מה דעתכם על שפינוזה?

כלום

ברוך! לא יצא לי לקרוא עליו ככ הרבה אבל ממה שאני יודעת, וואו, די אגדי. הביא ככ הרבה תרומה לפילוסופיה היהודית

אגדה

שואל השאלה:
^^ לא קצת מוזר שהוא לא הלך למוסדות דתיים בשביל שלא יערערו את האמונה שלו? אם הוא בטוח שהוא צודק אז מה הבעיה? זה לא אמור להיות בעיה (אם הוא היה בטוח שהוא צודק)

אפיקורוס ששנה ופירש.

מה יש לשבח אנשים כאלה? במיוחד שהוא הפיל הרבה חללים.

^ מי הוא שיחליט שברור כשמש בצהריים שלא משה כתב את התורה? יש משהו יותר חמור מזה?

^ נקבע שאפילו כופר בדבר אחד, אפילו קל וחומר אחד או דקדוק אחד שהוא כמו כפר בכל התורה ועליו נאמר "כי דבר ה' בזה". ככה אומרת גמרא בסנהדרין צט ע"א. זה מספיק כדי להיות אפיקורוס.

^ אז את מאמינה בקב"ה רק כי ככה אומרת לך הדת ולא כי הוא אמת ותורתו אמת? מה זה? משחק חברתי במשהו מדומה, כמו שעושים לילדים עם סנטה קלאוס ואומרים להם שהוא שם להם מתנות מתחת לעץ אשוח?

^^ אז הקב"ה רוצה שנאמין במשהו שהוא לא אמת ואנחנו מברכים אותו "אשר נתן לנו תורת אמת" לחינם?

^ איזה עולמו של המאמין? למה המאמין נמצא בעולם דמיוני משלו שאינו חלק מהעולם האמיתי?

^^^ אבל התורה אומרת לנו איך להתנהל בעולם אמיתי, אז לא הגיוני שהיא לא תהיה אמת מצד עצמה, כי אם חלילה לא הייתה אמת, נפגע אם נלך על פיה וזה וודאי לא מה שהקב"ה רוצה (והקב"ה לא שקרן).

איך אני יודע שהוא רוצה להצדיק אותנו ע"י תורתו? "חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיה מב, כא).

^^ אז מעמד הר סיני ששם ניתנה התורה מול כל עם ישראל, אינו אירוע היסטוריה? לאן הגעת?

שואל השאלה:
חח מה זה פתחתי פה תיבת פנדורה

^ תכף תגיד שאנחנו איזה כת שמנותקת מהעולם האמיתי ולא ברור למה לא מאשפזים אותנו על כך שאנחנו מאמינים בדברים שאינם קיימים. וגם להפך: תגיד שאין שום תביעה על אפיקורוס, למרות שאנחנו יודעים שעליו תהיה תביעה הכי קשה שיש. משהו לא מסתדר אצלך.

איך בכלל אפשר לצוות להאמין במשהו "לא אמיתי"?

מפה רואים כמה נזק עושה הפילוסופיה.

^^^^ למה לא מצד אלוקים? שכחת שאין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין צ ע"א) ושהוא יורד לגינהום ונידון בה לדורי דורות (ראש השנה יז ע"א)?

וזה לאו דווקא לגבי קיום המצוות, אלא בעיקר כפירה בעיקרי האמונה כמו שהסבירה שם גמרא בפרק "חלק" וכמו שהסביר שם רמב"ם בהקדמה למשנה ראשונה בפרק "חלק".

^^^ אז למה קבלת עול מלכות שמים מתחילה משם? "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" למה נאמר? לפי שנאמר "אנכי ה' אלהיך". משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה. אמרו לו עבדיו: "גזור עליהם גזרות!" אמר להם: "כשיקבלו את מלכותי - אגזור עליהם; שאם מלכותי לא יקבלו - גזרותי לא יקבלו!" .כך אמר המקום לישראל: "אנכי ה' אלהיך... לא יהיה לך": אני הוא שקבלתם מלכותי במצרים? אמרו לו:" כן." - וכשם שקבלתם מלכותי - קבלו גזרותי: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (מכילתא על שמות כ, ב).

^ לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו, (בבא קמא צב ע"ב, חולין סה ע"א). שניכם אפיקורסים שומרי מצוות.

^^ ומה אמרו על זה גדולי ישראל?

^^, ^ מי אתם שתוציאו עליהם לעז? ממש מוחה בכם! הם תלמידי של תלמידים של משה רבנו מדור לדור, הם לא נהיו גדולי ישראל סתם ככה.

את אפיקורוס ליבוביץ אתם משחבים, ואת גדולי ישראל מגנים. מה אמר על זה שלמה המלך, עליו השלום? "מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק - תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם" (משלי יז, טו).

רלב"ג
"מצדיק רשע". הנה מי שהוא מצדיק מי שהוא רשע בדין או מחייב מי שהוא צדיק בדין הנה כל אחד מאלו הוא מתועב ושנוא אצל הש"י וזה כי הוא ראוי להרחיק הרשעים ולבזות מעשיהם כי בזה תועלת להרחיק האנשים מעשו' כמעשיהם ובזה ראוי לקרב הצדיקים ולשבח מעשיהם לזאת הסבה בעינה:

מצודת דוד
"מצדיק וגו'" - ואף רק בדברים, כי מהראוי לגנות מעשה הרשע ולשבח מעשה הצדיק.

^הוא בעצמו כופר בהשגחה פרטית (ראה מה כתב על זה רמב"ן בשמות יג, טז) ובתועלת התפילות. בדיוק כמוך. מצא מין את מינו. אז למה שאראה בו בעל סמכות. מי שכופר - הוא כופר. זה לא משנה מה הוא אמר על זה.

^ הוא לא, ראה מה כתב בריש הלכות תעניות.

שפינוזה פשוט טעה, הטעה ומטעה. לא קשה גם להראות את זה פשוט יש אנשים שלא ישר מזהים את הכשלים שבדבריו ואיכשהו משתכנעים בדעות הזויות שנשמעות ציוריות אז לא בודקים אחריהם כדי לא להרוס.

אחד הכשלים שראיתי בתגובתו של מצודד בשפינוזה שר"י הוא שכיוון שהותר לעבוד מתוך תקוות השכר ויראת העונש משתמע מכך שאין לכך חשיבות ושהעולם הבא הוא רק בעולם הזה לאחר קבלת עול מלכות שמים, זהו כשל כיוון שאין הכרח להסיק שכיוון שהותר משמע שרק לשם כך זה נאמר, לא. הנצחיות שבעולם הבא אינה מושג סיפורי אלא מעיקרי האמונה בשכר ועונש (שדרך אגב הרמב"ם ניסח). ראיתי פה גם טענות על דעת הרמב"ם בעניין זה וניסיון לבודד את הגותו לכתביו שאינם הלכתיים, יש בדבר משום כשל לוגי שמניח שהדברים לא נכתבו בדעת שלימה על ידי אותו אדם ומראים על חוסר הבנה בסיסי גם בכתביו שאינם הלכתיים (במיוחד בשמונה פרקים או במורה נבוכים שאינו כותב דברי כפירה על שכר ועונש אלא שיש "מתקשים" (או מתעקשים) להבין.