הילדה שאהבתי, הילדה עם הגומות, הילדה שהייתה שונה מכל הבנות. הילדה שגרמה לי לא לישון בלילות. הילדה שבגללה לא הפסקתי לבכות. שנחנקתי מרוב דמעות. שבגללה חשבתי שאין דבר כזה רגשות. הילדה שהיה שווה לבלות לה את החיוך. שהיה כיף לראות אותה צוחקת. שהיה שווה לבכות עליה בתוך הפּוּך. שהשאירה לי עמוק בתוך הלב צלקת. הילדה שהכי כיף לצאת איתה לים. שכל בילוי איתה היה מושלם. שאי אפשר להראות את הרגש לפני כולם. שלהיות איתה זה כמו לקחת סם. ואולי,רק אולי,זה לא צריך לקרות אבל תמיד תהי הילדה שאהבתי הילדה עם הגומות.