איך זה שכדור הארץ מסתובב סביב עצמו במהירות אדירה, ובלילה כשאנחנו מסתכלים על הכוכבים לא רואים שום תזוזה?

כוח המשיכה

הם "זזים" באותה המהירות שהשמש זזה, סיבוב ביום

הכוכבים שאנחנו רואים נמצאים ממש רחוק, במרחק של מאות שנות אור לפחות. לדוגמה, כשנוסעים באוטו ומסתכלים בחלון, הדברים הקרובים יותר למכונית זזים מהר אבל הדברים הרחוקים לאט יותר. ככה זה עובד גם בהקפות של כדה"א פחות או יותר

אם ממשיכים להסתכל לאותו מקום הרבה זמן בסופו של דבר יהיה אפשר לראות את התנועה

אומנם כדור הארץ עצמו נע במהירות (וגם הכוכבים עצמם), אך הם רחוקים מאיתנו ולכן נראה לנו כאילו שהם לא באמת זזים, ניתן להמחיש זאת בסיטואציה הבאה:
מסתכלים מהקרקע על מטוס נוסעים סילוני שטס בגובה של עשרה קילומטרים, נראה שהוא זז לאט מאוד אך הוא נע במהירות גבוהה מ-700 קמ"ש ורק בגלל המרחק הרב הוא נראה איטי; כך גם עם הכוכבים, הם נעים במהירויות יחסיות של עשרות קילומטרים בשנייה אך רחוקים כל כך אחד מהשני כך שלאדם על הקרקע נראה שהם לא זזים.

הכוכבים שאנחנו רואים הם מאוד רחוקים מאיתנו, ככה שלמרות שחלק זזים בצורה מהירה להפליא, זה יראה לנו כמו כלום.

עובד סמוי
השמש לא מסתובבת סביבינו אלא מסתובבת מסביב לעצמה, זה פשוט שגוי.

באמת אנחנו רואים את זה.
הכוכב שתראי בשקיעה בקו האופק, יעלם לך שעתיים אחר כך.
בעבר האמינו בגלל זה שיש גלגלים שבהם קבועים כוכבים שמסתובבים סביבנו אבל בגלל שהכל יחסי
אנחנו מסתובבים והם נשארים קבועים במקומם (באותו הלילה) ולכן זה נראה מהמבט שלנו כמו גלגלים.

אגב למען האמת, ההסתכלות הזו שאנחנו קבועים והיקום סובב סביבנו גם נכונה, כי הכל יחסי על פי תאוריית איינשטיין בנושא של דלי מסתובב, אי אפשר לקבוע מי באמת זז אפילו שיש כוחות הידרואליים.
האם אנחנו זזים אם היקום סביבנו זז.

ואני אסביר למי שמעוניין, אם יש לנו 2 חלליות בחלל שאחת מהם נעה בייחס לשנייה, אנחנו לא יודעים מי זז ומי נייח.
כי כל חללית חושבת שהשנייה נעה.
כנ"ל 2 כוכבים.
אנחנו צריכים נקודות ייחוס קבועה כדי לומר מי נע, ניוטון טוען שהמרחב הוא עצמו נקודת הייחוס, ולכן באמת יש אחד שנע והשני נח, ופשוט אין לנו ידיעה.
איינשטיין ולייבניץ טוענים שבאמת כל אחת נעה ביחס לשנייה
כנ"ל גם במהירות של סיבובים, האם היקום נע, או אנחנו נעים.
יאללה מי שהבין הבין משהו רציני בחיים, על מהות המרחב'