "גדול", כאל משהו שצריך לירא ולפחד ממנו, כבר גורמת לו להפסיד במערכה עוד לפני שהתחילה בכלל!!!
בכל פעם שהוא ירצה לעשות מצווה או משהו חיובי אחר, תמיד יהיה את הנודניק הקטן מבפנים שילחש לו "עזוב אותך משטויות והרפתקאות מיותרות. למה לך? העולם גם ככה הוא מקום קר וחשוך. מה כבר אתה יכול לפעול ולשנות בו?! תשאר בבית שלך, עדיף ככה"

השלב הבא בהתדרדרות אחרי שנתנו מקום ל"גדלות" ול"נוראות" של הרע, הוא- "נחש".
אחת התכונות בנחש הוא הארס הנחשי, שבטבעו הוא ארס חם ומבעבע.
ובפאפארזה לענייננו, אחרי שיהודי נותן מקום לעולם שלילי ורע. הרי שלאט לאט הוא מתחיל להתלהב ולהתחמם מכל התענוגות שיש לעולם להציע. וכשהלב מתלהב מדברים חומריים, בד בבד הוא מוריד את לבל ההתלהבות בענינים של קדושה

הנקודה הבאה בירידתו הרוחנית של האדם היא "שרף"
עכשיו כבר לא רק שהאדם מתלהב כל כולו מדברים נחותים וגשמיים. אלא שכל התלהבות של קדושה שפעם עוד הייתה אצלו, פשוט "נשרפה" ולא נותר ממנה זכר

הלאה, נקודת הציון הבאה היא "עקרב". עקרב בניגוד לנחש, הארס שלו קר. דבר זה מסמל מצב אנוש ביותר בדי-אן-איי הרוחני שלו. לא די שאין לו זמן ופנאי להתלהב מדברים של קדושה. אלא שעכשיו הוא גם מתייחס אליהם בקרירות יתרה. כאילו אין הדבר נוגע לו.

קריסת המערכות הטוטאלית מגיעה בשלב הסופי. כשהיהודי מוגדר כבר כ "צמאון אשר אין בו מים"
אפילו כשמנסים לעורר אותו מלמעלה ולתת לו מנת אנדרנלין של קדושה במידה בלתי מוגבלת. אין פרטנר.

ב.
הבה נתבונן. מה הביא יהודי למצב ששנשמתו נמצאת בתרדמת עמוקה שאחריתה מי ישורנו? זה שהוא בסך הכל התייחס לעולם וליצר הרע כאל יריב שקול. כשהוא נתן לו מקום ואמר: "וואו, זה וואחד קושי. איך נתגבר על זה"?

אם מלכתחילה, היהודי היה דוחה את הגישה הזאת בשתי ידיים, ואומר "אני יהודי. אין דבר שגדול עלי. העולם הזה הוא לא יותר מפונקציה של שקר חסר תכלית" הרי שהרע היה מתבטל מאליו והולך לחפש לו קליינטים אחרים. ברגע שהרע מבין שיהודי לא רואה בו כלל כאוייב ראוי, הוא הולך ונימוג מאיליו.

המוסר השכל שניתן ללמוד מכאן הוא עצום. לכל אחד מאיתנו ביום יום, יש אין ספור פעמים בהם אנחנו נתקלים באתגרים שונים ומשונים.
נוסחת הפלא לצלוח ולנצח את אותם אתגרים היא ההבנה הפשוטה ש-דבר ראשון אנחנו לא נותנים להם מקום! אנחנו לא מתחילים אפילו לחשוב עליהם. אנחנו חזקים הרבה יותר מהם. וכדברי הסלנג הידוע-"קטן עלינו"

כשזוכרים את הרמה בה אנחנו נמצאים. את השלב הגבוה במשחק שממנו אנחנו מתחילים. הרבה יותר קל להתגבר על קשיים ואתגרים כל שהם.
כי לנו הכח ולנו הגבורה בחסדו של ה' ית'.

לכאורה, סתירה היא בפסוק: מצד אחד מתוארים כאן בני ישראל כמי שהתהלכו במדבר מעונים ורעבים (ויענך וירעיבך), ומצד שני נאמר שהיה להם אוכל די צרכם, בזכות ירידת המן (ויאכילך את המן).

[וכך קשה גם בהמשך, בפסוק טז, שם נאמר המאכילך מן במדבר למען ענותך; במה מתבטא העינוי, אם האכילם הקבה מן?].

שאלה זו שואלים חזל במסכת יומא (דף עד עב), ומתרצים שתי תשובות:

תשובה אחת אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל, דהיינו, חלק מתחושת השובע והנאת המאכל היא הראייה שלו, ואילו למן, לא הייתה צורה מוגדרת של אוכל (ואמנם היה גם יתרון בכך, שיכלו להרגיש כל טעם מאכל, אך בסופו של דבר לא ראו באופן מוחשי את המאכל שבו חפצו, ולכן, על אף מעלות המן, חשו עינוי).

תשובה נוספת אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו. כלומר, העינוי היה בתחושת חוסר הוודאות, האם גם למחרת יירד המן. חוסר וודאות תמידי כזה יוצר תחושת עינוי ורעב מבחינה פסיכולוגית, גם אם מבחינה גופנית אדם אוכל כדי צרכו.

ואילו על דרך הווארט ראיתי מיישבים את השאלה כך: כידוע, על פי חזל (יומא עה עא), המן ירד לכל אדם לפי דרגתו: לצדיקים, ירד המן קרוב לאוהליהם, ולעומת זאת, אלה שאינם צדיקים נאלצו לצאת רחוק וללקוט, שכן המן ירד בריחוק מפתח אוהליהם. ולפי זה מוסבר יפה כיצד היה מקום לעינוי ולרעב על אף ירידת המן כי המציאות השכיחה היא שישנם אנשים רבים שאינם צדיקים, הרגילים להראות עצמם כגדולים וצדיקים; ובמדבר, אנשים מסוג זה באו במבוכה, כי המן ירד לפי דרגתם האמיתית, רחוק מאהליהם; ומאחר שבושו בכך, העדיפו את הרעב על הבושה והתאפקו ורעבו ולא יצאו ללקוט (ורק לבסוף, כשחזרו כולם לאהליהם, יצאו באין רואה). וכך אירע שעל אף ירידת המן, היו שבאו לידי עינוי ורעב

אשרייך

כמובן! (:

בפרשת עקב כתוב "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת" כלומר הקדוש ברוך הוא מדבר על מעלותיה של ארץ ישראל וישר אחרי זה הקדוש ברוך הוא מוסיף את העניין של ברכת המזון "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" כלומר הברכה הזאת היא ברכת הודיה על ארץ ישראל ולכאורה זה לא מובן הרי אנחנו אומרים את הברכה על האוכל "ואכלת ושבעת" אלא שבאמת עיקר ומהות הברכה היא על הארץ
את הדבר הזה אפשר גם לראות על ידי הדין בברכה על שבעת המינים שכל מה שיותר קרוב למילה ארץ בפסוק "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" אז המעלה שלו יותר גדולה וזה לא סתם סימן לדעת על מה לברך ראשון אלא שארץ ישראל היא מקור הקדושה והברכה וכל מה שקרוב לארץ זה אומר שהוא מגלה יותר את הקדושה שיש בארץ ישראל הרי הפירות הם הגידולים של הארץ ועל ידים בא לידי ביטוי זה שהארץ מוציאה את הכוחות שיש בה אל הפועל כלומר את הפירות שגדלים ממנה
מכאן יוצא שארץ ישראל שהיא ארץ קדושה היא מעבירה מהקדושה והשכינה שבה לפירות שהיא מוציאה ובגלל זה בפירות של ארץ ישראל יש קדושה וצריך לתת מהם תרומות מעשרות שביעית וכו' ואת הקדושה הזאת שיש בפירות אנחנו באים לגלות על ידי הברכה כי הברכה נועדה לגלות את הרוחניות שבמאכל ואת השפע האלוקי שיש בתוך המאכל והשפע הזה כמו שאמרנו מגיע מקדושתה של ארץ ישראל
מכאן אנחנו יכולים להבין שהאוכל הוא לא רק מזין אותנו מבחינה גופנית אלא הוא משפיע עלינו גם רוחנית כלומר הוא מקשר את הגוף והנשמה ביחד והגוף שלנו נהנה מהצד הגשמי במאכל וכשאנחנו מברכים גם הנשמה שלנו נהנת מהצד הרוחני במאכל וככה יש קישור נפלא בין רוחניות וגשמיות על ידי פעולת האכילה
עומק המשמעות של המושג אכילה זה התקשרות עם אור האלוקות ובגלל שהגוף גשמי אז הוא יכול להתקשר רק דרך הרובד הגשמי והאור האלוקי מצטמצם למשהו גשמי ומכאן יוצא שבתוך המאכלים שלנו יש ניצוצות קודש ושפע אלוקי שמופיע ברובד גשמי במאכל וכשאנחנו אוכלים אותו אנחנו מתחברים לשפע האלוקי שמחובר לזון את הגוף שלנו
הפלא הזה זה הפלא של ארץ ישראל ולכן כשאנחנו מברכים אנחנו מברכים על הארץ כי ארץ ישראל היא הכח הגדולה שמחבר בין השמיים לארץ שמוריד את האור הרוחני לרובד הגשמי
בפרשת ואתחנן שיש בה את מתן תורה זה מה שמאפיין את הצד הרוחני העליון כמו תורה ותפילה וזה רובד רוחני בלי גשמיות וזה מה שניתן לנו במדבר לעומת זאת בפרשה שלנו שיש בה את ארץ ישראל וברכת המזון שהתחדש משהו מיוחד וזה ברכה על החיבור של הרוחניות עם הגשמיות
החיבור הזה של הרוחניות עם הגשמיות בא ללמד אותנו על כל מהות החיים שלנו בארץ ישראל שגם ברובד הגשמי אנחנו נפגשים עם הקדוש ברוך הוא דרך הטוב והשפע שיש לנו מארץ ישראל שזאת התגלות של הקדוש ברוך הוא אלינו גם ברובד הגשמי וכמובן שגם צריך להזהר שלא לתת לגשמיות להוביל ולהוריד אותנו כמו שכתוב בהמשך הפסוקים "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"
אז איך אנחנו בעצם נזהרים ונשמרים? - על ידי ברכת המזון "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" מתי שאנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא כשאנחנו מקפידים בברכת המזון כשאנחנו מקפידים בברכות הנהנים ובכל שאר הברכות - אנחנו מחברים את הכל לקדוש ברוך הוא וממילא יוצא שאנחנו בתזכורת מתמדת לחבר את העולם הגשמי לשורשו הרוחני ואז ממילא אנחנו לא נגיע למצב של "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" כי הברכות תמיד מזכירות לנו שם שמיים ובגלל זה נורא חשוב לברך עם כוונה אמיתית כי זה קשר אמיתי ורציף עם הקדוש ברוך הוא
על הפסוק "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" חז"ל אומרים במדרש "תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" חז"ל לא באים לשלול את פשט הפסוק אלא חז"ל בדרשה באים לתת לנו את הדרך ליישום של זה בפועל כלומר שעל ידי אותם מאה ברכות שנברך אותם בכוונה אנחנו נקיים נזכה לקיים את "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ"

שבעזרת השם נזכה לקשר בין הגשמיות לרוחניות שנזכה להתחבר לקדוש ברוך כל רגע ורגע ושנזכה לראות את הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:

שואל השאלה:
ישש כיף לי

שואל השאלה:
גם אותי אז יופי

שואל השאלה:
איך אני אוהבת אתכם יהודי סטיפס

במוצאי שבת תרשמו כולם פה

אני איתך

מי שרוצה להצטרף לחברותא (דבר מלכות) לשבוע הבא, לשלוח אליי הודעה
כשיהיה יום ושעה מדוייקת אעדכן:)

^^מצטרפת לשאלה

יאללה נכנסתי גם למסיבה

שואל השאלה:
דיי איזה כיף אמאלהה
אין כמוכם
אז השבת נלמד ובמוצאי שבת נשלח כאן נקודות שאהבנו משיחה של הרבי, והשבוע מי שרוצה להצטרף לחברותא יכול להגיד לעוד אחת;

חחח נראלי כל אחת מדברת על משהו אחר..
נקודות מהשיחה השבוע תשלחו כאן במוצאש

ללמוד שבוע הבא ביחד באמצע שבוע, כל מי שרוצה- לשלוח לי הודעה:)

זה רק לבנות או שאפשר גם? ;)

יופי עכשיו זה לא רק בנות

בוודאי

לימוד בשבת שווה פי מיליונים מחול לימוד תורה בשבת של שעה שווה של שנה ביום חול

שואל השאלה:
למי שצריך-
בבתי כנסת חב"דיים מחלקים שיחות דבר מלכות מודפסות בחוברת קטנה, אז אפשר להשיג שם

טוב אני מצטרף נראה לי

תזהר אחי אתה על 32 נקודות אמינות

שואל השאלה:
אז בואו נסדר קבוצה של בנים וקבוצה של בנות?

^בדיוק

שואל השאלה:
נעע שיחה של הרבי זה פשוט
שיקראו כל אחד אות

תמיד אני אנונימי

שינשיל אני בעד אבל בנים תצטרפו אליי

שואל השאלה:
פותחים שיעור לגברים אתה יכול להדריך אותו^^

שואל השאלה:
לא צריך למסור, תלמדו ביחד, כל אחד קורא אות לפי הסדר

זה חברותא
כולם יחד אתה לא מעביר לבד

שואל השאלה:
מעולה
שבת שלום לכם יהודי סטיפס
איך אני מתה עליכם זה לא אמיתי
נדבר במוצ"ש בגאולה האמיתית והשלימה

"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"

מה משמעות שמר?
שהרי אנחנו מודעים בפסוקים שה' תמיד יהיה איתנו מעתה ועד עולם והברית הזאת תהיה מעתה ועד עולם.

התשובה היא שאבא תמיד אוהב את ילדיו,גם אם הם עשו מעשים נוראים כי הם ילדיו.
אבל יש הבדל גדול בקשר של אבא וילד בקשר תמידי מאשר אבא וילד בקשר לא תמידי.
ויש הבדל בהנהגת ההורות לבין ילד שמתנהג כראוי לבין ילד שלא מתנהג כראוי.
ואם ילד יתנהג כראוי,הוא יקבל פרס ויזכה לכבוד.

כך גם עם ישראל,ה' תמיד אוהב את ילדיו בכל מצב אבל הקשר ההדוק ונחת הרוח מגיע דרך קיום מצוות.

שואל השאלה:
^תודהה

^שמח לעזור

שואל השאלה:
חברותא דבר מלכות, נלמד השבוע בע"ה אי"ה

כולם נתנו לך דבר תורה, אז נתתי לך קריאה פרשת עקב

אתה תימני? ^

כן

שואל השאלה:
חחח אמאלה
תודה

קראת יפה רק שים לב שאות ר שלך שבורה ככה שאתה אומר ג ללא דגש זה נשמע אותו דבר

וגם להפריד בין לא שהוא שלילה ולבן לו פירוש בשבילו

כן אחי אני מתקשה בדבר הזה

שמעת עוד בעיות בקריאה שאני ישפר?

לא הרבה טפחא אתה קצת לא עוצר

שואל השאלה:
המילה "עקב" מזכירה את תקופת 'עקבתא דמשיחא'- עקבות המשיח.
למילה עקב יש שני פירושים:
1. תחתון, ממוקם הכי נמוך.
2. עקב מלשון סוף.
זאת התקופה שלנו עכשיו, של סוף הגלות והתחלת הגאולה :)
מצד אחד, אנחנו מצויים בדור הכי נמוך, נחות ומבולבל, כמו העקב שהוא החלק הכי נמוך בגוף האדם, אבל עם זאת, זהו הדור של העקב והסוף, שבו מסתיים צער הגלות ומייד ממש מתגלה משיח!

שבוע טוב ומבורך ממני ומאנונימיתית דתיה❤
שנזכה כבר לגאולה האמיתית והשלימה!

מחכים מחכים

שואל השאלה:
היי היי מה זה ההאשמות האלה!! אני ואנונימית דתיה מנסחות משהו יפה, כמה דקות.
שיחה מטורפת לגמרי, מלא עניינים מיוחדים, כדאי ממש ללמוד

בסוף לא רשמתם כלום חחח

יעס על העולם!!