דתיים כמה התורה חשובה לכם וממלאת את היום שלכם?

אני לא מחשיב את עצמי כדתי
כי אני לא עושה את כל המצוות ואני לא חי אורח חיים שהייתי אומר שהוא דתי

שואל השאלה:
תודה על התשובה מתוק.
השאלה מופנית לדתיים

האמת שבתקופה האחרונה, הרבה
תופסת חלק גדול יותר מהיום שלי ממה שהיה בעבר ב"ה, מודה על זה
שנזכה שזה יהיה הכל כי כל השאר הבל הבלים, בגאולה האמיתית והשלמה:))

אני שומר שבת

זה יותר ממלא אותי בשבת זה באמת הרגשה וואו

^וואו כן השבת>>

זה הדרך חיים שלי, אז זה הכל. היא חשובה לי ברמות הזויות .

אני לומד בישיבה אז רוב היום שלי סביב זה. יש גם תחביבים וכיף וצרכים אבל זה הכי חשוב והמטרה שלנו

וואו כל הכבוד אחי^

בכנות כמה זמן אני חושב על זה אולי שעה. פשוט כבר הרגל הידיעה הזאת

בחור פשוט,
יהיה נכון לשאול יהודי שומר מצוות, כמה שעות ביום הוא דתי?

ברור שלא זה המהות. כפי שלא יהיה ניתן לשאול אותו כמה שעות ביום הוא בן אדם

כל יום

^^נבהלתי. מזכיר את 'היה יהודי בביתך ואדם בצאתך'. *הבנתי את הכוונה.

לא אמרתי שאני דתי שעה. היתייחסתי לשאלה "כמה זמן ביום אתה חושבים על זה" ובכנות, רוב הבחורי ישיבות כבר מקיימים מצוות ולומדים מתוך הרגל ולא חושבים כול רגע של לימוד "עכשיו אני לומד כדי לקיים את מצוות ה'"
ומי שאומר שהוא חושב על זה כול רגע באמצע הלימוד אז הוא או שקרן או עילוי ברמה גבוהה.
זה המושג שנקרא "ליבו גס בה"

מספרים שרע"א היה לומד כששם ה' מונח לפניו והיה חושב על ה' כול רגע. אני לא שמה

חושב על עבדות ה' ועל התורה כל היום, אבל בשנים האחרונות בגלל קשיים פיזיים ונפשיים יוצא לי מעט ללמוד, מה שהביא אותי לכאן. ב"ה זכיתי ללמוד יותר בשנים קודמות גם בבין הזמנים.

בשאיפה 100% מהיום
בפועל איזור ה90% משעות העירות שלי
זה ממש ממש נמצא לי במודעות תמיד

ניסחתי ככה את השאלה כי אתה כתוב שלצד הלימוד בישיבה יש גם תחביבים וכיף וצרכים.
ניתן להבין מדבריך שהעיסוק בהם אינו חלק מעבודת ה' של יהודי, כאילו שבזמן שעוסק בהם זה לא חלק מהשליחות של יהודי בעולמו של הבורא.
לכן שאלתי.

לגבי משך הזמן שחושבים על זה בפועל,
נפש החיים כותב שלפני הלימוד צריך להקדיש זמן לחשוב על תכלית הלימוד, על דבקות בה' הנמשכת ממנו, אבל תוך כדי הלימוד עצמו צריך להיות מרוכז בהבנת דברי התורה לאשורם.
משל לרופא מנתח שבזמן הניתוח צריך להיות ממוקד היכן חותך והיכן תופר ולא לחשוב על הערך של מעשיו, כמה הוא מציל חיים ומוסיף טוב בעולם.

צריך להקדיש זמן ללמוד את היסודות הללו וככל שהנפש שלנו מפנימה את הדברים, הם הופכים להיות חלק מהתודעה שלנו.
אלו דברים שנמצאים ברקע וביסוד של האישיות שלנו, והם מלווים ממילא את כל מעשינו.

גם כשאני אוכלת שוקולד זה קשור לעבודת ה' שלי
גם כשאני עושה עבירה
תמיד אני חיילת של ה'

^^משפט קצת מורכב..
לפעמים היצר הרע שלי משתמש בו
כדי להפיל אותי בפח..

נכון, אבל הוא בכל זאת נכון.
אם אתה מתכוון להיות חייל של ה' אז כל מה שאתה עושה קשור לזה.

לצערי ממש לא מספיק

קוביית שוקולד יכולה להיות חלק ממשי מעבודת ה' שלי.
קוביית שוקולד מעבר לנצרך היא כבר מעידה מעבודת ה' שלי.

נסכים על המשפט?

^^^בערך.
גם כשאתה נופל אתה יכול להמשיך לעבוד את ה'

וואו זה כל החיים באמת
זה מחיה ונותן דרייב לכל היום:)

וואו אני אוהבת את השאלה הזו...

עולם הישיבות לפני שלושים שנה היה כמו שאתה מתאר וגם זה בתפרח. כיום אני רוצה לראות את הבחור ישיבה שאוכל שוקולוד לעבודת השם ומה שהוא צריך והשוקולד המיותר הוא בגדר"מעידה" אתה מתאר פה דרגות שאף אחד לא אוחז בהם ומי שחושב שכן פשוט משקר לעצמו. ואני לא ממציא את מה שאני אומר זה הדעה המנחה היום של המשגיחים המובילים בעולם הישיבות

^^שינשיל
זה ברור שתמיד עובדים את ה'
השאלה היא האם בגלל שאצל יהודי גם הגשמיות היא חלק מעבודת השם אז כל בחירה שלי ללכת אחרי הגשמיות היא דבר שה' שמח בו ואומר לי אשריך שהתקרבת אליי דרך הגשמיות?
דומני שממש לא, הליכה לא מחושבת אחרי הגשמיות יכולה להיות הרס עבודת השם של יהודי, וגם אם בחר לנהוג כך, הוא יכול לעשות תשובה ולחזק את הרוחניות שבו על פני הגשמיות ובזה הוא יעבוד את בוראו.

וואו התורה ובכלל האורח חיים שמשולב איתה הוא מדהים.
התורה שומרת על איזון ונותנת דרייב לכל היום.
לדעת שקודם יש את זה, זה עושה לנו קצת סדר בראש, ואז פונים לעיסוקי החול....
אני, בתור בת, מתחילה את היום שלי עם תפילת שחרית וזה ממש משנה את היום במקום לשבת שעות עם הטלפון בצהרים מנחה ככה, עושים סטופ. בנות פחות לומדות תורה אבל כן מדי פעם אם זה להקשיב לרבנים זה כזה כיף אבל האורח חיים הזה!
אי אפשר לתאר כמהה

מודה על הזכות!

לצערי בכלל לא מספיק אם בכלל

אם כשאתה נופל הלב שלך נמצא במקום הנכון גם הנפילה בסוף תהיה עליה

^^^^^בטוח שדיברת אלי?

^^אמת לאמיתה
12 פסוקים מפורשים!

שאלה בכנות. האם כול דבר שאתה עושה באמת מתוך חשיבה והגעה למסקנה שאתה חייב את זה לצורך עבודת השם ומה שלא אתה מגדיר כמעידה ומנסה לתקן. ?

להבנתי, זו מידת הזהירות של מסילת ישרים
חשבון ושקילה של כל מעשינו,
האם הם לפי רצון ה' או לא.

מכיוון שאני לא מלאך, ב"ה,
אז ברור שמדי יום אני עושה גם דברים שאינם לרצון ה', לצערי הרב.
לחלקם אני מודע ואני לומד להתגבר
לחלקם אני מודע ולא מצליח להתגבר, לעת עתה
לחלקם אני עוד לא מודע, וככל שאלמד יותר, אדע לדייק ולתקן יותר.

האם יש דברים שאתה מודע ולא מתכנן לתקן?

אני מקווה שאני לא שייך לפושעים שבמזיד...

צדיקים ריגשתם

אני לא מדברת על עבירות. אלה על דברים גשמיים מותרים שאתה לא עושה כדי לעבוד את השם כגון שפשוט "יש לך חשק לשוקולד" ואתה לא אוכל כדי לעבוד את ה' . האם תתקן דבר כזה?

האם תסתכל על זה כפשע?

^^^ממש
כיף לראות כאן דיון כזה

חחח כן ירבו

כלומר, האם אמנע מאכילה של דבר רשות, רק כי שקלתי בדעתי והאכילה הזאת לא נצרכת לעבודת ה' שלי?

כן, בדיוק זאת השאלה

בשבת אני יותא מחוברת לזה אבל גם ביום יום יוצא לי לחשוב על זה. בשבת אני גם קוראת תהילים וזה

התורה זה המדריך לחיים נכונים בעולם הזה, סיטואציה, משפחה, חינוך, כבוד, ערכים, מידות, שבת, בין אדם לחברו, אנשים לא מבינים את זה כי הם לא טעמו מה זה תורה באמת, תורה זה בעצם הוראה, זה למה ה' ציווה ללמוד תורה ולא לעזוב את תורתו, חלילה וחס שנשכח אותו אבל לא את תורתו

"תורתי אל תעזובו"

כל התורה בעצם זה מדריך לחיים נכונים, וזה למה הוא רוצה שנלמד אותה, וגם את העבר שלנו, וכל הסודות והמוסר שיש בה, אין כמו ללמוד תורה, אבל העיקר זה, מה אתה לומד מהתורה.

אני אישית לא לומד ממש תורה כי יש לי יצר הרע חזק ואני בתהליכי התחזקות, אבל ממה שאני מצליח, אם זה קצת עלונים בשבת וכו', זה הדבר הכי מתוק וטהור שיש (:

בעזרת ה' נעשה את רצונו כרצונו ולמה מה שבא לנו.

כל המצוות זה דברים טובים וזיכה אותנו כדי שנזכה בעולם הזה ובעולם הבא לשכר, מעשים טובים וכו'.

לפני שהאדם הראשון חטא היה רק טוב, ברגע שהוא חטא יצא הרע לעולם...

ערב רב
פוליטיקאים
עמלק
אדום
ישמעאל
אחמד טיבי
מס הכנסה
יצר הרע
בגצ ומשפט שמאשימים חיילים ברצח
כדורגל
עבודות זרות
ומיליוני דברים לא טובים לאורך הדורות

ואנחנו צריכים להוציא את הטוב מהרע, ולעשות את המצוות, והדברים הטובים, ולקיים את התורה ולהיות אור לגויים ולכל העולם שרוצה להשמיד אותנו, וכן אנחנו העם סגולה של ה', זאת אגדה חיה וקיימת ואמיתית, זה כל הסיפור של העולם הזה, מצוות, תורה, ולתקן את המעשים הלא טובים שלנו בתשובה ותיקונים, תשובה מלשון לשוב, לשוב אל ה' עם תשובה שהוא התשובה, שאנחנו עשינו טעויות ומתחרטים, ואז המשיח בסוף יבוא וישלים את התיקון וכל הרע יעלם והטוב ישאר ונזכה לעולם הבא.

למה נשלחנו לכאן? כדי שתהיה בחירה חופשית, שלא נהיה אוטומטית רובוטים מהתחלה שלומדים תורה, אלא נגלה, נחפש, נחקור, עולם משלון העלם, ונרצה אנחנו להתקרב לבורא ולתורה, ולא שהוא כפה עלינו, ונעמול בזה קשה ונסבול עד שבסוף אנחנו אלו שננצח ונזכה.

עונה כאן לבחור פשוט

פעם הייתי לגמרי בתוך החשבון הזה.
הוא קידם אותי בהרבה
ולצידו יש גם מחירים.
היום אני מבין שזו הייתה קפיצת מדרגה.
בעז"ה, יזכה אותי להתקדם בסולם של מסילת ישרים ולשלב גם את מידת הפרישות באופנים יותר משמעותיים בחיי.

הבאתי את הדוגמה של קוביית שוקולד כי היא הוזכרה באחת התגובות הראשונות מעליי.
יתכן והיא לא הייתה דוגמה שמתאימה לדיון כאן.

עיקר כוונתי בשאלה הראשונה אליך הייתה האם יהודי בוחר את התחביבים שלו, את העיסוק בענייני חולין ובדברי הרשות, מתוך חשבון של עבודת השם, שהקב"ה נמצא איתו גם בעיסוקים האלו, שאכפת לו במה אני בוחר לעסוק, או שיהודי נמשך לשם מהבטן, כי הוא התעייף מלימוד בבית המדרש אז הוא חייב גם קצת חולין לנשמה.

אני סבור שיהודי צריך לשקול בחשבון של עבודת השם גם את הבחירה שלו בתחביבים וכו'.

ברור, צריך שיהיו תואמים להשקפה ולא סתם לבזבז את הזמן היקר של לימוד תורה. אבל עדיין זה לא ענה תשובה לשאלתי "האם תמנע מאכילת שוקולד(אתה יכול להחליף למשו אחר אבל בעיקר אותו הקונספט) שבחשבון נפש שלך לא נצרכת לעבודת השם רק כי "בא לך עכשיו שוקולוד"והאם תחשוב לתקן ולהיפרד מאכילה שכזו"???

ובמידה שכן תנסה להיפטר מאכילה שכזו האם לדעתך צריך לחנך בחורי ישיבות לכזו דרך (מדבר על ישיבות טובות לא של נושרים)

כמה שיותר, צריך תמיד, פרק כה במסילת ישרים

הקב"ה עושה את מה שהכי טוב לי גם עם י זה לא ניראה ככה
אני מאמינה שהכל יסתדר לטובה
והתורה זה הדבר שיודע לכוון אותי למציאות ומזכיר לי לאן באתי ומה השליחות שלי בחיים

חושב שעניתי,
בדבריי על מידת הפרישות.

בהיבט החינוכי,
עם תלמידים צעירים, נכון בעיניי לדבר על העיקרון הגדול, על הנושא של תאוות האכילה, כחלק מההתמודדות מול הגשמיות.
חושב שנכון שידעו שיש אכילה של מצווה ויש גם אכילה שמנמיכה את האדם, שמגבילה את ההתקדמות הרוחנית שלו.
בעלי המוסר אומרים שכשאדם יודע למשוך את ידו מפרוסת עוגה אחרונה שמונחת בצלחת אזי יש לו יכולת להתקדם צעד משמעותי בעבודת ה'.
חשוב שנחוץ שיכירו את המורכבת שבתאוות האכילה.
ברור לי שבגיל הנערות כמעט כל הילדים יקפצו על מגש פיצה או שולחן עמוס בחטיפים. לא בא למנוע את זה.
אך רוצה שיתקדמו משם לא רק מטעמי נימוס אלא גם משיקול רוחני.

בגילים בוגרים יותר ובהתאם לשלב ולמדרגה בעבודת ה', חושב שנכון לפתח עדינות בענייני אכילה, שוב, מתוך חשבון רוחני.

לא דיברתי על אכילה בהמית. אלה על סתם אכילה גשמית שלא לצורך כוח ללימוד תורה. שוב האם כול אכילה צריכה לבוא משיקול של "אני חייב את זה ללימוד תורה"

אני שואל משהו מאוד ממוקד, לא כללי

שואל השאלה:
ואוו כמה תשובות! לא ציפיתי שיש פה כלכך הרבה דתיים.
קראתי את כל התגובות שלכם וממש התרגשתי, איזה טוב לשמוע שיש אנשים שחשובה להם דרך ה'

בגיל צעיר לא

100% מהיום

בחור בישיבה גדולה שיעור א?

עלית לישיבה גדולה?^

עוד חודש אז רוצה לדעת את דעתו...

כן

למה מה יקרה עוד חודש ?

בין הזמנים עכשיו^

בין הזמנים מתחיל עוד שבוע וחצי כפרה

^ בול

אני יודע אבל זה הסיבה שעוד חודש

למה שתהיה אכילה שלא לצורך עבודת ה'?
גם אם אני לא רעבה אבל אוכלת שוקולד לכיף זה משמח אותי, ונותן לי כוח לקיים מצוות במהלך היום או סתם לחייך לחברה
כל דבר הוא לצורך עבודת ה' אם מתכוון לזה

כן ברור שיוצא מזה תועלת השאלה היא אם זה באמת לשם התועלת ואם היא לא הייתה אם היית בכול זאת אוכלת את הקוביה הזאתי.

מה זה משנה?
בכל מקרה היית נושם, נכון?
אבל ברור שאם אתה נושם כדי לעבוד את ה' וללמוד תורה יש לזה מדרגה גבוהה יותר

נכון אבל השאלה אם באמת ביום יום כשאת אוכלת/נושמת את באמץ חושבת על זה ועושה את זה בשביל עבודת ה'. הכוונא משנה הכל

נכון
ובתור צעירים נראה לי שרצון ה' הוא לעבוד על הכוונה ולא על האכילה...
(בלי ההקשר של הבריאות, באופן תיאורטי. ברור שה' רוצה שנשמור על הבריאות שלנו(

כל הזמן אני חושב מה השם רוצה? האם רצון השם שאני יעשה כך או כך?
ברוך השם זכיתי!!

כל היום, אני לומד במשך רוב היום ומימילא ההרגשה היא תמידית

האמת התורה נותנת לי את הטעם לחיים ומרפאת את הנפש, עזוב את התועלת לכולם , אני מדבר על ההנאה בעולם הזה.....משהו לא מוסבר, מאחל לכולם לטעום מהעוגה...

ב"ה הרבה והאידיאל הוא שכל הזמן נזכור את זה שיש לנו מטרה