מה החלום הכי מטורף שהיה לכם?

שרצחתי את כל המשפחה שלי בדרך מזעזעת בלי שום סיבה ובבוקר הייתי בטוחה שזה באמת קרה וככ נבהלתי כי זה הרגיש אמיתי

חלמתי ששכן שלי חזר הביתה מהשבי והוא מתקשר אליי ואומר לי שהוא פה ליד הבית שלי ויום אחרי הוא באמת חזרר

אני חושב שזה היה איזה חלום שהשתלב לי עם חלום אחר מפעם
היינו בכזה טיול או סיור

שנשברה לי ציפורן יום אחרי שעשיתי

לא הכי מטורף, אבל החלום האחרון שחלמתי וכתבתי אותו בטלפון הוא שאני מתחיל לעבוד באיזו מאפייה. יש שם די הרבה עובדים אבל נתנו לי לעבוד גם. אני אחראי כזה לסדר את הבורקסים והרוגעלך וכל פעם שנגמרת הנגלה אני צריך להביא עוד. יש שם בחור צעיר שהוא מצד אחד עובד רגיל אבל מצד שני כולם מתייחסים אליו בכבוד, ביראה, כאילו הוא מעל כולם בהיררכיה. מידי פעם הוא מעיר לי והוא לא מאד מרוצה מהעבודה שלי. אני מנסה להתאמץ הכי שאני יכול אבל הוא פשוט לא רואה. אני מפשל, ובסוף לפני שאני הולך אני אומר לו תתחשב בי בבקשה, אני חדש, בלב אני אומר לעצמי בטוח גם הוא היה חדש פעם. טוב, אנחנו מתחילים לקפל ולסגור ואז אני קצת מסתובב שם לא בטוח לגבי תשלום, כמה משלמים לשעה ואיך בכלל ידעו כמה שעות עבדתי היום (כי עשיתי כמה הפסקות). העובד הראשי הזה אני מבין פשוט הכי וותיק שם, הוא מתיישב בחוץ ואוכל רוגעלה וכל מיני דברים ככה בסוף משמרת ובקטע הזה אני הולך הביתה. אני הולך את הרחוב כזה, אבל מרוב מחשבות הלכתי לכיוון אחר ומצאתי את עצמי בכיוון אחר, הגעתי לצומת. אני לא זוכר למה, אבל אני חוזר למאפייה. אני מתחיל ללכת אבל פתאום אני רואה מלא ילדים, יושבים על החול, על העבודות של הרכבת, עם סידורים פתוחים או משהו. אני ממשיך ללכת ומבין שיש כאן איזשהי הפגנה, מחאה, מיצג. לאט לאט האנשים והקולות מתגברים ויש גם מבוגרים. אני מוציא את המצלמה, הפעם זה העדשה החדשה שקניתי, אני מכוון את ההגדרות ומצלם שתי תמונות ואפילו ילד עושה לי פוזה. אבל התמונה יוצאת מאד לא טובה, זה נראה שיש אדים ואני בודק אבל אין. אני מתקדם ברחוב ויש אנשים שאני מכיר מהעבר. הם מתפללים חזק ומתנוענעים ואני מסריט את זה במצלמה כי זה מעניין. אחרי עשר שניות בערך בא אלי חרדי, אברך, עם זקן מגולח אבל יש זקן. בהתחלה אני נבהל כי מה אם הוא יגיד לי תמחק מהר את מה שצילמת ואל תסתובב כאן, אבל הוא רק מתלהב ממש ואומר וואי תשלח לי את ההסרטה. ואז אני עושה משהו שלא מתאים לי.. אני עומד על דעתי מאד, ואומר, אתה יכול להמשיך לרצות. אני אומר לעצמי מה, זו הסרטה מאד נדירה, למה שאני פשוט אשלח לו אותה כי הוא רוצה. הוא רוצה שישלם. אני ממשיך, אני 'זורם' עם נחיל אנשים. כאן החלום קצת משתנה. די מהר ובהדרגה אני נמצא בטיול. קשה לי להגדיר איזה טיול, איפה, ועם מי בדיוק. אבל הכי קרוב שאני יכול, זה טיול שנתי אבל לא באמת טיול, יש שם גם אנשים מההפגנה. זה בעצם שאנחנו באיזה מקום שנראה כמו מסלול הליכה בארץ ואנחנו מתחמקים ממגבניקים או שוטרים. כל אחד מתחמק, והם אחרינו, ואז אחרי כמה זמן שאנחנו בורחים בקבוצות וזה וחלק נתפסים, אהה כן, יש איזה מישהו אחד איתי, שהוא כל הזמן נדבק אלי עד שאני אומר לו תפסיק, תפסיק לגעת בי ולהשתרח אחרי, זה מאט אותי. ואז אני נפרד מהקבוצה, אבל מוצא את עצמי לכוד משני הצדדים. אני מבין שזהו, אבל אז אני פונה אחורה וקופץ מעל גדר תיל כזו ומושך עוד זמן. משם, זה חלק לא ריאלסטי... אני פותח סטיפס ועובר מהר בין התגיות ומחפש יעני את התגית הכי רחוקה, אחרי חיפוש קדחני אני מגיע לתגית, לוחץ, ומוצא את עצמי בבית. אני בבית, לא ברור איזה בית בדיוק. אני מסתתר, אבל קולט שהמצלמה שלי נשארה שם. אני מצטנף בסוף המטבח ופתאום.. אני שומע מישהו נכנס. ואז פתאום דודה שלי עוברת עירומה. ואני כזה מה לעזאזל, ראיתי אותה רק לשניה. איכשהו היא לא כזו מבוהלת ובהיסטריה, רק מיד מתכסה עם מגבת לבנה ואומרת בנונשלנטיות לא ידעתי שאתה פה. טוב, במשך שעה בערך אני מתחבא שם. כאן אני אדלג קצת ואספר את הסוף מעין שלישית כזאת כי אין לי כח כבר. מסתבר שכל המגביניקים והבריחות לא היו באמת באמת, ומי שנתפס לא עשו לו משהו אלא זה היה יותר משחק. כשאני לקחתי את זה רציני ופשוט נעלמתי לבית, חיפשו אותי ודאגו לי. איכשהו המורה שלי מהתיאטרון היה שם וסיפרו לי שהוא אמר "בדיוק באותו יום לא יצא לי לראות אותו בבוקר ולכן לדעת מה הרצון שלו" או משהו כזה. בשלב מסויים כבר התארגנתי לצאת לשם חזרה ושיאללה 'יתפסו' אותי, אבל זה היה מאוחר מידי כי בדיוק עלו כמה.. ואמרו לי שמישהי, לא זוכר את השם שלה אבל היא כזה האחראית, עולה. ובוריס גם עולה, והולכים לפרק אותך מכות. ואני כזה פאק (איזה חלום וואט דה הל). אני מיד כותב לחברה שלי בוואטסאפ והיא כותבת לי אוי, וזה. וזהו, החלום נגמר כשאנחנו מתכתבים ואני מחכה שבוריס יגיע ויראה לי מנחת זרועו, "יפרק אותי מכות".