פריקה - אשמח שתקראו

שואל השאלה:
כמובן לא חשבתי את זה
אני מרגישה פשוט פחות בנוח
תודה בכל מקרה שהצעת

שואל השאלה:
תודה ממש

וואו אני ממש מצטער בשבילך
תהי חזקה
ובאתי להציע לך אם את רוצה אני אשמח בפרטי אבל אם את מרגישה לא נעים שיראו
אז תדברי עם ערן או סהר וכו' והם יכולים לעזור לך מה לעשות כדי להתגבר ולחזור לעצמך
בהצלחה לך:)

יואו תקשיבי זה קרה לי גם שההורים שלי נפטרו, כנראה זה איזשהו מנגנון רגשי של הגוף או שבגלל שזה משהו כל כך עוצמתי אז כבר לא נבכה מכל דבר קטן
ומשתתפת בצערך❤❤
ואם איכשהו תרגישי בנוח אשמח שנדבר

שואל השאלה:
תןדה לכולכם באמת באמת לא מובן מאליו

משתתפת בצערך❤❤❤❤
את לא לבד כולנו אמתך תמיד מוזמנת לפנות אלי בפרטי❤

גם אני הייתי ככה שסבא שלי קיבל התקף לב (שרד) עם הזמן זה קצת עבר לי

שואל השאלה:
❤❤❤

היוש קודם כל משתתפת בצערך ובאמת לכל דבר אני פה
קרה לי אותו הדבר פעמיים בחיים שלי
פעם ראשונה לפני בערך שלוש שנים
נכנסתי לסוג של חרדה מהעולם
לא הייתי יוצאת מהבית לא הייתי מביעה שום רגש לא הצלחתי לבכות מכלום לא הייתי מצליחה לשמוח מכלום אבל מה שבאמת עזר לי זה שהלכתי לפסיכולוגית אבל בעיקר להיות מוקפת תמיד באנשים ובחברים שעושים לי טוב ולאט לאט זה השתחרר איכשהו
הפעם השנייה הייתה כשסבא שלי נפטר לפני שנה את האמת שעד היום לא בכיתי על המוות שלו
ובכלל כל החודש אחרי שהוא נפטר דיי הייתי בשוק מהסיטואציה ולא ידעתי להביע רגש באמת חודש שלא צחקתי חודש שלא שמחתי לא כלום ובאמת מה שעזר לי זה שוב המשפחה והחברים שעשו לי טוב
אני גם חושבת שבאיזשהו מקום זה גם הזמן
הוא מרפא ועושה את שלו
חייבת לציין שהיום אני במקום יותר טוב בחיים שלי אולי הכי טוב אפילו ואני בסדר ואם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לאחרים שמתמודדים עם אותו הדבר אני אשמח

^גיבורה תודה ששיתפת❤

אל תדאגי בסוף הכל יהיה טוב

שואל השאלה:
תודה
אבל אני פשוט לא רוצה שידעו מי אני בסטיפס

משתתפת בצערך

זה אולי מוזר אבל לפעמים כשיש בי יותר מידי רגש, אני לא מביעה שום רגש

אני קוראת לזה מוד אוטיסטי
זה כאילו שלא אכפת לי משום דבר

היי אהובה, משתתפת בצערך.
אין כאב כמו לאבד את האישה שהביאה לך את האוויר לנשימה בעולם.
אם את רוצה לפרוק, הפרטי שלי פתוח בשבילך וגם האינסטגרם שלי אם תרצי
אני חושבת שזה די לגיטימי לאבד רגש, ולפעמים זה טוב בריא ושימושי.
אולי זה מה שעוזר להתמודד עם התקופה הקשה הזו כי זו תקופה מאוד מורכבת רגשית ונפשית.
את לא חייבת להרגיש לבד, כמו שאמרתי הפרטי שלי תמיד פתוח בשבילך ויש המון דרכים כדי לעזור לך.
לבד, את לא תהיי אני מבטיחה לך!
משתתפת בצערך, מאחלת לך לא לחוות עוד צער לעולם.

אני לא אגיד לך לפנות אלי בפרטי אם זה לא נוח לך, אבל את יכולה לפתוח עוד שאלה שבה אני אדבר איתך אם את רוצה לפרוק ולדבר עם מישהו.
או שאפשר פה.

שלא תדעו עוד צער לעולם ❤❤❤
אני חייב לומר קודם שאני לא עומד לשפוט אין אני מנסה לתת הסבר שיישב את דעתך
התגובה שלך היא תוצאה של מה עברת עם אמא שלך לפני. אין לי מושג מה היה ביניכם אבל יכול להיות שעברתם תקופות מתוחות בחיים שהשפיעו עלייך וגם יכול להיות שבזמן שהיית חולה עדיין היה ביניכם מתחים ומריבות שיצרו ניתוק וגם ש"היית" בבית וחיה עם אמא ניסית לברוח כי היה לך קשה העומס הרגשי. אל תקחי את זה קשה. ככה זה הגיל ובכל בית ומשפחה זה קורה. זה טבעי.
תהיי חזקה, ושלא תדעו עוד צער

^^דאם יצא לי קרינג'

משתתף בצערך ❤
אם את רוצה לדבר עם מישהו ואת לא רוצה שידעו מי את את יכולה לדבר עם משתמש בדוי שתיצרי לעצמך תוכלי לדבר עם כולם אנחנו יותר מנשמח לדבר איתך ולהקשיב למה שיש לך לפרוק!

משתתפת בצערך
גם אני מרגישה ככה כבר שלוש שנים בערך, בגלל החברה הכי טובה שלי שהייתה כמו אחותי התאומה שנפטרה מסרטן וגם בגלל בעיות פסיכיאטיות למיניהן.
אם את רוצה לדבר ולפרוק אני כאן ואשתדל לעזור.
מקווה שתרגישי טוב יותר בקרוב 3>

ממש מצטערת לשמוע
אני יודעת שזה אולי חסר רגישות אבל זה באמת נכון, הזמן מרפא הכל.
בינתיים את תמיד מוזמנת לדבר איתי

אולי את עדיין לא עיכלת את זה הגוף שלך בסוג של הכחשה זה קורה עם דברים קשים לפעמים לוקח טפילו כמה שנים לבכות על זה וזה בסדר זה חלק מזה

הכל בסדר? אני פה תמיד מבין שזה קשה גם סבא שלי למעלה בגלל המחלה הנוראית הזאת