5 תשובות
4 דרכים שלומדים את התורה פשט רמז דרש סוד זה ראשי תיבות פרדס
ולא יודע מה הסיפור
כמו עונה 2 פרק 13 של הדרדסים, מוסר השכל ישר: לא כל נוצץ זהב
מסכת חגיגה כותבת
4 נכנסו לפרדס (מקום רוחני מיוחד לבקיאים בחכמת הקבלה)
שמעון בן עזאי שמעון בן זומא רבי עקיבא ואחר
בן עזאי הציץ ומת - הסתכל במקום רוחני מדי והנשמה לא יכלה להישאר בגוף
בן זומא הציץ ונפגע - השתגע מהעוצמה הרוחנית שחווה
אחר קיצץ בנטיעןת - זה אלישע בן אבויה שכפר
רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום
----
לשאלתך השניה - אלו חלקי התורה
4 נכנסו לפרדס (מקום רוחני מיוחד לבקיאים בחכמת הקבלה)
שמעון בן עזאי שמעון בן זומא רבי עקיבא ואחר
בן עזאי הציץ ומת - הסתכל במקום רוחני מדי והנשמה לא יכלה להישאר בגוף
בן זומא הציץ ונפגע - השתגע מהעוצמה הרוחנית שחווה
אחר קיצץ בנטיעןת - זה אלישע בן אבויה שכפר
רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום
----
לשאלתך השניה - אלו חלקי התורה
אנונימי
ניתן ללמוד את התורה בכמה רמות של הבנה ומתוך נקודות התבוננות שונות.
במילה תורה הכוונה בעיקר לפסוקי התנ"ך כולו, אך גם כל חלקי התורה שבעל פה יכולים להילמד בצורה זו.
לימוד הפשט עוסק בהבנת התוכן הכתוב כהווייתו. מה בדיוק היו פרטי המאורע המסופר, מה כוללת המצווה הכתובה, מהו התוכן הנבואי ששלח ה' ביד נביאיו, למי הדברים מיועדים. מדייקים בהבנת כל מילה, משווים את האמור בספר זה לאמור בספר אחר, בוחנים את לשון הפסוק ועוד.
המטרה היא להבין באופן בהיר מה כתוב.
לימוד הדרש מתבונן על אותם פסוקים במשקפיים אחרים. אם מדובר בלימוד פסוקי המצוות, אזי מחפשים אלו פרטי מצוות נובעים מן הפסוקים, איזו הלכה נלמדת מאות שנראית מיותרת במילה או מחזרה על ציווי פעם נוספת. זה נקרא מדרש הלכה.
וכשמדובר במאורעות המוזכרים בתנ"ך אזי דורשים דברי אגדה על הפסוקים. כלומר, למדים תוכן רעיוני, מחשבתי, מוסרי או אמוני מתוך הפסוקים.
לימוד חלק הרמז של התורה הוא כמו צופן שמגלים בתוך התורה. למשל, מילים מסוימות, אותיות יתרות, רומזות על קשרים בין דמויות מהתנ"ך, למרות שיש פער של שנים רבות ביניהן. מילות הפסוקים נלמדות כמעין קוד נסתר שטומן בחובו כל מיני רמזים לרעיונות רוחניים שהתורה מלמדת באופן דק ועדין.
חלק הסוד שבתורה שייך לתורת הנסתר, לחדריה הפנימיים ביותר. הוא עוסק בתוכן רוחני נשגב, בדברים שקשורים לדרכי הנהגת ה' בעולם, בהתרחשויות רוחניות בעולמות העליונים, בדרכי השפעת השפע הרוחני מאת הבורא עד לאחרון הברואים.
במילה תורה הכוונה בעיקר לפסוקי התנ"ך כולו, אך גם כל חלקי התורה שבעל פה יכולים להילמד בצורה זו.
לימוד הפשט עוסק בהבנת התוכן הכתוב כהווייתו. מה בדיוק היו פרטי המאורע המסופר, מה כוללת המצווה הכתובה, מהו התוכן הנבואי ששלח ה' ביד נביאיו, למי הדברים מיועדים. מדייקים בהבנת כל מילה, משווים את האמור בספר זה לאמור בספר אחר, בוחנים את לשון הפסוק ועוד.
המטרה היא להבין באופן בהיר מה כתוב.
לימוד הדרש מתבונן על אותם פסוקים במשקפיים אחרים. אם מדובר בלימוד פסוקי המצוות, אזי מחפשים אלו פרטי מצוות נובעים מן הפסוקים, איזו הלכה נלמדת מאות שנראית מיותרת במילה או מחזרה על ציווי פעם נוספת. זה נקרא מדרש הלכה.
וכשמדובר במאורעות המוזכרים בתנ"ך אזי דורשים דברי אגדה על הפסוקים. כלומר, למדים תוכן רעיוני, מחשבתי, מוסרי או אמוני מתוך הפסוקים.
לימוד חלק הרמז של התורה הוא כמו צופן שמגלים בתוך התורה. למשל, מילים מסוימות, אותיות יתרות, רומזות על קשרים בין דמויות מהתנ"ך, למרות שיש פער של שנים רבות ביניהן. מילות הפסוקים נלמדות כמעין קוד נסתר שטומן בחובו כל מיני רמזים לרעיונות רוחניים שהתורה מלמדת באופן דק ועדין.
חלק הסוד שבתורה שייך לתורת הנסתר, לחדריה הפנימיים ביותר. הוא עוסק בתוכן רוחני נשגב, בדברים שקשורים לדרכי הנהגת ה' בעולם, בהתרחשויות רוחניות בעולמות העליונים, בדרכי השפעת השפע הרוחני מאת הבורא עד לאחרון הברואים.