3 תשובות
תקופה בין צום יז בתמוז לתשעה באב
לקחתי את זה מהגוגל אבל קיצרתי לך אם את רוצה לקרוא יותר בהרחבה שמתי לך קישור למטה

נישואין
- יש הנוהגים שלא להתחתן מי"ז בתמוז עד ט' באב.


רחצה ובילויים בים ובבריכה
רחצה במים היא מנהג שנוי במחלוקת בתקופת בין המצרים. ישנם פוסקים הממליצים להימנע מבילויים בים ובבריכה, אך יש מקרים שבהם מותר הדבר, במיוחד כאשר מדובר במנוחה ובשמירה על בריאות הגוף.

המקור ההלכתי: המנהגים משתנים בין קהילות שונות. יש פוסקים הממליצים להימנע מבילויים בים ובבריכה (בין המצרים בריכה), אך יש פוסקים המאפשרים זאת, במיוחד כאשר מדובר במנוחה ובריאות הגוף.
הסבר המנהג: הרחצה נתפסת כפעולה מרגיעה ומפנקת. בתקופת האבלות נמנעים מפעולות המבטאות הנאה ושמחה. אולם ישנם המתירים רחצה בימי בין המצרים לצורכי היגיינה ובריאות, במיוחד כשמדובר במזג אוויר חם.


ברכת שהחיינו
- בכל ימי בין המצרים אסור לברך ברכת שהחיינו על בגד או פרי חדש. הסיבה שנוהגים שלא לברך ברכת שהחיינו: משום שימים אלו הם ימי פורענות וימי צרה לעם ישראל. לכן נמנעים מלאכול פרי חדש בימי בין המצרים, שכן אם אוכלו צריך לברך עליו שהחיינו.

- וכן נמנעים מללבוש בגד חדש בימי בין המצרים, שאם לובשו צריך לברך עליו שהחיינו.

שמיעת מוזיקה ונגינה
- בכל ימי בין המצרים יש להימנע מלשמוע שירי קודש וכל שכן שירי חול, אפילו דרך הרדיו או דיסקים, וכן אסור לנגן בכלי שיר בימי בין המצרים כגון גיטרה כינור וכדומה.

תספורת
- מעיקר הדין מותר לספרדים להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז עד שבוע שחל בו תשעה באב, אך משבוע שחל בו ט' באב עד ט' באב אסור להסתפר ולהתגלח.

- שפם המעכב את האכילה, מותר לחותכו גם בשבוע שחל בו ט' באב.

- לא גזרו חז"ל איסור תספורת באישה, ולכן אישה יכולה להסתפר בכל ימי בין המצרים (וכל שכן לצורך שידוך או לצורך מצווה כגון למקווה וכדומה).

ריקודים ומחולות
- אסור לעשות ריקודים ומחולות בכל ימי בין המצרים.

- מה שאסור ריקודים בימי בין המצרים היינו אפילו בלי נגינה.

תפירה
- אסור לתפור, לגזור, לסרוג או לרקום בגדים חדשים בשבוע שחל בו ט' באב.

- מותר לתפור במקום צורך כגון מי שנקרע לו בגד וצריך לעשות טלאי או מי שנפל לו כפתור, שמותר לתופרו.

מקלחת
- אף על פי שמעיקר הדין רחיצה אסורה רק בט' באב עצמו, מכל מקום המנהג שלא להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב.

- מה שאסור להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב
- לספרדים: הוא דווקא במים חמים, אך מותר להתקלח במים צוננים.
- לאשכנזים: בין במים חמים ובין במים צוננים.


כיבוס ולבישת בגד מכובס
- אסרו חז"ל לבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ט' באב משום שבלבישתם יש שמחה ועונג שנקיים הם, אך בכל זאת יש עצה ללובשם ללא כל חשש ע"י שילבש את הבגד (גרביים, לבנים, גופיות, מכנסיים חולצות וכו),כשעה קודם שבוע שחל בו ט' באב, כל פעם בגד אחר, שאז הבגד אינו נחשב לבגד מכובס ומותר ללובשו אף בשבוע שחל בו ט' באב.

- אסור לכבס אפילו בגדי ילדים קטנים בשבוע שחל בו ט' באב.

- לא רק בגדים אסור לכבס אלא אפילו את מטפחות הידיים ומפות השולחן.

- אסור להציע את המיטות בשבוע שחל בו ט' באב.

- וכן חליפה של שבת שנפל בה כתם מותר לנקותו, שהדבר נחשב לצורך מצווה לכבוד שבת קודש.

- במקום צורך כגון שנגמרו הלבנים, הגרבים, המגבות הנקיות, בגדי ילדים קטנים, מותר לכבסם אף בשבוע שחל בו ט' באב, שנחשב הדבר למקום צורך.

- בעלי מכבסה המתפרנסים מכיבוס, יתייעצו עם תלמיד חכם כיצד יעשו.

- מותר לגהץ (חולצה שלבש קודם ט' באב) בשבוע שחל בו ט' באב

- מותר לצחצח נעליים בשבוע שחל בו ט' באב.


אכילת בשר ושתית יין
- אסור לאכול בשר מראש חודש אב עד ט' באב.

- מה שאסור לאכול בשר מראש חודש אב, הוא לא כולל הראש חודש עצמו ולכן מותר לאכול בשר בראש חודש ורק ביום למחרת אסור עד לאחר ט' באב.

- מעיקר הדין מותר לאכול תבשיל שנתבשל בו בשר אם לא אוכלים מהבשר, אך המנהג להחמיר אף בזה, וכן בשר עוף אסור.

שמחה, קניות ובניין של שמחה
- תמיד צריך להיות בשמחה, אך משנכנס אב ממעטין בשמחה.

- מראש חודש אב עד ט' באב ממעטים במשא ומתן של שמחה כגון קניית צרכי חופה, קניית תכשיטים, תפירת בגדים חדשים ובמיוחד לצורך נישואין.

- במקום צורך או הפסד לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות, ולכן מה שאסרו לקנות צורכי חופה כגון: תכשיטים, בגדים וכו היינו דווקא אם יכול לקנותם אחר ט' באב, אך אם יש חשש שלא יימצאו לאחר ט' באב או שיתייקרו או שהחתונה מתקיימת מיד אחרי ט' באב, בכל הנ"ל מותר לקנות בתוך ימי בין המצרים, שנחשב למקום צורך והפסד.

- וכן מותר לקנות רהיטים, שאין נחשב הדבר למשא ומתן של שמחה.

- מה שאסרו בניין של שמחה היינו בניין ליופי ולהרווחה אך בניין שאינו של שמחה כגון קבלנים הבונים בניינים ליישוב הארץ, או המוסיף חדר לרווחת ילדיו משום שהבית צפוף, מותר הדבר שנחשב למקום צורך.

- וכן מותר לקנות רכב לצורך עבודה, אך לצורך טיולים אסור, אלא אם נזדמנה לו עיסקה בזול ואם יחכה לאחר ט' באב תתייקר, שנחשב למקום צורך והפסד.

- יש להחמיר שלא לצבוע את הבית החל מראש חודש אב, אך מותר לצבוע בית כנסת, שנחשב למקום מצווה.
מותר לבנות מעקה אפילו בט' באב, שנחשב הדבר למקום מצווה.


לימוד תורה
- אסור ללמוד דברי תורה בט' באב.

- אמנם מה שאסור לימוד בט' באב היינו דווקא דברי תורה המשמחים כגון: תנ"ך, משנה, גמרא, מדרשים וכו אך דברי תורה שאינם משמחים כגון: איוב, הנבואות הרעות שבספר ירמיה (אך צריך לדלג על פסוקי הנחמה), מסכת גיטין דף נה: הלכות אבלות וכו מותר.
לפני שלושת אלפים שנה בזמן הזה נפרצו חומות ירושלים ביז' בתמוז ובתשעה באב נשרף בית המקדש בכל הזמן הזה היו פרעות איומות ביהודים ואז אירע החורבן ובגלל זה אלו שלוש שבועות של אבל
שימי לב יש הבדל בין שיטות הספרדים לאשכנזים
נהגו לא להינשא בשלושת השבועות אבל לפי הספרדים מותר עד ראש חודש אב
לא מברכים ברכת שהחיינו אבל אם קנה בגד בכל אופן או שזה שהחיינו של מצווה כמו ברית מילה מברכים
בשבתות מותר לברך שהחיינו עד ראש חודש אב ומאז אסור
לא שומעים שירים, לפי הספרדים במקום מצווה מותר והאשכנזים מחמירים
יש מקומות שניתן להקל ויש לשאול רב, שירה בפה ללא כלי נגינה מותרת
לפי האשכנזים לא מסתפרים ומתגלחים בכל שלושת השבועות ולפי הספרדים עד תשעת הימים מותר ובתשעת הימים אסור
אין לנשים איסור להסתפר וכן מותר להסתרק ולגזוז ציפורניים בשלושת השבועות
אסור לתפור, לגזור, לסרוג או לרקום בגדים חדשים בשבוע שחל בו ט' באב
מותר לתפור במקום צורך כגון מי שנקרע לו בגד וצריך לעשות טלאי או מי שנפל לו כפתור, שמותר לתופרו
אומן המתפרנס מתפירה יש להתיר לו לתפור עד שבוע שחל בו ט' באב
נקרעו
אף על פי שמעיקר הדין רחיצה אסורה רק בט' באב עצמו, מכל מקום המנהג שלא להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב
מה שאסור להתקלח בשבוע שחל בו ט' באב
- לספרדים: הוא דווקא במים חמים, אך מותר להתקלח במים צוננים.
- לאשכנזים: בין במים חמים ובין במים צוננים
הרחיצה האסורה בשבוע שחל בו ט' באב היא דווקא רחיצת תענוג. אבל רחיצה להסרת זיעה וריח זיעה, מותרת לפי הצורך
לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום מצווה ולכן מותר לגברים לטבול במקווה, שאין זו רחיצת תענוג
לא גזרו חז"ל מנהגי אבלות במקום חולי ולכן מותר להתרחץ אף במים חמים לצורך חולה או אישה מעוברת
אישה יכולה להתקלח כרגיל בשבוע שחל בו ט' באב, שלא גזרו דין זה אלא בגברים וכל שכן שמותר לאישה להתרחץ כגון לטבילה במקווה
וכן אישה מעוברת בחודש התשיעי לעיבורה או יולדת, מותר להן לרחוץ במים חמים, שאין רחיצתם רחיצת תענוג אלא להקל עליהם צערם
מותר לשטוף הרצפה בכל ימי בין המצרים ללא כל פקפוק ואותם האוסרים אין הוא מנהג נכון

יש עוד כמה דינים אם תרצי אכתוב לך רק שימי לב שישנם הבדלים רבים בין הספרדים לאשכנזים בזה