9 תשובות
כן עכשיו
בגיל 11 הייתה תקופה שהרגשתי שאין משמעות לכלום כי בסופו של יום נמות ולכל פעילות כיפית קטנה, לא הבנתי במה היא תתרום לי.. בין אם זה להיות בטלפון או ללכת לים אפילו.
כן, ומשם נוצרה לי האובססיה לעשות כל יום משהו.. אובססיה לא נחוצה את האמת.
כל דבר יגיע בזמנו ובהדרגה, לא צריך לזרז את עצמך.
לשכב על הספה ולראות טלווזיה זה לא מזיק.
מה עשיתי עם ההרגשה הזאת בזמנו?
פיתחתי אובססיה לעשייה תמידית, כאילו אני לא יכולה סתם לשבת בבית ולא לעשות כלום. ושוב, במבט לאחור זה יותר הזיק לי מאשר אועיל ותכלס רודף אותי עד היום מלווה בחרדות יום יומיות. נשמע קיצוני אבל זה המקרה שלי.
אני חושבת שתתמקד במשהו אחד שיועיל לך, לא כמה דברין בו זמנית. - להתחיל להתאמן, לפתח תחביב.. משהו שיגרום לך להרגיש כאילו אתה עושה משכו מעבר ללשבת מול הטלוויזיה. אבל שוב, תכניס לעצמך לראש שזה בסדר גם לא לעשות משהו, לא כל יום צריך להיות מלווה עם עשייה ולפעמים זה בסדר סתם לנוח מול הטלוויזיה.
כל דבר יגיע בזמנו ובהדרגה, לא צריך לזרז את עצמך.
לשכב על הספה ולראות טלווזיה זה לא מזיק.
מה עשיתי עם ההרגשה הזאת בזמנו?
פיתחתי אובססיה לעשייה תמידית, כאילו אני לא יכולה סתם לשבת בבית ולא לעשות כלום. ושוב, במבט לאחור זה יותר הזיק לי מאשר אועיל ותכלס רודף אותי עד היום מלווה בחרדות יום יומיות. נשמע קיצוני אבל זה המקרה שלי.
אני חושבת שתתמקד במשהו אחד שיועיל לך, לא כמה דברין בו זמנית. - להתחיל להתאמן, לפתח תחביב.. משהו שיגרום לך להרגיש כאילו אתה עושה משכו מעבר ללשבת מול הטלוויזיה. אבל שוב, תכניס לעצמך לראש שזה בסדר גם לא לעשות משהו, לא כל יום צריך להיות מלווה עם עשייה ולפעמים זה בסדר סתם לנוח מול הטלוויזיה.
כן אני מגיל 16 תמיד הייתי עובדת בחופש הגדול ועושה מלא דברים עכשיו אני מחכה לגיוס ומרגישה שאני פשוט לא עושה כלום
שואל השאלה:
מה עושים עם זה?...
מה עושים עם זה?...
יוצאים החוצה
^ מבינים שכל דבר מקדם איכשהו ושהחיים גם כיפים וגם אם זה להיות מול הטלוויזיה זה נחמד
קרה
כן
באותו הנושא: