אני פשוט שונא את אמא שלי (פריקה)

ההורים שלי גרושים ואני חיי אצל אבא שלי.
אמא שלי מגיעה פעמיים בשבוע לבית של אבא שלי, מכינה לי אוכל ועובדת מהמחשב, אנחנו בקושי מדברים כשהיא באה כי היא רק בטלפון ועסוקה.
היא פשוט בן אדם נורא, היא כל חודש טסה לחול ומבלה עם חבר שלה ורוב הפעמים היא לא מספרת לי בכלל, היא פשוט אומרת שהיא טסה לנסיעת עסקים ובגלל שהיא עושה את זה כל כך הרבה אני מבין כבר שהיא עם חבר שלה, אז אני שואל והיא אומרת שאולי היא טסה עם חבר שלה אבל זה היה ספונטני וזה לא יקרה שוב וזה...
וזה לא שהיא טסה לעסקים איתו, היא טסה לבלות, או שהיא טסה לדובאי לפארקים או להופעות וכזה...
לפני חודש היה לי יום הולדת והיא באה ב8 בערב להגיד מזל טוב והלכה, אפילו מתנה לא הביאה.
היא פשוט בלתי נסבלת, היא מדברת בצורה דוחה ומתנהגת כאילו היא מושלמת וכולם נחותים לה והיא גם אומרת שהיא חושבת שהיא מושלמת והכי טובה.
היא בחיים לא אומרת סליחה בכנות או מודה באשמה כי היא נרקיסיסטית.
היא לא קונה לי כלום ולא עושה שום דבר בשבילי.
כל החיים אני מסתמך על אבא שלי שיעזור לי כי היא פשוט לא שמה על אף אחד חוץ מעצמה וכשאני מנסה לבקש משהו היא לא שמה על זה בכלל.
אני רוצה לנתק איתה קשר אבל היא משחקת לי ברגשות.
כשאני כועס עליה היא אומרת שזה לא יקרה ומבקשת סליחה ובוכה, אני סולח בסוף ואז זה קורה שוב, היא פשוט מגעילה אותי ואני לא יודע מה לעשות.
היא גם שקרנית פתלוגית, היא נושמת כמו שהיא משקרת, זה לא נורמלי.
אני לא יודע מה לעשות.
אני הייתי מעדיף שהיא פשוט תעלם יום אחד ולא תחזור או שכשהייתי קטן היא הייתה טסה לחול ולא חוזרת.
הייתי מעדיף את זה מאשר שהיא כל פעם פוגעת בי מחדש.