סיימתי תיכון, ואין לי חברים, כולם נעלמו אחרי התיכון, וכרגע אני מחכה לגיוס שלי ב2025, מרגיש בודד רצח ו..

אני יודע שאני ממש לא עוזר אבל ממש.
תנסה למצוא בצבא חברים *אמינים* כי להיות לבד זה יכול להיות מסוכן

תקשיב אנשים הם עם דוחה וגיליתי שחברים שלי הם לא באמת חברים שלי אחרי שסיימנו תיכון כולם ניתרו איתי קשר והמשיכו בשלהם

שואל השאלה:
איך ךדעתכם אפשר להתגבר על התחושה של החוסר בחבר הזה

אני לא מנסה לגלות מידע כל שהוא אבל לאן בערך אתה הולך

אוי אני מבינה אותך כלכך, אתה תראה שבצבא, בעבודה ובשאר הדברים שתעשה יהיו לך הרבה אינטראקציות עם אנשים והזדמנויות להכיר אותם, אל תוותר לעצמך אף פעם, תהיה אתה ותראה לכל מי שתכיר את האישיות שלך ואני בטוחה שהם יתחברו אליך.
אל תהיה במחשבה כזו, יהיו לך המון הזדמנויות בעתיד ותנצל אותן !!

זה רק נהיה גרוע יותר
סתם הנה תשובה רצינית
תמצא דברים שאתה נהנה לעשות לבד, אחרי תיכון אין באמת יותר את התחושת שייכות הזאת לחבורה וגם לעשות דברים לבד זה פחות פאדיחות, גם בצבא לא תמיד מוצאים חברים לחיים כמו שתמיד אומרים במיוחד במקרה של ג'ובניקים. גם אם יהיו לך חברים חדשים מכל מני מסגרות כמו צבא/לימודים/עבודה כולם עסוקים וזה לא אותו דבר... אז מתרגלים בסוף נראה לי

אני רק ילד מה אני מבין

שואל השאלה:
תקשיבו אני עובד במסעדה ויש פה אחלה אנשים באמת אני לא איזה אחד שלא יודע לתקשר עפ אנשים או עם חרדה חברתית
אבל הם מבוגרים ממני רובם ובכללי אי אפשר לקחת את החברות במסעדה למחוץ למסעדה

ולגבי התחושה , תנסה לדבר כאן עם אנשים יש המון שנתקלתי שהם במצב שלך, תעזרו אחד לשני ומנסיון לפעמים לדבר עוזר.

שואל השאלה:
גם אם אני עובד במרץ כל השבוע התחושה הזאת של החוסר בחבר אחדד אחדד שיכיל אותי ויכיר אותי באמת מסתובבת איתי כל הזמן

אותו הדבר אצלי
כולם התגייסו ורק אני במאי 25
פשוט עובדת הרבה ותכף מתחילה עבודה עם אנשים בני גילי שאולי אוכל לצור קשרים איתם