מה הקטע של היהודים לבקש סליחה ביום כיפור ואחרי זה להמשיך לעשות חטאים

מי יודע

צביעות

זה כולם עושים לא רק יהודים

תלוי למה מבקשים סליחה ביום כיפור

מה הקטע של בן אדם שרוצה להתקדם בכל תחום שהוא, שמירת משקל, אימוני כושר, גמילה מהתמכרות כלשהי, ליפול שוב ושוב, להתחרט להיות מתוסכל, לחשוב איך להתגבר פעם נוספת ולאט לאט להתקדם?

מה הקטע בין בני זוג שאחד פוגע כך או אחרת בשני, מבקש סליחה, מבין היכן טעה ובכל זאת מפשל מדי פעם, עד שמוצא את הנתיב לשינוי אמיתי ותיקון?

סליחה ביום כיפור חייבת להיות עם כוונה אמיתית להשתפר
"אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר"

זה לא הקטע..
אתה לא צם בכיפור בשביל - טוב אחרי זה אני אחזור להתנהג רע. כתוב שאם עושים ככה יום כיפור אינו מועיל


ברגע שיש כוונה אמיתית לחזור למוטב יום כיפור מכפר, אם אחרי זה אתה שוב נופל זה משהו אחר. וגם להתנהג שוב בצורה טובה זה לא תהליך של יום.. לוקח זמן

צביעות

שאני מתחרטת על משהו, אני באמת מתכוונת לזה

יש אנשים שעושים זאת(צום יום כיפור) מתוך חובה ולא מתוך חרטה, מי יודע..?
כמו אומרים, רק ה' שופט אותנו.

^
הצום הוא גם אמצעי לעורר את האדם לחרטה ולשינוי פנימי.
הנביא ישעיה מגיב לטענות העם מדוע הוא לא נענה משמים למרות שערך צומות:
ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ
עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע?

ועונה להם:

ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ
וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ??
ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ?
הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ?
הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהֹוָה?

ומדריך אותם מהו צום ראוי:
ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ:
פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע
הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה
וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים
וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ:
ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ
וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ
וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם:

והתוצאה:
ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ
וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח
וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ....

ואם אינני טועה זו ההפטרה שקוראים ביום כיפור..

אז מה אתה מעדיף שנמשיך לעשות חטאים בלי לבקש סליחה?
אנחנו מבקשים סליחה לא רק ביום כיפור
וגם כולנו בני אדם וזה לגיטימי אף אחד לא נקי מחטאים גם הרב הכי גדול בעולם מבקש סליחה על חטאים שהוא עשה
לא סוף העולם

ואגב אם אתם קוראים לזה צביעות
אז הצביעות היא לא כשאנחנו הולכים לבית הכנסת ומבקשים פעם בשנה סליחה מאלוקים (דווקא שם שם זה אנחנו האמיתיים) , אלא להיפך
אנחנו צבועים בשאר ימות השנה שאנחנו מתרחקים מהקדוש ברוך הוא
חזק וברוך שבת שלום רק אהבה

^^^ נילס,
א. באמת צריך ללמוד כל הזמן וככל שלומדים מתקדמים והמעשים שלנו מקבלים ממד עומק.

ב. אתה חושב שכל חייל שמצהיר אמונים בהשבעה באמת שלם בליבו עם מה שהפה שלו צועק? וכל נער, ואפילו מבוגר, שמח לעזוב את הפלאפון באמצע צפירה ביום הזיכרון וחושב רק על החיילים שלנו?
וכל אזרח שמח כשהוא משלם מיסים וחושב על מלא אידאלים ודברים טובים שהוא שותף להם בכספו?
אני מעריך שממש לא, ובכל זאת, יש ערך למעשה. בסוף המעשה מחזיק המון, ויש הבדל גדול בין מי שבשורה התחתונה עשה, גם אם עשה בכוונות חלקיות או נמוכות, לבין מי שכלל לא עשה, אפילו אם חיכה להיות במדרגה מאוד גבוהה עד שיעשה.

ג. הלב שלנו, שמחזיק את הכוונות שמלוות את המעשים הוא דבר מורכב ונסתר. יש בו מעלות ומורדות, הוא לא מתגמש כמו פלסטלינה לכל דבר שתפסנו מיד בשכל שלנו. העולם הפנימי של בן אדם זקוק לזמן ולתהליך עד שהוא מתקדם. שינוי פנימי הוא מסע. יש לי אמון בבני אדם שהם מסוגלים לעשות שינויים מופלאים בעולמם הפנימי, גם אם הם יתעוררו אחרי שנים וגם אם השינוי עצמו ייקח עוד שנים. הם זקוקים לשם כך לאמון וסבלנות ועוד אמון. המעשים יכולים להיות צעדים ראשונים במסע הזה. ויש יחסי גומלין בין המעשים וגין הרצונות והכוונות.


ד. לגבי תשליך, הוא מעשה סימבולי, ממש כמו תפוח בדבש.

^ אני חוזר בתשובה ולא זה לא "נחמה"

כי זה יום שמעורר את הסליחה
באמצע יום רגיל אנשים לא ניגשים לבקש סליחה
ויום כיפור מעורר אותם לעשות את זה
ומי שלא שלם עם הסליחה לא יבקש אותה, למרות שיש מלא צבועים

חחח זה כזה שאלה מפגרת כל אחד עושה את ההשתדלות שלו והמאמצים שלו כל השנה ויש ימים ותקופות מיוחדות בדביל להזכיר לנו את סה עוד יןתר כמו שיש חגים ומצוות להיות בשמחה יש גם ימים שצריך להתמקד בתיקון
לא להגיד את זה כאילו דתיים חוטאים יוצר מחילוניים כי זה צביעות בשיא