מה הייתם עושים בסיטואציה כזאת (ארוך)

סבתא שלי חולה מאוד כבר כמה שנים, הייתי גר אצלה רוב הילדות שלי ומעריך את זה אבל יש לה גישה שמרוקנת ממני כוחות ואני לא יכול עם זה היא קוראת לי כפוי טובה ועושה לי מצפון שזה רק מרחיק אותי יותר, היא בוכה עם דמעות על איך שהיא נכשלה בחיים (היא לא) כל פעם שאני בא או מנסה להוציא ממני מה אמא שלי עשתה לא בסדר כדי לריב איתה (אמא שלי מכרה את האוטו לדודה שלי ובטיפשותי לא חשבתי שזה בעיה או סוד ועכשיו היא עובדת על לנשל את שתיהן מהירושה בגללי)
לאחרונה היא שולחת את סבא לבית שלי עם אוכל בלי להגיד לי ואז אני יודע רק כשהוא כבר כאן

זה קצת מטופש אבל יש לה גישה מאוד מורידה אני יודע שכל הסבתות ככה אבל היא באמת מוכשרת והיא לא מפסיקה כי היא חושבת ש"זה מה שאנשים צריכים לשמוע" אבל אני באתי לשתות איתך תה לא לשמוע שאני כישלון כפוי טובה

בקיצור אני לא בקשר כמעט, המצפון הורג אותי אבל אין לי כוחות להתמודד עם זה אני לא פיליפינית ולא פסיכולוג מה הייתם עושים