אני מאוהב כבר חצי שנה ואין לי מושג איך אני יוצא מזה עזרהה...

תקשיב, בגיל שלך קשה להתמודד עם זה, כי כל דבר מקצין ותופס מימדי ענק, הכל נראה מוחלט, סופי, פטאלי, אז זהו שממש לא ככה.
אין לי אלא לייעץ לך את התובנה הראשונה שזוכה בה כל בעל נסיון והיא-להעסיק את עצמך.
עשה הכל, רק לא להרהר בה.
וכדאי לנתב את זה הריק, לכוון אחר, להתמלא קצת, אפשר ללמוד באינטרנט ואפשר לשמוע שיעורים של הרב פנגר-זה יצחיק אותך (עד דמעות) ויעשה לך קצת סדר בראש, ופרופורציות.. אולי.
כי לנו ביהדות יש מתכונים עם סעיפים ותתי סעיפים מהחיים ממש-כמו למשל שחז"ל כבר היו בסרט הזה, וידעו מה גורם ה''ריק'' והשעמום ואי שמירה על חוקי ההלכה, הם אמרו
וכידוע, "הרהורי עבירה קשים מעבירה" (יומא כ"ט). עלינו מוטל להשתלט על כח הדמיון, ולגרום לו להיות מובל ולא מוביל. ההשתלטות על הדמיון נעשית באמצעות השכל, הדעת והתבונה, המבהירים לנו, שאין ממש במחשבות האלה, ודרך החיים חייבת להתנהל ע"פ התובנה, שהכל בזמנו והכל מאתו יתברך.
אם תשב כל היום באפס מעשה, תהרהר ותבלה את זמנך בשום דבר, לא יעזבו אותך המחשבות, אלא קום והיה גבר, וחשב רווח והפסד.
חשב מה הרווחת מזה כבר חצי שנה? ומה הפסדת לעומתו? ואז תבין שחצי שנה הבאה, תהיה דומה לאחרונה ומה בסוף?
זה שהגיע הזמן להבין, שהבטלה אינה טובה וסופה-ריקנות=הרהורים=כאב לב מיותר וכו'.