15 תשובות
כל עוד אין לך עניין והנאה בשירים ואת לא רוצה לשמוע אותם מותר אבל עדיף לעקוף
גם ככה אסור לראות סרטים
לגוף העניין של מוזיקה -
אם יש רקע סתם מותר, אבל אם זה ממש שירים כגון הופעה בסרט או מחזמר אסור
לגוף העניין של מוזיקה -
אם יש רקע סתם מותר, אבל אם זה ממש שירים כגון הופעה בסרט או מחזמר אסור
אנונימי
שואל השאלה:
מה
כאילו אסור ללכת לראות סרט בקולנוע?
מה
כאילו אסור ללכת לראות סרט בקולנוע?
אנונימית
טוב אנונימי אתה לא יכול לדבר על סרטים כל עוד אתה נמצא כאן באתר ובאינטרנט אל תוכיח אף אחד
וחוץ מזה מי אמר שסרטים אסורים? כי מודעות שחתומים עליהם רבנים כל אחד יכול לעשות ועושים את זה מחתימים כאילו הם חתמו
וחוץ מזה מי אמר שסרטים אסורים? כי מודעות שחתומים עליהם רבנים כל אחד יכול לעשות ועושים את זה מחתימים כאילו הם חתמו
^^נכון
^ דבר ראשון אין קשר, דבר שני זו לא תוכחה זה לומר את ההלכה. דבר שלישי מוזמן ללמוד הלכה ולא לבסס ידע הלכתי על גוגל ופשקווילים
^ דבר ראשון אין קשר, דבר שני זו לא תוכחה זה לומר את ההלכה. דבר שלישי מוזמן ללמוד הלכה ולא לבסס ידע הלכתי על גוגל ופשקווילים
אנונימי
תודה רבה למדתי הרבה מאד מאיפה אתה מבסס את זה בוא תגיד לי
כן
אלא אם כן זה שירת נשים באמצע
וגם עם השירת נשים יש הרבה רבנים שמתירים
אה או שאת מדברת על תשעת הימים
אלא אם כן זה שירת נשים באמצע
וגם עם השירת נשים יש הרבה רבנים שמתירים
אה או שאת מדברת על תשעת הימים
מי אמר לכם שזה אסור תביאו הוכחות ומקורות אני לא רב איתכם כאן מנסה להבין מאיפה אתם מביאים את זה
^ ראה, למשל הלכה, בשולחן ערוך מהלכות שבת:
"מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת, ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום "אל תפנו אל האלילים" - לא תפנו אל מדעתכם, ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע, ומי שחיברן, ומי שהעתיקן, ואין צריך לומר המדפיסן - מחטיאים את הרבים" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שז, סעיף טז).
הגה: ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחת חולין וספורי מלחמות היינו דוקא אם כתובים בלשון לעז אבל בלשון הקודש שרי (וכן נראה לי מלשון שכתבו התוספות פרק כל כתבי וכן נהגו להקל בזה):
משנה ברורה
(נח) חולין - ואין בכלל זה יוסיפון וספר יוחסין ודברי הימים של ר"י כהן ושבט יהודה שמהם ילמדו דברי מוסר ויראה וע"כ אפילו כתובים בלעז שרי:
(נט) משום מושב לצים - וכ"ש ההולך לטרטיאות וקרקסיאות [והם מיני שחוק כדאיתא בעבודת כוכבים דף י"ח] ושאר מיני תחבולות וגם בפורים אין מותר רק השחוק שעושים זכר לאחשורוש [מ"א] ובעו"ה כיום נעשה דבר זה כהפקר אצל איזה אנשים לילך לבית טרטיאות והכתוב צוח ואומר אל תשמח ישראל אל גיל וכו' וגם איכא בזה משום מגרי יצה"ר בנפשם ואחז"ל כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר וגו' ויסורין באין עליו שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם [ע"ש בגמרא עוד]:
(ס) אל מדעתכם - אל אשר אתם עושים מדעת לבבכם [רש"י ע"ש]:
(סא) ואצ"ל המדפיסן - וכן מוכרי ספרים הסוחרים בענינים כאלו וממציאין אותם לקונים לקרות בהם הם בכלל זה ועיין בספר מחנה חיים בתשובה א' שהאריך בענין זה מאד ואחז"ל גדול המחטיא לאדם יותר מן ההורגו שההורגו הוא רק בעוה"ז והמחטיאו הוא גם בעוה"ב:
(סב) לקרות בשיחת חולין וכו' - ובדברי חשק שהוא מגרה יצה"ר לכו"ע אסור אפילו בלה"ק וכל שאסור לקרותו אסור אפילו לטלטלו [ט"ז]:
(סג) אבל בלשון הקודש וכו' - דהלשון בעצמו יש בו קדושה ולומד ממנו ד"ת ולפ"ז גם אגרת שלום הכתובה בלה"ק שרי לקרות דיש ללמוד מתוכו הלשון וגם כתוב בו כמה פסוקים של תורה אך שטרי חובות וחשבונות גם להרמ"א אסור אפילו בלה"ק [פמ"ג]. וגט מותר לטלטלו אע"פ שכתוב בלשון לעז דיכול ללמוד ממנו דיני גט. ולענין קריאת צייטונגי"ן בשבת אף שבתשובת שבות יעקב מקיל בזה הרבה אחרונים אוסרין מפני שיש בהם ידיעה מעניני משא ומתן:
(סד) שרי - אבל האגודה והט"ז והב"ח ועוד הרבה אחרונים חולקין ע"ז ואוסרין וכן הוא ג"כ דעת הגר"א ולפ"ז גם באגרת שלום אין נ"מ בין לשון לעז ובין לשה"ק:
ביאור הלכה
(*) ועובר משום אל תפנו וכו': בגמרא איתא אסור להסתכל בדיוקנאות וכתבו התוספות בשבת והרא"ש דדוקא בדיוקנא העשויה לשם עבודת כוכבים אבל לנוי שרי וכן משמע דעת שארי הפוסקים [א"ר] ויש מחמירין גם בזה [תוס' בע"ג דף נ'] וכתב המגן אברהם דדוקא הסתכלות אסור לדידהו אבל ראיה בעלמא שרי לכו"ע:.
(*) מחטיאים את הרבים: אחז"ל כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה והעונש האמור בגמרא על המתלוצץ שמזונותיו מתמעטין ויסורין באין עליו ונופל בגיהנם בודאי נאמר גם עליהן שאפילו מי ששומע ושותק אמרו שעליו נאמר זעום ד' יפל שם וכ"ש מי שהביא לכמה מאות אנשים לכלל זה:.
"מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת, ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום "אל תפנו אל האלילים" - לא תפנו אל מדעתכם, ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע, ומי שחיברן, ומי שהעתיקן, ואין צריך לומר המדפיסן - מחטיאים את הרבים" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שז, סעיף טז).
הגה: ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחת חולין וספורי מלחמות היינו דוקא אם כתובים בלשון לעז אבל בלשון הקודש שרי (וכן נראה לי מלשון שכתבו התוספות פרק כל כתבי וכן נהגו להקל בזה):
משנה ברורה
(נח) חולין - ואין בכלל זה יוסיפון וספר יוחסין ודברי הימים של ר"י כהן ושבט יהודה שמהם ילמדו דברי מוסר ויראה וע"כ אפילו כתובים בלעז שרי:
(נט) משום מושב לצים - וכ"ש ההולך לטרטיאות וקרקסיאות [והם מיני שחוק כדאיתא בעבודת כוכבים דף י"ח] ושאר מיני תחבולות וגם בפורים אין מותר רק השחוק שעושים זכר לאחשורוש [מ"א] ובעו"ה כיום נעשה דבר זה כהפקר אצל איזה אנשים לילך לבית טרטיאות והכתוב צוח ואומר אל תשמח ישראל אל גיל וכו' וגם איכא בזה משום מגרי יצה"ר בנפשם ואחז"ל כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר וגו' ויסורין באין עליו שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם [ע"ש בגמרא עוד]:
(ס) אל מדעתכם - אל אשר אתם עושים מדעת לבבכם [רש"י ע"ש]:
(סא) ואצ"ל המדפיסן - וכן מוכרי ספרים הסוחרים בענינים כאלו וממציאין אותם לקונים לקרות בהם הם בכלל זה ועיין בספר מחנה חיים בתשובה א' שהאריך בענין זה מאד ואחז"ל גדול המחטיא לאדם יותר מן ההורגו שההורגו הוא רק בעוה"ז והמחטיאו הוא גם בעוה"ב:
(סב) לקרות בשיחת חולין וכו' - ובדברי חשק שהוא מגרה יצה"ר לכו"ע אסור אפילו בלה"ק וכל שאסור לקרותו אסור אפילו לטלטלו [ט"ז]:
(סג) אבל בלשון הקודש וכו' - דהלשון בעצמו יש בו קדושה ולומד ממנו ד"ת ולפ"ז גם אגרת שלום הכתובה בלה"ק שרי לקרות דיש ללמוד מתוכו הלשון וגם כתוב בו כמה פסוקים של תורה אך שטרי חובות וחשבונות גם להרמ"א אסור אפילו בלה"ק [פמ"ג]. וגט מותר לטלטלו אע"פ שכתוב בלשון לעז דיכול ללמוד ממנו דיני גט. ולענין קריאת צייטונגי"ן בשבת אף שבתשובת שבות יעקב מקיל בזה הרבה אחרונים אוסרין מפני שיש בהם ידיעה מעניני משא ומתן:
(סד) שרי - אבל האגודה והט"ז והב"ח ועוד הרבה אחרונים חולקין ע"ז ואוסרין וכן הוא ג"כ דעת הגר"א ולפ"ז גם באגרת שלום אין נ"מ בין לשון לעז ובין לשה"ק:
ביאור הלכה
(*) ועובר משום אל תפנו וכו': בגמרא איתא אסור להסתכל בדיוקנאות וכתבו התוספות בשבת והרא"ש דדוקא בדיוקנא העשויה לשם עבודת כוכבים אבל לנוי שרי וכן משמע דעת שארי הפוסקים [א"ר] ויש מחמירין גם בזה [תוס' בע"ג דף נ'] וכתב המגן אברהם דדוקא הסתכלות אסור לדידהו אבל ראיה בעלמא שרי לכו"ע:.
(*) מחטיאים את הרבים: אחז"ל כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה והעונש האמור בגמרא על המתלוצץ שמזונותיו מתמעטין ויסורין באין עליו ונופל בגיהנם בודאי נאמר גם עליהן שאפילו מי ששומע ושותק אמרו שעליו נאמר זעום ד' יפל שם וכ"ש מי שהביא לכמה מאות אנשים לכלל זה:.
אנונימי
טוב חצי מזה לא קשור בכלל על החצי השני אני לא יודע מה לומר אהיה כנה איתך אבל עדיין זה לא כזה בטוח כתוב במלא מקומות בפוסקים שהיום מכשירים דברים שאסרו פעם מפני הדור, אני לא הולך להתווכח על זה צריך לשאול רב וגמרנו
^ אז אני יצא לי לראות קונטרסים שהביאו מקורות תורניים לכל האיסורים האלה....
אנונימי
^^בגלל שהדור כזה להכשיר עריות?? אם כבר צריך להחמיר יותר
אנונימי
לא
אנונימי ראשון צודק. ומי שנמצא כאן מסיבה כלשהי שאתה לא בהכרח יודע מה היא, לא אומר שהוא לא יכול להיות נגד טכנולוגיה טמאה שכל גדולי ישראל אסרו, למרות שהוא בעצמו כאן.
אנונימי
אתה מגזים לגמרי ולא אמרתי שזה מה שקורה