אני דתיה (חרדית לשעבר) וחברות שלי החרימו אותי כי גילו שיש לי חבר מה לעשות

למצוא מסגרת חדשה שבה את יכולה למצוא חברות אמיתיות.
המצב הזה מראה שזאת לא הייתה חברות אמיתית. זה קשה אבל עדיף ככה ולהקיף את עצמך באנשים אמיתיים עבורך. כל תקופה עוברת וגם זו. יהיה טוב :)

מה הן רוצות שתיהיה לרווקה לנצח מה הן חיות בסרט?!
שילכו ויהיו רווקות בודדות לנצח את לא צריכה לסבול בגללן
עם הזמן תמצאי חברות חדשות אל תדאגי.

וואו איזה מגעילות!
תנסי למצוא בעבודה או במסגרת כלשהיא חברות חדשות

בתור חרדית אני חייבת להגיד לך שזה לא בטוח שהן ניתקו קשר מרצונן החופשי על תשכחי שהן גם מפחדות שיעפו אותן
יש לי חברה שהיתה חייבת לנתק קשר עם בת כדי שלא יעפו אותה וגם אני הייתי צריכה לנתק קשר עם בת כדי שלא יתחילו לעשות לי צרות
ועדיין אני מבינה אותך שזה קשה שחברות מנתקות קשר

שואל השאלה:
אנונימית צודקת זה לא מרצונן החופשי הן כן אוהבות אותי אבל בגלל שהן ריכלו עלי עם כל העיר עכשיו הן מפחדות שיגידו שהן יוצאות עם מקולקלת. אז אני צריכה לספוג את הבדידות בגלל הריכולים שלה להבין אותן?

זה לא בסדר בכלל שהן ריכלו אבל אולי הן יסכימו להפגש מתחת לרדאר
ואגב מאיזה עיר את?

לא הבנתי מה ההבדל בין דתיה לחרדית?
ההבדל בין דתיים לחרדים זה ההתייחסות לארץ ישראל

אצלנו בגלל שאנחנו ישיבה תיכונית, היינו לובשים גם חולצות כחולות (חלק רק לבן חלק גם חולצות כחולות מלבד שבת שאז כולם כובע וחליפה), ברחוב הצוות היה מתבייש לדבר איתנו שלא יחשבו שיש להם איזשהו קשר לאנשים שלובשים חולצות כחולות.

אני עדיין גר בשכונה חרדית, בשבת כשאני עם חליםה וכובע, חלק מהציבור על גבול בהתחלה כדלא הכירו אותי היה בשבתות כשאני ען חליםה וכובע די 'מתחנף' אלי (ברמה שכבר לא היה לי נוח, ברצינות), רק בגלל שידעתי לדבר ולנאום ולהראות קצת יותר בקיאות ממה שיש לבחורים בישיבות השחורות שהם רגילים אליהם (באמת לא הבדל גדול, הם פשוט התלהבו מיכולת התנסחות וההסברה ותו לא), לא הרבה מעבר לזה, וחלק מאלו שהיו מתחנפים אלי היו מתביישים לדבר איתי ביום חול כשהייתי עם חולצה כחולה, מכופתרת, לא טריקו ולא קצרה (ואני מעדיף את זה כך, אני ממש לא אוהב להיות מרכז העניינים), את צריכה להבין. עניין הכבוד העצמי, הכבוד המשפחתי, והאגו הוא עניין יסודי בציבור החרדי, עליו מושתתים רוב היסודות שלו.
לי זה יצא לטובה ברוך ה', אבל לא לכל אחד זה כך.

אכן מהשיחה נראה שהבעיה היא הנעייס, נעייס הוא בעיה בעיקר בגלל שהם מסוגלים ללמוד חפץ חיים בסדרי מוסר ואז להתיר לעצמם כל הלכות לשון הרע אף שהם בקיאים בהם תחת השם 'נעייס עסיסי'. זה ציבור כזה, וזו בחירה שלך אם את רוצה קשר עם ציבור כזה אם לאו. לכאורה מבחינה הלכתית ראוי להתרחק מהם מצד 'החברה הרעה' וזה יצא לטובתך, עכשיו רק נשאר לך לשעת להבא להשתדל למצוא סביבה שתהיה עם פחות לשון הרע. אודה ואומר- סטיפס הוא לא הסביבה הזו (לכן אני משתדל להתרחק מהשאלות ובפרט השאלות החמות ולהיות יותר בחברים לעט), אבל גם במציאות לא תמצאי הרבה כאלו, פשוט ה'נעייס', או אם נקרא לו בשמו- לשון הרע והוצאת דיבה, הוא דבר שנמצא בכל קהילה, רק על דברים אחרים, פחות על אגו ונסיון שהלשוןצהרע יהיה דווקא 'עסיסי' ויותר על דברים שפחות בהכרח יפריעו לאדם האחר (לרוב), אך שניהם אסורים, אדם לא יכטל לדעת להיכן המילים שלו יגיעו והיאך יתפרשו, וצריך לדעת לקחת את זה בחשבון בכל מילה שהוא אומר, וזה קשה, קשה עד כדי שבאמת אדם שלא בתענית דיבור, לא יצליח בכך (ואכן הגר"א פסק שיש לכל אדם חובה להיות בתענית דיבור כל חייו מחבד לדברי תורה, אבל הוא בגדר 'גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה' ולא נפסק להלכה, אל עדיין הוא ראוי מדרך המוסר כמה שביכולתו של אדם לעומת יצרו, אודה ןאומר- אני שתקן במציאות אך כשאני מדבר אני לא מפסיק בעצמי, תשובותי בסטיפס יוכיחו).

את יכולה לקחת את זה כשיעור להלכות לשון הרע, או להתעלם ממנו, אבל אני חושב שזה יכול להראות לך את חשיבות העניין, מלבד כך הנ''ל, לנסות לבחור לך חברים, ובאמת שזה דבר שיקרה לך עוד הרבה פעמים בחיים, אלא אם הסביבה שלך תהיה של אנשים יראי שמיים, ולא רק 'אנשים טובים', ךא בהכרח חרדים, יראי שמיים יש בכל קהילה, אך בלא סביהה כזו, זה יקרה שוב, הרבה פעמים, את תתאכזבי מהסביבה שלך שוב ושוב שוב. ורוב בני אדם לא זוכים לסביבה כזו.