איך זה הגיוני שאני מרגישה גרוע יותר אחרי טיפול פסיכולוגי?

תעלי את הנושא הזה בטיפול היא תדע איך לעזור

טיפול פסיכולוגי פותח פצעים מהעבר שלך, הגיוני שתרגישי מותשת נפשית אחרי הטיפול,
חשוב שתעלי את זה מול המטפלת שתדע איזה נושאים קשה לך יותר לדבר עליהם גם אם זה לא באופן מודע.

אולי כי את מתמודדת עם הבעיות שלך

שואל השאלה:
אולי אני אפסיק עם הטיפולים הפסיכולוגיים האלה!? אני בן אגם מאוד חיובי שתמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה ותמיד התמודדתי עם דברים בצורה מעולה, וגם ההורים שלי מכילים. אני אגיד לכם את האמת אח שלי התאום לפני חצי שנה השתנה והלך לתקופה של חודש וחצי במרכז בריאות הנפש, והוא עכשיו לוקח את התרופה והכל בסדר. אני התמודדתי עם זה טוב, באמת הכל היה בסדר והבית ספר דחק בי ממש ללכת לטיפול פסיכולוגי, זה רק שההורים היו מדחיקים אותי לפינה וזזה היה העיקר. עכשיו היא גרמה לי לחשוב עליו הרבה וזה משפיע עליי מאוד פתאום אני גם עברתי הרבה מעברים בחיים איזה 4 פעמים דירה בערים שונות וכל פעם הייתי צריכה להסתגל אבל אני בסדר. למה זה נהיה פתאום לא בסדר

אוי לא את מתמודדת עם הבעיות שלך במקום להתחמק מהם

שואל השאלה:
התמודדתי איתן כבר בזמן שלי ואני אחרי זה

אחותי, אם לא תתמודדי עם זה עכשיו, זה יצוץ שוב בעוד כמה שנים,
כי זה ברור שיש שם כאב מסוים או קושי שאת מדחיקה, והטיפול הפסיכולוגי אולי לטווח הקצר נשמע לך נוראי, אבל לטווח הארוך זה יעזור לך מאוד.
אגב למה בעצם מכריחים אותך ללכת לטיפול?

כן? אז למה שלחו אותך לפסיכולוגית?

שואל השאלה:
despair למה מרגיש לי שאת תוקפת אותי?
את לא מכירה אותי, היו לי בעיות בחיים לטווח הארוך שהתמודדתי איתם בצורה הטובה ביותר, שעכשיו אם אני מתמודדת איתן שוב, אני יודעת להתנהל עם הסיטואציה הרבה יותר טוב.
אין לי רעיון לכינוי - פשוט עכשיו בעיה חדשה צצה לי, ואני בדרך כלל מתמודדת ואני לא יודעת אם אני עכשיו דוחקת או לא. אבל אני כן יודעת שלפני הטיפולים הדברים האלה לא הפריעו לי כל כך, בנוסף לפני 3 חודשיים התחלתי רכיבה טיפולית ואני רוכבת על סוסים, והמצב רוח שלי בשמיים שאני רוכבת. מה שאני חושדת שהטיפול הזה ספציפית לא יעיל לי או שהפסיכולוגית לא טובה.
הבית ספר לא הכריחו, בעיקרון הבית ספר קצת דחק בי רק כי סיפרתי למחנכת שלי על אח שלי, נתתי לזה הזדמנות כי למה לא... אבל אם זה פוגע בי אז למה לי בעצם אתם מבינים

זה למעשה די נפוץ. בדיוק כמו שהרבה טיפולים רפואיים כואבים אבל המטרה ארוכת הטווח היא בריאות.
ירידה לצורך עלייה היא דבר שכיח בטיפול כחלק מזה שמדברים על דברים לא נעימים ומתעמתים עמם במקום להתעלם מהם או להדחיק אותם.

שמעי, לא לכולם טיפול פסיכולוגי מתאים, יש כאלה כמוך לדוגמה שבאמת רכיבה טיפולית הרבה יותר מועילה.
אבל אני לא ממליצה ישר לוותר, תני לזה צ'אנס, תעלי את הנושא הזה עם המטפלת שלך, ואם באמת עוד טיפול שניים את עדיין מרגישה רע אולי שווה לחפש דרך אחרת.

שואל השאלה:
אוף תקשיבו התייעצות אחרונה אני בספק אם להמשיך איתה או לא. קראתי שוב ושוב את מה שכתבתם פה, שאתם כנראה בעצמכם חוויתם טיפול פסיכולוגי, ובאמת לתת לזה עוד צ'אנס, אבל היא גרמה לי בטיפול לעצום עיניים ולחשוב על סיטואציה ובאמת אני לא רוצה להיזכר בה עכשיו כי נזכרתי בה טוב טוב כשהייתי שם וזה עושה לי רע, ופשוט סיפרתי לה לפרטי פרטים ומה הייתי עושה אחרת, והיא לא עזרה לי. נראה לי קצת הכחשתי בעצמי שאמרתי לה באותו רגע שזה עזר אבל זה לא עזר, ואני מאוד כנה עם עצמי. אתם צריכים להבין ששעתיים אחרי זה היו לי מחשבות נורא טורדניות מבחינה נפשית איזה יום וחצי ועבר לי ברוך ה ואני מעדיפה לחלות בשפעת חודשיים מאשר לחוות את המחשבות האלה שוב. חשבתי שזה סיוט שאני לא אצא ממנו ולא הפסקתי לבכות... והקטע שאני מתמודדת עם דברים בעצמי אני באמת מתמודדת איתם ולא בורחת מבעיות, אמא שלי בעצמה מאוד מכילה ומה שהפסיכולוגית אומרת ההורים שלי אומרים ומרגיש לי שהיא לא עוזרת, אי אפשר לספר לפרטי פרטים מה שעברתי ועוברת עם אח שלי התאום ועד עכשיו באמת התמודדתי ואני לא חושבת שהדחקתי, אבל שתבינו מה שקרה לי אחרי הטיפול הזה זה גהנום וניסיתי להסיח את עצמי עם כל כך הרבה גורמים ופשוט המחשבות לא עברו לי עד 14:00
כאילו אני באמת מנסה להבין אם כל אחד האמת הרגיש ככה או שזה רק אני. היא גרמה לי לצלול עמוק ובאמת הייתי נורא מותשת נפשית אחרי הטיפול ואני מפחדת אם אמשיך לדבר איתה המחשבות המעצבנות האלה יחזרו