איך האבסורד והמרד של אלבר קאמי הגבר לא סותרים אחד את השני?

מה-

אממ

כשהאבסורד והמרד משולבים, קאמי אומר שהמרד לא סותר את האבסורד אלא מתגבר עליו. האדם מודע לזה שהמציאות חסרת משמעות, ולכן בוחר לעצב את החיים שלו בצורה של מרד אישי. המרד הוא תגובה של הכרה באבסורד אבל גם התמודדות איתו, יצירת משמעות מתוך חוסר המשמעות הבסיסי.
ככה האבסורד והמרד לא מנוגדים אלא משלימים אחד את השני וכאילו מייצגים שני צדדים של אותו מטבע.


חח השקעתי כל כך הרבה בעריכה של זה ופיסוק וגם הביטוי של שני צדדים של אותו המטבע.
וואו
תהנה ותעריך אותי

אוף למה אין לי עשרים פלוסים לפחות על התשובה? השקעתי!

שואל השאלה:
"לא" זאת מילה חזקה
^^^^אבל איך זה שייך?

שואל השאלה:
אני בטוח שלא

^^הוא לא שאל *האם* יש סתירה, מהשאלה דווקא מבינים שהוא יודע שאין סתירה אבל לא מבין *איך* אין סתירה במצב שבו אין סתירה שזה המצב הנתון

המרד בעצמו הוא ההכרה באבסורד
אני לא רואה פה סתירה

שואל השאלה:
הקטע הוא שאם החיים אבסורדיים ואין להם משמעות, אז איך המרד, שהוא בעצם להילחם באבסורד ולהמשיך לחיות, לא סותר את זה? כי מרד זה סוג של לנסות למצוא משמעות. אז אולי יש פה קטע של סתירה בין ההכרה שהחיים חסרי פואנטה לבין זה שאתה מורד בהם? איך זה מסתדר?

המרד הוא לא מלחמה באבסורד, להפך, המשמעות של המרד היא להכיר באבסורד ולא לבטל אותו כמו שעשו קירקגור והוסרל (מה שקאמי מכנה התאבדות פילוסופית), המרד משמעו לשמר את משוואת האבסורד ולהכיר בו.
שים לב שאלבר קאמי לא מנסה לפתור את בעיית האבסורד, המטרה של הספר היא להבין איך האבסורד לא מוביל להתאבדות, ואת זה קאמי משיג באמצעות המרד החירות והתאווה.

שואל השאלה:
סבבה, אבל איך המרד לא סתם הופך לניסיון פתטי להדביק משמעות איפה שאין?

הוא לא מנסה להדביק משמעות
אני חוזר שוב, המרד הוא ההכרה באבסורד, בדיוק ההפך מלהדביק משמעות

שואל השאלה:
אז אם המרד לא מנסה להדביק משמעות, אז מה הוא עשה כל הזמן הזה? איך זה לא פשוט עוד דרך להתחמק מהעובדה שאין באמת משמעות?

מה שהוא עושה כל הזמן זה להבין איך אפשר להישאר עם האבסורד ולא להגיע להתאבדות

שואל השאלה:
^ אז איך זה לא סתם לשחק משחק עם עצמנו במקום להתמודד עם האבסורד כמו שהוא?

שואל השאלה:
^^^ אז זה סתם התחמקות

ברירת המחדל הראשונית של אדם שמכיר באבסורד ומנסה להתמודד איתו זה התאבדות מחוסר משמעות, קאמי נותן לך כיוון מחשבה שבו ההכרה באבסורד לא תוביל אותך להתאבדות.

שואל השאלה:
אז אם קאמי מציע דרך להתמודד עם האבסורד מבלי להתאבד, זה אומר שהמרד הוא סוג של פתרון שמנסה לעקוף את האבסורד, לא רק לקבל אותו. איך זה לא סותר את העובדה שהוא מדבר על חיים חסרי משמעות?

אתה קורא לזה לעקוף את האבסורד כי מבחינתך האבסורד יכול להוביל רק להתאבדות, אלבר קאמי מסביר למה האבסורד לא מוביל בהכרח לשם.
נראה לי שהסברתי את זה מספיק פעמים אני לא יודע מה קשה להבין

שואל השאלה:
בסדר אני מנסה להבין למה להתעצבן?

שואל השאלה:
נו זה עדיין נשמע כמו ניסיון להכניס סדר ומשמעות איפה שבמקור אין.איך זה לא פשוט מנגנון הגנה, ניסיון לרכך את המכה במקום לקבל את האבסורד במלואו?

אחי ענו לך פה תשובות טובות לגבי השיטה של קאמי הוויכוח שלך לא יוביל לשום מקום כי כולם פה עונים לך מהנק' מבט של קאמי ולא מהנק' מבט שלהם

שואל השאלה:
^^^
אז אם המרד זה פשוט סירוב לקבל את האבסורד תוך כדי שאנחנו משחקים את המשחק של להיות מודעים לו, אז מה זה בעצם חוץ מאיזו הצגה ריקה?

שואל השאלה:
אני חושב שהבנתי, תודה לכולם